קונפליקטים הם דבר טבעי בחיינו. קונפליקטים קיימים בין מדינות, בין תרבויות, בין קבוצות אינטרסים, במקום העבודה  או במשפחה. קונפליקט יכול שיהיה בין מספר גדול של אנשים, בין קבוצות או בין שניים.
אחת הפעולות הראשונות בהתמודדות עם קונפליקט היא זיהוי הצדדים לקונפליקט. הנטייה של רובנו בפעולת זיהוי הצדדים לקונפליקט, היא החיפוש אחר הצדדים הנראים לעין, האקטיביים שקשורים קשר ישיר לקונפליקט. לאחר שזיהינו אותם – איתם ננהל את ה"קונפליקט",  ה"משא ומתן",  ה"מלחמה" או "ההדברות". הקליינטים של המגשר הם אותם צדדים "אקטיביים" לקונפליקט. הם אלה אשר פונים ומצהירים כי בין פלוני לאלמוני קיים סכסוך והם מעוניינים להסדירו בדרך של מו"מ בגישור. כלפי פלוני ואלמוני קיימות למגשר חובות אתיות ומקצועיות ישירות.

צדדים שלישיים לקונפליקט
נעזר בדוגמא: דוד עובד בחברה שבבעלותה של רחל ומשפחתה. בין רחל ודוד נתגלע סכסוך אשר עם הזמן הלך והחמיר. הסכסוך נוגע בעיקר לשני נושאים: ניהול חשבונות העסק (תשלומים לספקים, חובות אבודים, אשראי וכדומה) ותפקידו של דוד בנוגע להפצת סחורה שזו מחלקתה של רחל. אין ספק, כי הצדדים לסכסוך הינם דוד ורחל. הם השניים שחלוקים בניהם ולא מסתדרים,  הם בעלי גישות ודעות שונות, הם המסוכסכים.

ניתן לשער שדוד ורחל מתייעצים, משתפים, נעזרים בסביבה הקרובה להם – משפחתם, חברים,  באנשי מקצוע, בעלי נסיון בסכסוך דומה. כך למשל יתכן כי לחבריו של דוד יש דעה (לפחות אחת…) בכל הנוגע לסכסוך בינו לבין רחל וכי הם מייעצים ומביעים עמדה כיצד עליו לפעול, האם הוא "צודק" ומה עליו לעשות מיד כאן ועכשיו!! גם קרוביה של רחל ודאי אינם חוסכים בהבעת עמדה. הם ודאי מביעים את דעתם כיצד עליה להגיב, מה צריכות להיות עמדותיה, היכן לוותר ואיך להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורה  ועבורם. גורמים אלו משפיעים על תפיסתם של דוד ורחל את הסכסוך ביניהם.  ההחלטה שדוד ורחל יעשו בקשר לסכסוך / חילוקי הדעות ביניהם, יתכן ותשפיע על מעגלים רחבים של קרובים, שותפים וחברים ויתכן ותושפע ממעגלים רחבים של קרובים, שותפים וחברים, הלא הם הצדדים השלישיים.

צדדים שלישיים – חלוקה לקבוצות
ניתן לחלק את מגוון הצדדים השלישיים לסכסוך לכמה קטגוריות;
אנשי מקצוע: אלה הם  גורמים אליהם פונים הצדדים לקבלת יעוץ, חוו"ד או הכוונה בכל הנוגע לנושאי הסכסוך ואולי אף מעבר להם. בכלל זה כלולים עורכי דין, פסיכולוגים המלווים את מי מהצדדים, יועצים פיננסים ובעלי מקצוע אחרים.
קרובים לצדדים: בני משפחה וחברים.
גורמים משפיעים נוספים: במעגל הקרוב של הצדדים לסכסוך עשויים להיות חברים ומכרים "בעלי ניסיון". אותם אלה שהם או אחרים שהם מכירים או שמעו על… חוו ניסיון דומה, סכסוך דומה,  קרוב או משיק. לאלו תהיה השפעה מתוך חוויה אישית שלהם או של מי שהם מכירים.
לבסוף, קבוצת המושפעים: אנשים שמהלך ניהול הסכסוך ותוצאותיו יכולים להשפיע עליהם באופן ישיר או עקיף, ברמה הרגשית או החומרית.

המורכבות הנוצרת מקיומם של צדדים שלישיים
ראינו שלכל סכסוך עשויים להיות צדדים שלישיים רבים מקבוצות שונות.  רוב הצדדים השלישיים עשויים להשפיע על הגישור וחלקם מושפעים ממנו.  כאשר בוחנים את סוגיית הצדדים השלישיים חשוב להתייחס גם לתזמון שבו גורם כלשהוא נכנס לתמונה: לפני פרוץ הסכסוך, עם פרוץ הסכסוך, בתחילת המו"מ בין הצדדים, באמצע המו"מ, לאחר שיש הסכמות אך טרם נחתם הסכם או רגע לפני החתימה על ההסכם. במקרה של ניהול מו"מ בין הצדדים, יש לבחון אם הצד השלישי נוכח ומלווה את הצד לסכסוך. בדוגמא שלנו, האם יורם בעלה של רחל, מצטרף לפגישות של רחל עם דוד? האם בנו של דוד מנהל שיח ישיר מול רחל, או שמא דוד ורחל הם היחידים הנוכחים בפגישות המו"מ ביניהם וכל שאר הגורמים מדברים איתם בלבד – ללא נוכחות הצד האחר.

צדדים שלישיים בגישור
הגישור הינו הליך ליישוב סכסוכים באמצעות ניהול מו"מ ישיר בין הצדדים. נוכחותם של הצדדים המסוכסכים – הלא הם המגושרים, הינה חובה בהליך הגישור וזאת בשל החשיבות של המפגש, ההקשבה, חשיפת האינטרסים וחיפוש הפתרונות היצירתיים תוך סיעור מוחות ושיתוף פעולה בין הצדדים באמצעות המגשר המהווה צד שלישי ניטראלי המומחה לניהול מו"מ.
בהליך הגישור על המגשר להתייחס למגוון הצדדים השלישיים שמשפיעים על הסכסוך ומושפעים ממנו. מגשר אשר יתעלם מקיומם של צדדים שלישיים ימצא את עצמו נע הלוך ושוב, קדימה ואחורה במו"מ.  לעיתים הוא יאבד את הקצב בו מתקדם מי מהצדדים במו"מ.

הדילמות הניצבות בפני מגשר
כאמור, הקליינטים של המגשר הם הצדדים הישירים של הסכסוך. כיצד אם כן על המגשר לפעול בכל הקשור לצדדים שלישיים בין אם הם נוכחים בגישור ובין אם לאו. בין אם הם נחשפים לדבר בתחילת הגישור במהלכו או בשלב ההסכם ?

אנסה לעמוד על מקצת מהדילמות והשאלות שמתעוררות ושיש לתת עליהן את הדעת:
–  מה המקום שעל המגשר לתת לצדדים שלישיים?
–  עד כמה המגשר צריך ליזום את ההיכרות עם הצד השלישי?
–  כיצד בוחנים את מידת ההשפעה של הצד השלישי, אם בכלל?
–  כיצד מגשרים על פערי הכוחות שיוצרים צדדים שלישיים בין הצדדים לגישור?
–  האם קיימות חובות של המגשר כלפי הצדדים השלישיים (עו"ד למשל)?
–  האם נכון או צריך שמגשר יזום פניה של מגושר לצד שלישי כלשהוא?
–  האם ובאילו תנאים צריך מגשר ליזום הצטרפות של צד שלישי להליך?
–  כיצד מזהה מגשר צדדים שלישיים?
לדילמות אלה מצטרפות סוגיות נוספות שעל המגשר להתמודד איתן במהלך הגישור.

סוגיות שיכולות להיווצר כתוצאה מקיומם של צדדים שלישיים שאינם נוכחים בחדר הגישור  ושיוצרות פערים בידע ובעמדות בין המגושרים לבין הצדדים השלישיים שסובבים אותם:
–  צד שלישי לא נוכח אינו עובר את התהליך שעוברים הצדדים בגישור. הוא אינו חווה את המעברים ממו"מ יריבותי למשתף, משפה של "אני" לשפה של "אנחנו" ועוד.
–  עקב היעדר מפגש בינו לבין המגשר, אין פעולות ישירות ליצירת יחסי אמון בין הצד שלישי למגשר.
–  המגשר אינו יודע מהי מידת ההבנה וההיכרות של הצד השלישי עם הליך הגישור.
–  קיומן של "מחשבות לא גישוריות" אצל הצד השלישי.
–  יצירת רגרסיות אצל המגושר.
–  חוסר שליטה של המגשר על התהליך שעובר המגושר.

סוגיות שיכולות להיווצר כתוצאה מקיומם של צדדים שלישיים אשר נוכחים בחדר הגישור:
–  צד שלישי נוכח מכניס איתו  אינטרסים שלו לחדר הגישור. אינטרסים  אשר יכולים להיות קשורים  לתוכן הסכסוך או לאופן ניהול הסכסוך בכלל וניהול הגישור בפרט.
–  הצד השלישי עשוי להרגיש מחויבות כלפי המגושר שלא תמיד עולה בקנה אחד עם עקרונות הגישור.
–  לכל אחד מהנוכחים בגישור יש סגנון שלו לניהול קונפליקטים. ככל שמספר המשתתפים רב יותר כך גם מגוון הסיגנונות לניהול קונפליקטים.
–  בדומה, צדדים שלישיים בחדר הגישור גם משפיעים על סיגנון ההתנהלות ועל האווירה.
–  השפעת נוכחות הצד השלישי על המגושר השני.
–  צורך של הצד השלישי לנהל /לשלוט בהליך.
–  צורך של הצד השלישי להיות בקידמת / מרכז הבמה.
במקרים מסוימים לצד שלישי יש אינטרס לגבי ההסכם כאשר שכר הטרחה שלו תלוי בתוצאות הגישור.

צדדים שלישיים מושפעים
אבקש לעשות הבחנה בכל הנוגע לצדדים שלישיים אשר עלולים להיות מושפעים מהליך הגישור או מההסכם – קודים אתים שונים מתייחסים לנושא בצורה שונה.
החוק בארץ (כמו גם במקומות אחרים) מטיל חובה על המגשר לשמור על טובתו של קטין או חסר ישע. ס' 5(ג) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 קובע: "המגשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בענינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך".

בסעיף 8(ב) לתקנות: "המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:
(6) הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו אינו מתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך;
(7) כתוצאה מהסדר הגישור עלול להגרם נזק של ממש לצד שלישי;"

בקוד האתי של עמותת מגשרי ישראל נקבע גם כן:
סעיף 3.6.2 :
"המגשר חייב להפסיק את הליך הגישור אם התקיימו אחד מאלה:
–  הסדר הגישור המתגבש בין המשתתפים אינו מתחשב בעניינו של קטין או  פסול דין הקשור לסכסוך.
–  כתוצאה מהסדר הגישור עלול להיגרם נזק של ממש לגורם שלישי".

בכל הנוגע לצד שלישי מושפע שאינו קטין או חסר ישע, הקוד האתי מגדיר חובת ידוע של הצדדים לקיומו של ההסכם (סעיף 3.10). במקרים מסוימים ניתן לטעון  שאי התחשבות של הצדדים בצד שלישי מושפע מהווה עילה למגשר להפסיק את הליך הגישור:

סעיף 3.10 לקוד האתי קובע:
"בעלי עניין שאינם משתתפים – המגשר אמון על טובת גורמים שלישיים הקשורים לסכסוך אף אם אינם נוטלים חלק בהליך, ועל כן יעמיד את המשתתפים להליך על צורך להתחשב בעניינם של קטינים או פסולי דין הקשורים לסכסוך ובעניינו של כל אדם או גוף הקשור לסכסוך  שזכויותיו עלולות להיפגע או להיות מושפעות כתוצאה מהסכם אשר אליו עומדים המשתתפים להגיע".

סיכום ודרכי התמודדות
ראינו אפוא כי בכל גישור ללא קשר לנושא, לצדדים הישירים או למורכבות הסכסוך עשויים להיות  גורמים משפיעים ומושפעים. מגשר אינו יכול לחמוק מלתת את הדעת לכך ולהתמודד עם ההשפעות והתוצאות של מעורבותם בהליך הגישור. ברשימה זו מיינתי את הצדדים השלישיים למספר קטגוריות והעליתי סוגיות שחשוב שהמגשר יתמודד איתן. אין זה הופך את הצדדים השלישיים למהות המו"מ. בקדמת הבמה לעולם יישארו הצדדים לסכסוך עצמם. על המגשר לפעול במקצועיות בתוך שלל השאלות, הדילמות והסוגיות שעלו כאן.

כיצד ? המגשר אינו מחזיק בארגז כלים נפרד עבור צדדים שלישיים בגישור.  המגשר ישתמש בארגז הכלים העומד לרשותו בהליך הגישור. הוא  יפעל במקצועיות, במסירות, במוסריות ובמידתיות, כפי שהוא עושה אל מול הצדדים לגישור. התכונות והמיומנויות הנדרשות ממגשר יחולו גם בכל הנוגע לצדדים השלישיים.