ביום 03/06/18, יצא תחת ידו של בית הדין לעבודה פסק דין העוסק, בין השאר, בהוראות סעיף 30 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958. סעיף זה הוא סעיף המוכר למספר מועט של מעסיקים, ואף בבית הדין לעבודה, לא נטען פעמים רבות, כפי שניתן היה לטעון אותו, ככל הנראה.

בפסק הדין בעניין שקרג'י[1], פנה המערער לבית הדין בטענה שהחלת חובות מעסיקים קודמים על המעסיק החדש אינה נכונה ואינה ראויה, וכי למעשה יש צורך לראות כל מעסיק בנפרד. נקדים את המאוחר ונבהיר, כי טענה זו נדחתה על ידי בית הדין הארצי, אשר קבע באופן מפורש, כי בהתאם להוראות סעיף 30 לחוק הגנת השכר, הרי שנקודת המוצא בבדיקת זכויות העובד, בהתאם להוראות משפט העבודה המגן, היא שמעסיק חדש לעולם יערוב לחובות המעסיק הקודם.

בענייננו, מדובר היה במעסיק ובבעלותו חנות , אשר במשך 49 שנים שימשה כחנות לממכר ירקות ופירות. בשלב מסוים, לאחר שרווחי החנות הלכו ופחתו, ובעקבות הצעה של צד ג' הוסבה החנות, מחנות לממכר ירקות ופירות לחנות מכולת והועברה לבעלות צד ג'. בשלב זה הועסק המערער בחנות כשכיר של צד ג' ובנוסף קיבל דמי שכירות קבועים מצד ג' כמשכיר החנות. בשלב מסוים החליטו המערער וצד ג', כי החנות תוחזר לבעלותו הבלעדית של המערער ובמועד זה גם הופסקה העסקתו על ידי אותו צד ג'.

בתוך אותה תקופה, הועסק בחנות המשיב, אשר כלל לא היו ידועים/מוכרים/ ברורים לו לוהעברות הבעלויות והזכויות בין הצדדים -,. ויובהר היטב, כי משעה שנעשתה העברת העובד מבלי שהדבר הובא לידיעתו של העובד באופן מפורש, מבלי שחל כל שינוי בתנאי העסקתו ומבלי שנערך לו גמר חשבון מסודר, הרי שמדובר בשינוי מעסיקים פורמלי גרידא.
העובד פנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וטען, כי כלל העברות הבעלות בין המעסיקים אינן מעניינו, וכי משעה שהועסק לכל אורך התקופה באותו מקום עבודה בפועל, ומשנותרו כלפיו חובות, הרי שהוא זכאי להיפרע מכל הבעלים ביחד ולחוד לרבות מהמערער שחזר להיות בעליה של החנות. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענתו של העובד, ועל כך הוגש הערעור דלעיל.

בית הדין הארצי לעבודה, דחה את טענות המערער, תוך שהוא מסתמך על הוראות סעיף 30 לחוק הגנת השכר, ותוך שהוא מפנה לפסק דין נוסף בעניין זה :
"אבקש לחדד כי פועלו של סעיף 30 (א),  בהתקיים הנסיבות המנויות בו, הוא במתן הגנה לעובד על ידי הרחבת מעגל הנתבעים האפשריים, קרי הן מעסיקו הקודם והן מעסיקו החדש. מסקנה זו עולה בירור הן מלשון הסעיף ("אחראי גם המעסיק החדש") והן מנוסח כותרת השוליים של הסעיף הנותנת ביטוי להיות המעסיק החדש בגדר ערב לחובות של המעסיק הקודם ("ערבות מעסיק חדש לחוב קודמו"). תכלית הוראת סעיף 30 (א) לחוק הגנת השכר היא אפוא מתן הגנה לעובד באמצעות יצירת 'תשתית של זכויות הנובעות לא רק מיחסיו עם מעביד מסוים, אלא גם ביחסיו עם מקום העבודה'. (מתוך עע (ארצי) 1503/02 שלום עטיה- מרחב מרכז חומרי בנין וקרמיקה בע"מ (פורסם בנבו) (19.7.2006). משמע בידי העובד לבחור אם לתבוע את המעסיק הקודם או את המעסיק החדש. סעיף 30 לחוק לא נועד לפרוק את המעסיק הקודם מחובותיו על פי דין, ככל שקיימים, אלא להטיל גם על המעסיק החדש- בהתקיים הנסיבות המנויות בסעיף 30 לחוק– חבות בגינן בדמות ערבות". [2]

למעשה, בית הדין הארצי לעבודה הבהיר, כי הוראות סעיף 30, מחייבות מעסיק חדש במתן ערבות לחובות של המעסיק הקודם, באמצעות "יצירת תשתית של זכויות הנובעות לא רק מיחסיו עם מעסיק מסוים אלא גם ביחסיו עם מקום העבודה".
בעניין בן איתי, אף הבהיר בית הדין הארצי, כי גישה זו מבקשת לבטא שמירה על עיקרון רצף זכויות מסויימות במקום העבודה, וזאת בהתבסס על שימור זיקת מקום העבודה חרף חילופי המעסיקים".
למעשה, יצאנו למדים, כי העברת בעלת במקום עבודה, חושפת את המעסיק החדש לתביעות מצד העובדים.

יחד עם זאת, הדין מאפשר למעסיק החדש להגביל את התקופה בה יוכל להיתבע, ולצמצם את נזקיו. בחוק הגנת השכר ובתקנות הגנת השכר (פרסום הודעה לדרישות תשלום ממעביד חדש), התשכ"ג – 1963, נקבעה הדרך בה רשאי המעסיק החדש להגביל את התקופה בה ניתן לתבוע אותו בגין זכויות העובדים מאת המעסיק הקודם, ובכך למעשה לאפשר למעסיק החדש לפתוח מעין "דף חלק", אל מול העובדים. בפועל, על המעסיק לפרסם הודעה, לפיה הוחלף מעסיק, וכי כל עובד שחושב שהוא זכאי להיפרע בגין חובותיו מהמעסיק הקודם, רשאי לעשות כן בשלושת החודשים הקרובים, וככל  שתביעות יוגשו לאחר שלושת החודשים הללו, המעסיק החדש לא יהיה אחראי להן.
את ההודעה יש לפרסם בלוח המודעות במפעל, ולחלופין במקום בולט לעין במפעל, וכן בשני עיתונים יומיים.

 

[1] ע"ע 53000-12-17 שקרג'י נ' HAILE
[2] בר"ע (ארצי) 40796-09-17 נגריית בן איתי בע"מ – גולן בן ברוך

עו"ד אסף מסדה

עו"ד אסף מסדה הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) מהמכללה למנהל ובעל תואר שני במשפטים (LLM) מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל.
שותף מנהל במשרד עורכי דין מסדה כהן ושות שעוסק בייעוץ וליווי משפטי למעסיקים ולעובדים בתחומי משפט העבודה האישי הוקיבוצי לרבות ייצוג משפטי בכל הערכאות. בפעילותו ההתנדבותית הוא עוסק בליווח משפטי לארגון "כוח לעובדים" ומעניק ליווי משפטי למרכז לכלבי נחייה לעיוורים.