צמצום תופעת ההטיה האלגוריתמית בבינה מלאכותית במקום העבודה

באופן מפתיע יש נטייה אנושית בלתי מוסברת להסתמך על תוצאות חישוביות ממוחשבות, ככאלה המשקפות צדק אובייקטיבי ודרך נכונה, ולא כך

שביתה במגזר הערבי – האומנם שביתת עבודה?!

ברשימה זו אבקש לעמוד על מהות השביתה, שהוכרזה על-ידי ועדת המעקב של הציבור הערבי, ולהבין האם פעולות המעסיקים השונים, יכולות

גילנות וביעורה בבתי הדין לעבודה

יחס חברתי מפלה כלפי מבוגרים בשל גילם המתקדם הוא תופעה מוכרת בעולם שזוהתה כהבניה חברתית

הפרת חובת “גידור לבטח” ותוצאותיה בראי ההלכה הפסוקה

תאונות עבודה רבות נעוצות בהפרת חובת "גידור לבטח" במקומות העבודה, מפעלים, חברות וכו'. כתוצאה מתאונות אלה, הופך הניזוק לנכה קשות,

חיסון הקורונה וזכויות העובדים – תמונת מצב

פתיח לנגיף הקורונה השלכות בריאותיות חמורות עד כדי תמותה או תופעות לוואי גופניות בלתי הפיכות. לכן, החשש האנושי ממנו הוא

דבר העורכת

אוטוריטה 14 גיליון אוטוריטה 14 נכתב בהשפעתו של משבר הקורונה וחלק ניכר מן הרשימות עוסק בהשפעות המשבר על מעמדם של

הסדר ימי בידוד

מבוא בעולם המושגים החדש שנכפה עלינו, עם משבר הקורונה, ניתן “מקום של כבוד” ל”בידוד”. הבידוד, במקור: מושג ישן (שלא היה

עמלות ובונוסים וכל מה שבניהם

מבוא: מעסיקים רבים בוחרים להמריץ את עובדיהם באמצעות תמריץ אשר מניע לפעולה,  על כן עובדים רבים זוכים לקבל את שכרם

המקרה של שליחי “וולט”

הזדמנות להכנסה צדדית נוספת או סכנה להעסקה פוגענית בחסות “כלכלת החלטורה”? מבוא עולם העבודה משנה פניו בקצב מסחרר בדורנו. צורות

מה בין שביתה במגזר הציבורי לשביתה במגזר הפרטי?

השימוש בנשק השביתה הפך להיות מזוהה במשך השנים עם המגזר הציבורי. ואכן, רובן המוחלט של השביתות שהתחוללו במרוצת השנים במשק

השפעת משבר הקורונה על סדר היום של בית הדין לעבודה

מבוא משבר הקורונה “גרם לחוסר ודאות משמעותי בכל מישורי החיים”[1][2] והציב בפני מערכת המשפט אתגרים פרוצדורליים ומהותיים[3]. בתי הדין לעבודה,

מעסיק המבקש לנכות משכרם של עובדים הנוקטים עיצומים

האם על מעסיק, המבקש לנכות משכרם של עובדים הנוקטים עיצומים, לפתוח תחילה בהליך משפטי בבית הדין לעבודה? במאמר זה נסקור