יחידת המיקוח היא קנה המידה האולטימטיבי והמחייב לבדיקת יציגותו של ארגון עובדים. במהלך השנים השקיעו בתי הדין לעבודה מאמצים כדי להעניק תכנים רלבנטיים לסוגיה זו שיש לה השלכות דרמטיות על מפת יחסי העבודה הקיבוציים בארץ.
ממצב של הגדרה צרה של יחידת המיקוח הלכה זו והתרחבה והתאימה עצמה גם למציאות. כיום, עידן האינטרנט מציב אתגרים להגדרה זו כאשר הצטרפות מקוונת של עובדים עשויה להרחיב את גבולות יחידת המיקוח. בכך עסק, בין היתר, פסק הדין התקדימי של בית הדין הארצי לעבודה בעניין עס"ק 8676-02-17 ועס"ק 67803-01-17 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל נ' מכבי שירותי בריאות [פורסם ב LawData,  28.12.17] [להלן: "פסק הדין"].

בפסק הדין קבע בית הדין הארצי שורה של הלכות, תוך הרחבה והגמשה נוספת של הכללים להכרה ביציגותו של ארגון עובדים לצורך התארגנות עובדים ראשונית, ולרבות לצורך הגדרת יחידת מיקוח משתנת – זמנית, כחלק מהתארגנות עובדים "מתמשכת". והכל תוך שימת דגש על מצב בו תתממש זכות ההתארגנות – אף באופן חלקי, לעומת מצב בו לא יהיה כלל מימוש של זכות ההתארגנות. הסוגיה שהתעוררה היתה יציגותה של הסתדרות עובדים לאומית ביחידות פעילות של קופת חולים מכבי. הכוונה היא לרשת בתי המרקחת – מכבי פארם, ולמעבדה המרכזית – מגה לאב. בית הדין הארצי הכיר בהן כשתי יחידות מיקוח נפרדות המיוצגות על ידי ארגון עובדים אחר מזה שמייצג את כלל עובדי מכבי.

ניכרת בבית הדין שאיפתו לעודד התארגנות ובוודאי התארגנות ראשונית וכדי להגשים זאת הוא מוכן להגמיש את גבולות יחידת המיקוח גם במחיר של "הנדוס לאחור" של הכרזת היציגות.
מכבי, שהציגה עמדה נחושה לדחות קיומם של שני ארגוני עובדים בארגון, העלתה טיעונים כלכליים פרגמטיים לדחיית שינוי היציגות. היא טענה שלוש טענות:
האחת – כי ההכרה ביחידות המיקוח הנפרדות היא "הפרדה תפעולית" של יחידת המיקוח מכלל הארגון שתביא לפגיעה בשירותי מכבי למבוטחיה;
השניה – כי ההכרה ביחידות המיקוח עלולה להביא לפגיעה ביציבות יחסי העבודה נוכח האפשרות כי ארגון עובדים אחר ייצג את עובדי מכבי האחרים;
השלישית – כי החלת הכללים הגמישים לקביעת יחידת מיקוח בהתארגנות ראשונית, יכולה להיעשות רק כאשר מוכח שהמעסיק מנסה לפגוע ולסכל את התארגנות העובדים.

בית הדין דחה את כל טענותיה וקבע כי בנסיבות העניין ולאחר החלת הכללים שהותוו בפסיקותיו הקודמות של בית הדין, יש להכיר ברשת בתי המרקחת "מכבי פארם", והשנייה, המעבדה המרכזית "מגה לאב" כשתי יחידות מיקוח נפרדות.

זוהי החשיבות הראשונה של פסק הדין: ההכרה ביציגותו של ארגון עובדים גם בחלק מן הארגון. הפתח שנפתח על ידי בית הדין לסייע בידי ארגוני עובדים להאבק על יציגות נוגע לשאיפתו המוצהרת לעודד יחסי עבודה מאורגנים ומשטר של הסכמים קיבוציים. פשיטא שככל שתרבה התחרות על "לבם" של העובדים כך ייטיב הדבר את תנאיהם. חשיבות זאת מתחזקת על רקע דחיית טענתה של מכבי כי יש מקום להחלת הכללים הגמישים יותר שנקבעו בפסיקה לעניין יחידת מיקוח בהתארגנות ראשונית רק אם הוכח שהמעסיק מנסה לפגוע ולסכל את התארגנות העובדים. אכן, אחד הטעמים (אך לא היחיד) להגמשת הכללים לקביעת יחידת מיקוח בהתארגנות ראשונית הוא שעל עובדים המבקשים לממש את זכות ההתארגנות להתמודד עם קשיים רבים, אולם אין משמעות הדבר שהתנכלות להתארגנות העובדים היא בגדר "תנאי סף" להחלת כללים אלה. לכן, הרחבת גבולות יחידת המיקוח תופסת בכל מצב ואינה מותנית בעמדתו של המעסיק.

מעבר לחשיבותה הגדולה של ההכרה ביציגותו של ארגון עובדים רק בחלק מהארגון התעוררו שלוש שאלות נוספות:
האחתעיתוי העלאת הטענה בעניינן של יחידות המיקוח הנפרדות. האם ניתן להעלות סוגיה זו גם בשלבים מאוחרים יותר? ובית הדין השיב על סוגיה זו בחיוב ובכך הרחיב את גבולות גמישותה של יחידת המיקוח ואמר כי אם ארגון העובדים הגיע למסקנה כי לא הצליח לארגן את כלל עובדי מקום העבודה אלא רק קבוצת עובדים מסוימת, אזי ככל שאותה קבוצת עובדים מהווה יחידת מיקוח על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה להגדרת יחידת מיקוח בהתארגנות ראשונית, אין פסול בכך שארגון העובדים פועל ליצירת התארגנות באותה יחידות מיקוח.

לכן, אילו מכבי הייתה מכירה ביציגותה של הסתדרות עובדים לאומית בקרב כלל עובדי מכבי לא היה מקום להכרה במכבי פארם ובמגה לאב ביחידות מיקוח נפרדות, נוכח הכלל של העדפת היחידה הכלל מפעלית. אולם, משמכבי לא מכירה ביציגות הלאומית בקרב כלל עובדי מכבי ועניין זה תלוי ועומד בהליך משפטי, אין מקום להימנע מהכרה ביציגות באותן יחידות מיקוח שבהן כן הושגה היציגות.

זאת מאחר וקבלת טענת מכבי, שאין להכיר בהסתדרות עובדים לאומית כארגון עובדים יציג ביחידות המיקוח הקטנות יותר של מכבי פארם ומגה לאב, עלולה להוביל למצב שבו עת מדובר במקום עבודה שבו מועסקים מספר גדול של עובדים, ארגון עובדים לא ינסה לארגן את כלל העובדים במקום העבודה, מתוך חשש שאם מהלך זה ייכשל לא יוכל לטעון ליציגות ביחידת המיקוח הקטנות יותר באותו מקום עבודה, שבהן עלה בידו לארגן שליש מהעובדים ולטעון ליציגות.

השניה – מתייחסת למועד הקובע להכרה ביציגות. כאן החיל בית הדין הארצי את קביעותיו בעניין הר"י-מאוחדת[1] ובעניין YNET[2]. בנסיבות המקרה דנן, ובשים לב כי ההכרזה על היציגות ביחידות המיקוח הקטנות נעשתה בעיתוי בו נעשתה בשל פערי מידע ובשים לב כי לא הובאו נתונים מוכחים על ביטולי חברות מאסיביים בפרק הזמן שחלף בין מועד הכרזת היציגות על כלל עובדי מכבי לבין מועד ההודעה על הכרזת היציגות בשתי יחידות המיקוח – פרק זמן בו המשיכה ההסתדרות הלאומית לקדם את ההתארגנות, נקבע כי יש לראות בהכרזת היציגות על כלל עובדי מכבי (מיום 25.11.15) כמועד הקובע להכרזת היציגות בשתי יחידות המיקוח (שהוגשה ביום 18.4.16). במלים אחרות, בית הדין ראה הכרזת היציגות הכללית כהכרזה הטומנת בחובה גם הכרזת יציגות בתוך יחידות המיקוח הנפרדות, כאשר ההכרזה על היציגות ביחידות המיקוח היא חלק מהמהלך הכולל של ההסתדרות הלאומית ליצירת התארגנות במכבי ואין המדובר בהכרזה חדשה ונפרדת ולא נדרשת הצטרפות מחדש של העובדים להסתדרות הלאומית לצורך ההכרה ביחידות המיקוח הנפרדות.

השלישית – מתייחסת להוכחת היציגות ביחידות המיקוח באמצעות הצטרפות מקוונת. למרות שבאופן כללי כל מקרה צריך להיבחן בנסיבותיו, בכל זאת, וכפי שנקבע בענין קל אוטו[3], צריך להיזהר מהצבת רף ראייתי בלתי אפשרי לארגון העובדים, כי הרי ברור שלא ניתן לזמן לעדות כל עובד שחתם על טופס… קרי, ניתן לאשר חברות גם על בסיס הצטרפות מקוונת מאחר ונקודת המוצא היא כי ארגון העובדים פועל כחוק וכי עובדים שדווח עליהם כי הצטרפו, חזקה שהדיווח הוא אמיתי. לכן, במקרים של חשש לזיוף מצידו של הארגון, המעסיק לא יוכל לצאת ידי חובתו בהעלאת אפשרות תיאורטית אלא עליו להביא לפחות ראשית ראיה לטענה חמורה כזו. משלא הביא – לא ניתן יהיה לקבל את טענתו.

כך יצא כי הסתדרות עובדים לאומית הוכרה כארגון עובדים יציג בשתי יחידות מיקוח במסגרת מכבי, על בסיס הצטרפות מקוונת. הרחבת האפשרות ליציגות של ארגון גם ביחידות משנה אינה חדשה ומשחזרת פסיקות קודמות של בית הדין הארצי בדבר המקרים בהם יש צורך להכיר בקבוצת עובדים כיחידת מיקוח נפרדת ובדבר הצורך בהגמשת גבולות יחידת המיקוח עת עסקינן בהתארגנות עובדים ראשונית, בהתאם לכללים שהותוו בעניין מחסני חשמל[4], עניין אלקטרה מעליות[5] ועניין יהודה רשתות פלדה[6].

 

[1] עס"ק (ארצי) 9346-04-16 ההסתדרות הרפואית בישראל – קופת חולים מאוחדת (פורסם ב LawData , 12.12.2017).
[2] עס"ק (ארצי) 59352-10-13 ידיעות אינטרנט בע"מ –הסתדרות העובדים הכללית החדשה (פורסם ב LawData, 21.8.2014)
[3] עס"ק (ארצי) 2764-09-15 קל אוטו בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (פורסם ב LawData, 21.3.2016).
[4] עס"ק (ארצי) 41357-11-12 הסתדרות העובדים הכללית – אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ (פורסם ב  LawData, 15.1.2013).
[5] עס"ק (ארצי) 62436-03-14 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל – אלקטרה בע"מ (פורסם ב LawData, 30.10.2014).
[6] עס"ק (ארצי) 58934-01-17 ארגון העובדים מען – יהודה רשתות פלדה בע"מ (פורסם ב LawData, 19.4.2017).

עו"ד יאיר דור ועו"ד אפרת גרינברג - יוסף

עו"ד ונוטריון יאיר דוד הוא בעל משרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה, משפט מנהלים ובתחום המשפט האזרחי-מסחרי.
בעל תואר שני במשפטים ((LLM מאוניברסיטת בר-אילן ותואר ראשון במשפטים (LLB) ממכללת שערי משפט ותואר ראשון (BA) בלימודי ארץ ישראל וגיאוגרפיה מאוניברסיטת בר-אילן.
משמש כסגן יו"ר ועדת העבודה בלשכת עורכי הדין ומרצה בכנסים משפטיים מקצועיים ברחבי הארץ.

עו"ד אפרת גרינברג - יוסף הינה בוגרת בהצטיינות של המרכז הבינתחומי בהרצליה ובעלת תואר במשפטים ותואר במנהל עסקים, בהתמחות משפט עסקי בינלאומי, משנת 2012.
בעלת רישיון עו"ד משנת 2013. מתמחה בתחום משפט העבודה ובתחום המשפט האזרחי, לרבות הופעות בבתי המשפט, ועוסקת כיום בליטיגציה בבית הדין האזוריים לעבודה ובייצוג הן עובדים והן מעבידים בתחום דיני העבודה.