דבר העורכת – גליון 17

בגליון 17 המאמרים עוסקים במשפט העבודה האישי ובמשפט העבודה הקיבוצי. במשפט העבודה האישי נכתבו המאמרים של הכותבים הבאים: עו”ד קרין

לא עבדת-לא צברת! או שכן?

במהלך יחסי עובד מעסיק קיימות תקופות אשר אינן נחשבות לעבודה בפועל, אך בחלקן יש צבירת זכויות סוציאליות ובחלקן האחר אין

קווים לדמותה של יצירת אווירה עוינת במקום העבודה בהקשר של מניעת הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח-1998, חוקק כדי לסייע בהתמודדות עם התופעה של הטרדה מינית. מטרתו של החוק, כמוצהר בסעיף 1

תביעות בעקבות הטרדה מינית בתקופת ה- Too ME

הטרדות המיניות/מעשים מגונים עלו לשיח הציבורי בשנים האחרונות, במיוחד כשמדובר באנשים מוכרים לציבור מסקטורים שונים, לרבות ובין היתר, חרדים, חילוניים,

חידושים בפסיקת פיצויים בהטרדה מינית

מבוא הטרדה מינית היא כל התנהגות פוגענית פיזית ונפשית המוגדרת בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1988. התנכלות היא פגיעה מכל סוג

לא, לשבור!

בזיכרון הקולקטיבי הישראלי נחרטו מספר ניסיונות מפורסמים לשבירת שביתות שאף נעשו תוך שימוש בכוח צבאי, משטרתי או בליווי של חברות

עקרון האוטונומיה הקיבוצית – נקודת ארכימדס בהסכם הקיבוצי

קרון האוטונומיה הקיבוצית הוא עקרון יסוד עיקרון יסוד במשפט העבודה הישראלי הנובע מחוק הסכמים קיבוציים

מודרניותם של הסכמי שכר “מודרניים” – רפורמה בהסכמי שכר

בעת האחרונה מתגבר השיח סביב מה שאגף הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר,  טבע כמטבע לשון – הסכמים קיבוציים

דבר העורכת – גליון 16

גליון 16 נערך בצל הגל החמישי של הקורונה הדבר בא לידי ביטוי במאמרה של עו"ד ליהי גודל שעוסק בסנקציות במקום בעבודה

סנקציות במקום העבודה ככלי לעידוד התחסנות נגד נגיף הקורונה

במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה פועלת מדינת ישראל לחיסון תושביה. בצד מיליונים שהתחסנו ישנו מספר לא מבוטל של ישראלים אשר

פיטורין על ידי אלגוריתם כמנגנון אוטומטי

בבלוג זה, אני חוקרת את הצפוי במצבים של פערי הגנה אלו, כאשר הכלים המסורתיים של דיני העבודה, כגון דיני פיטורים

חריגה משכר עובדים במגזר הציבורי וסמכות של הממונה על השכר

רשימה זו עוסקת בתופעה המתרחשת במגזר הציבורי[1], במסגרתה גורם מטעם מעסיקו של עובד, בשלב מסוים במהלך חוזה העבודה, בוחר לשנות