בסוף חודש יוני 2017 הסתיימה התקופה בת חצי השנה שבה היה על המוסד לביטוח לאומי להשיב להשגות בתחום ביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי. מעסיקים רבים קיבלו הודעות על קבלת ההשגה שהגישו באופן מלא או חלקי, או על דחיית ההשגה.
כמה מעסיקים הגישו השגה נוספת. המוסד לביטוח לאומי בחן את האפשרות הזו והחליט שלא תינתן הגשת השגה נוספת לאחר קבלת החלטה בהשגה.
כדאי להקפיד על כמה הוראות בסיסיות בעת טיפול בביקורת ניכויים ולהבין את התהליך, כיוון שבכל שלב של התהליך אפשר להוסיף מסמכים ולתקן טעויות כדי שלא יהיה צורך להגיש השגה.

 

הרקע החוקי לחבות המעסיק בתשלום דמי הביטוח בגין העובד

הגדרת "יחסי עבודה"
בחוק הביטוח הלאומי מוגדר המושג "עובד" לעניין בני משפחה בלבד. זאת מן הסיבה, שבכל תקופה נתונה משתנים תנאי ההעסקה הקשורים למושג "עובד". ההלכות נקבעות בבית הדין הארצי לעבודה.
בית הדין הארצי נוקט ב"מבחן המעורב" לבחינת יחסי העבודה. כלומר, בוחן את משקלם של מספר מבחנים כאשר החשוב ביותר הוא "מבחן ההשתלבות". בעבר, מי שהיו בידיו השליטה והפיקוח היה המעסיק, ויתר המבחנים היו חשובים פחות. כיום, חלה התפתחות רבה במבנה ההעסקה. עובדים רבים עובדים מהבית או דרך חברות העסקה, קשה לפקח עליהם, כלי העבודה שייכים להם, שעות העבודה אינן מוגדרות ובכל זאת הפסיקה מכירה בהם כעובדים.

חובת המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח
חובת המעסיק לדווח ולשלם דמי ביטוח לפי עמדת הביטוח הלאומי היא מוחלטת ואינה ניתנת להתניה, כאמור בסעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי. אם נכרת הסכם עבודה ששולל מהעובד זכויות המוקנות לו בחוק, ההסכם בטל מעיקרו בהקשר להתניה זו.

זכאות עובד לגמלאות
לפי סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי, העובד השכיר מבוטח במוסד לביטוח לאומי גם אם מעסיקו לא דיווח עליו למוסד לביטוח לאומי ו/או לא שילם את דמי הביטוח במועד. כאשר העובד מוכיח שהוא עבד בפועל אצל המעסיק, המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לשלול גמלה.

ההכנסה החייבת בדמי ביטוח
סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי מחייב בתשלום דמי ביטוח בשל הכנסת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, בהתאם לחודש שבו בוצעה העבודה (גם אם המשכורת לא שולמה בפועל).
ההכנסה החייבת בדמי ביטוח כוללת גם החזרי הוצאות וגם שווי שנזקף לעובד במשכורת, למעט הכנסת עובד הפטורה ממס (למעט הכנסת נכים).
לעניין זה יש לציין שהמוסד לביטוח לאומי פרסם ביום 1.1.2017 את עמדתו בקשר להתרת ניכוי הוצאות של שכירים באופן כללי, ואת עמדתו בעניין התרת הוצאות דמי חבר ודמי טיפול במשכורתו של העובד לצורך חישוב דמי ביטוח למעסיק ולעובד.
לפי עמדה זו, התרת ההוצאות שמותרות בניכוי לצורך חישוב מס הכנסה לפי סעיף 17 לפקודה אינה רלוונטית לעניין חישוב דמי ביטוח, בין אם ניכוי ההוצאות נעשה בתלוש המשכורת ובין אם בדוח השנתי.

סעיפי החוק הרלוונטיים לחיוב הכנסה ממשכורת בדמי ביטוח
הסעיף הרלוונטי בחוק הביטוח הלאומי הוא סעיף 344(א), כדלקמן:
"344. (א)      יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה; […]"

המקורות המנויים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה הם כדלקמן:
"2. (2)(א)      השתכרות או רווח מעבודה, כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו, תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שווי שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף; בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתן לאחר לטובתו; "

בתקנה מספר 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995, נקבע כדלקמן: "לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף 9(5)[…] לפקודה".

תלושי השכר
המעסיק חייב להציג בתלושי השכר את כל רכיבי ההכנסה כמתחייב מסעיף 24 לחוק הגנת השכר, ובכלל זה גם הטבות שוות כסף כגון נסיעות לחו"ל, ארוחות וכדומה.

ניכוי דמי ביטוח מהעובד
לפי סעיף 342(ג) לחוק הביטוח הלאומי מנכה המעסיק את דמי הביטוח מהעובד (למעט בגיל זכאות או למי שמקבל קצבת זקנה). זאת, בשונה מתקנה 8(ב)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971. בתקנה כתוב במפורש לעניין דרכי חישוב דמי ביטוח לעובד במשק בית כי מעסיק "יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד…"

 

ביצוע ביקורות ניכויים בביטוח הלאומי

ביקורת ניכויים במוסד לביטוח לאומי מבוצעת בדרך כלל כל 3 עד 5 שנים. נוהגים לבדוק עד 5 השנים המוקדמות מתוך שבע השנים האחרונות (למעט חריגים). תאגידים המעסיקים יותר מ-20 עובדים נבדקים בשגרה. בעקבות דוח מבקר המדינה נבדקים גם מעסיקים קטנים יותר, לרבות חברות משפחתיות וחברות פרטיות.

 

הנושאים העיקריים שנבדקים בביקורת

הנושאים העיקריים שנבדקים בביקורת הניכויים של הביטוח הלאומי הם כדלקמן:
חיוב כל רכיבי השכר בדמי ביטוח (למעט החזרי הוצאות הפטורים ממס, וכן רכיבים פטורים בעת ניתוק יחסי עבודה), התאמה בין טופס 126 לטופס 102, בדיקת התאמות בין הדוחות לבין התשלומים, סיווג עובדים בטור הנכון בטופס 102, פריסת שכר נוסף, זקיפת הטבות שכר לעובדים (לרבות הוצאות שלא נזקפו), בדיקת שכר מינימום, ביקורת הכנסות מחברה משפחתית וחברת בית, תשלום דמי ביטוח על דיבידנד בחברה פרטית, תיאום דמי ביטוח (ניכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת למי שעובד בעבודות נוספות), איתור תשלומים לאוכלוסיות שונות ללא דיווח, איתור דיווחים כוזבים, סיווג עובדים על פי צו סיווג מבוטחים ותשלום דמי הביטוח בעדם ועוד.

דוח מבקר המדינה לשנת 2016 קבע כי על המוסד לביטוח לאומי לבחון במהלך ביקורת ניכויים אם המעסיק מפריש כחוק את דמי הביטוח לנושאי תפקידים בכירים בחברה שמקבלים תגמול באמצעות חברות ארנק, כמוסבר בהמשך המאמר.
מבקר הניכויים בודק דרישת החזרי דמי ביטוח וזקיפת שווי רכב. מעסיקים שזקפו שווי רכב חלקי לפי חישוב מדויק של הנסיעות הפרטיות – מחויבים בהפרש.

ביקורת ניכויים מבוצעת גם לגיבוי תביעת גמלאות, או כאשר המעסיק תובע החזרים, או מתקן דוחות, או כאשר יש צורך לבחון יחסי עבודה.
ביקורת הניכויים היא המועד שבו אפשר לתבוע החזרים בשל טעויות שנעשו בתשלום דמי ביטוח לאומי ו/או דמי ביטוח בריאות מפני שספרי המעסיק נבדקים.  הגשת תביעות להחזר דמי ביטוח לאחר שנערכה ביקורת מחייבת בדיקה חוזרת.
בשלב זה, תיקון של סיווג מבוטחים שיוצר החזר דמי ביטוח למעסיק ולעובד מחייב תיקון טופסי 102 ושידור דוחות שליליים בעת הצורך.

שומות ברשות המסים
כאשר מבוצעת ביקורת ניכויים של רשות המסים, ומגיעים מהמוסד לביטוח לאומי לביקורת בגין אותן השנים, תיתכן ביקורת כפולה בנושא הטבות שכר.
הכלל על פי הלכת "גדות" תעשיות פטרוכימיות בע"מ (דב"ע נה/0-14 מתאריך 18.07.1995) לעניין הטבות השכר האמורות שלא נזקפו במשכורת: אם הייתה ביקורת ניכויים של רשות המסים על אותן שנים – אזי מחייבים בדמי ביטוח את המעסיק בהתאם להסכם עם רשות המסים.
המוסד לביטוח לאומי אינו מקבל טענות על טעות בהסכם ניכויים של רשות המסים. המוסד לביטוח לאומי יסכים לתקן רק לאחר תיקון שומת הניכויים.
חשוב לשמור את ניירות העבודה של הסכם שומות הניכויים ברשות המסים כדי להציגם למבקר הביטוח הלאומי בעת הצורך. לדוגמה, כדי להוכיח שיעור מס שולי, התייחסות לעובד מסויים מבחינת שיעורי דמי ביטוח או הכנסה מעל המקסימום ועוד.
עמדת הביטוח הלאומי היא כי שומות ניכויים בלבד מחייבות את הביטוח הלאומי בעת ביקורת. זאת, על בסיס פסק דין אמי פרטס, שניתן בבית המשפט העליון.
המבקר מגיע לביקורת עם נתוני השומות שהתקבלו מרשות המסים (המוסד לביטוח לאומי אינו מתייחס בדרך כלל לשומות שהתקבלו לאחר הביקורת). מהסיבה הזאת בוטל בשנת 2013 המבצע של ביטול הקנסות למעסיקים שהעבירו למוסד לביטוח לאומי את שומות הניכויים של רשות המסים בתוך 60 יום ממועד השומה.

דוחות נוספים
המוסד לביטוח לאומי דורש לקבל דוחות מסוימים. להלן דוגמאות לדוחות אלה:
א)      גילומים קיבוציים שדווחו לרשות המסים ולא שולמו בגינם דמי ביטוח (זאת אף על פי שאין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי).
ב)       דיווחים של נאמן על הכנסות שמקורן בהקצאת מניות ואופציות במסלול הפירותי, בהקצאות לאחר הרפורמה במס. לדוגמה: עובד שלא עמד בתנאי המסלול ההוני ומימש את האופציה או המניה במסלול הפירותי באמצעות הנאמן.
ג)       הכנסות פירותיות שנכללו בשומות סופיות של חברה, ובעל השליטה לא דיווח עליהן למוסד לביטוח לאומי במסגרת הדוח האישי.

 

הפעולות שנוקט המבקר במהלך הביקורת

  1. המבקר שולח למעסיק הודעה על עריכת הביקורת עם פירוט המסמכים שהוא מבקש.
  2. בעקבות ממצאי הביקורת המבקר מכין גיליון אקסל עם הממצאים ומעביר אותו לנציג החברה שישב איתו במהלך הביקורת (בדרך כלל מתמנה איש קשר אחד ששמו נמסר למבקר).
  3. בשלב הזה הממצאים עדיין לא רשומים במחשב הביטוח הלאומי.
  4. כדאי לבדוק את הממצאים בתשומת לב רבה, בין היתר כדאי לבדוק את החיובים ואת שיעור הגילום, את מספרי הרכבים ואת השווי שגולם לכל עובד, את התקופות שבהם חוייבו הרכבים בשווי רכב ואת הסכומים ואת שמות העובדים שנסעו ברכבים. כדאי בשלב הזה לבדוק שהמבקר התייחס לעובדים שלהם שיעורי דמי ביטוח מיוחדים, כמו מקבלי שכר מקסימום, בני נוער, מקבלי קצבאות מהביטוח הלאומי ועובדים זרים. זה הזמן לבדוק אם כל החישובים הטכניים והעובדות תואמים למידע שהוגש למבקר.
  5. אחרי שגיליון האקסל חזר מהמעסיק למבקר, ולאחר התיקונים שנעשו, הממצאים מועברים לממונה על המבקר.
  6. הממונה רשאי להחזיר את הממצאים במקרה שהסכם שנעשה עם המעסיק אינו מקובל עליו, או שלא נערך חיוב ברכיב מסויים, או שחסר מידע רלוונטי.
  7. המבקר חוזר למעסיק עם גילון אקסל מתוקן ומבקש מידע נוסף, אם נדרש.
  8. אם נערך שינוי, גיליון האקסל המתוקן נשלח לאיש הקשר לבדיקה נוספת.
  9. לאחר אישור סופי של הממונה, המבקר מזרים את הקביעה למערכת (אפשר לראות אותה בקובץ ייצוג לקוחות), שולח את הקביעה בדואר רשום למעסיק ומזרים חיוב כספי תוך 45 ימים מיום הקביעה.
  10. המערכת רושמת את מועד מסירת הדואר הרשום למעסיק, כיוון שתוך 30 יום ממועד זה אפשר להגיש את ההשגה או את הבקשה להארכת המועד (או בתוך 12 חודשים ממועד זה אפשר להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה).

 

כללים לביטול קנסות – בביקורת רגילה

חוק הביטוח הלאומי מטיל קנסות והפרשי הצמדה על מי שלא שילם דמי ביטוח במועד התשלום (נוסף על תשלום דמי הביטוח), כמפורט בסעיף 364 לחוק הביטוח הלאומי.
הקנס מחושב לפי שיעור מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו.
הפחתה בקנסות כתוצאה מביקורת ניכויים אפשרית למעסיק ששיתף פעולה עם המבקרים במהלך הביקורת ובהתאם לכללים שקבע המוסד לביטוח לאומי, בין היתר:
–        ממצאים בביקורת ראשונה למעסיק קטן/מלכ"ר – 100% מהקנסות מבוטלים.
–        ממצאים חוזרים בביקורת שנייה למעסיק קטן/מלכ"ר – 50% מהקנסות מבוטלים.
–        ממצאים בביקורת ראשונה למעסיק גדול – 70% מהקנסות מבוטלים.
–         ממצאים חוזרים בביקורת שנייה – 50% מהקנסות מבוטלים.
–        ממצאים חוזרים בביקורת שלישית ואילך לכלל המעסיקים – אין הפחתה.

החל משנת 2016 הוגבל מספר השנים לעניין ספירת ביקורות בביטול הקנסות לעשר שנים שקדמו לשנה השוטפת. לדוגמה, בשנת 2017 נספרות ביקורות ניכויים שהסתיימו החל מיום 1.1.2017 ואילך לעניין מספר הממצאים בביקורות שבגינן מבוטלים הקנסות.

 

התיישנות בקביעת דמי ביטוח בביקורת ניכויים

בחוזר ביקורת ניכויים מספר 7 מיום 15.5.2016 מפורטים הכללים החלים לעניין התיישנות קביעת חוב בדמי ביטוח בעקבות ביקורת ניכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי. זאת בעקבות כניסתו לתוקף של התיקון לחוק הביטוח הלאומי בעניין ההתיישנות.
בעקבות פנייה של לשכת רואי חשבון נעשתה חשיבה מחודשת במוסד לביטוח לאומי בעניין מועד ההתיישנות של שומות סופיות. ההוראות נבחנות בימים אלה גם בגין שומות סופיות בביקורת ניכויים של מס הכנסה.

להלן מספר הדגשים מתוך החוזר:
כאשר לא הוגש טופס 126 או שאין מידע – אין התיישנות. לדוגמה – כאשר רכיבי ההטבות אינם כלולים בשכר כי לא קוימה חובת הדיווח לגבי ההטבות האלה. דוגמה נוספת – כאשר שכר לא נפרס לא קוימה חובת דיווח להגשת דוח הפרשים (מועד הגשת גב הטופס אינו רלוונטי להתיישנות בחיוב פריסת שכר).
הובהר בעל פה כי טופס 126 הקובע לעניין מועד ההתיישנות משנת 2016 ואילך הוא הטופס המקוון שמוגש בחודש יולי ובחודש ינואר ובתנאי שהוגש ולא השתנו הנתונים.
הובהר גם כי התיישנות לפי טופס 126 רלוונטית לנכונות הניכוי ולנתונים העובדתיים. אין התיישנות כאשר חובת הדיווח לא מולאה כדין, כגון כאשר שווי רכב לא נזקף כדין.
על פי החוזר, רשאי המוסד לביטוח לאומי לחייב את המעסיק בדמי ביטוח בעקבות שומת ניכויים של מס הכנסה בתוך שבע שנים מהמועד שבו נקלט המידע במערכות הממוכנות של המוסד, או שהמידע נמסר לאגף ביקורת ניכויים על ידי המעסיק או מייצגו, כמוקדם.

כאשר מעסיק מבקש לדחות את הביקורת או שהוגשה השגה על שומות ניכויים של מס הכנסה, המשמעות היא כי מניין שבע השנים נדחה גם הוא לגבי קבלת מידע חדש שישליך על קביעת ממצאים ביחס לשנה מבוקרת.
מעסיק המבקש החזרי דמי ביטוח ביחס לשנים "ישנות", או המוסד לביטוח לאומי צד להליך שמחייב ביצוע ביקורת ניכויים כדי לשלם גמלאות, או כדי להחזיר דמי ביטוח בגין שנים מוקדמות לשבע שנים, תבוצע ביקורת ניכויים בגין השנים האלה.
החוזר קובע את בסיס עיקרון סופיות הדיון במקרים שבהם התקבל מידע חדש מרשות המסים אך הביטוח הלאומי כבר ערך ביקורת ניכויים על בסיס אותם נתונים. במקרים אלה אין מקום לפתוח את הביקורת (גם להוראה זאת יש החרגות המפורטות בחוזר).

 

תשלום הפרשי גמלאות מחליפות שכר בעקבות ביקורת ניכויים

המוסד לביטוח לאומי משלם הפרשי גמלאות מחליפות שכר (תגמולי מילואים, דמי פגיעה, דמי אבטלה ודמי לידה) בעקבות תביעה של עובד להפרשי גמלה, או בהתאם לתביעת מעסיק בתגמולי מילואים או בתביעה לדמי פגיעה לפי "תקנה 22". כפי שיוסבר להלן, המוסד לביטוח לאומי משלם משנת 2013 הפרשי גמלה אלה רטרואקטיבית בעקבות ביקורת ניכויים, ובוחן בימים אלה את גביית התגמול מהמעסיקים לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי מוסיף בסוף כל דוח ביקורת ניכויים פיסקה לתשומת לב המעסיק, שעפ"י חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה), התשס"ב-2002, חובת המעסיק להודיע לעובדיו על שינוי בתנאי עבודתם ובכלל זה כל שינוי בקשר לתשלומי שכר עבודה, בתוך 30 ימים מהיום שנודע לו על השינוי. הפרת הוראות חוק זה היא עבירה פלילית עפ"י חוק העונשין.

בהתאם לכך, המעסיק מחויב להודיע לעובדים על זכאותם להפרשי גמלה עקב הגדלת ההכנסות החייבות בדמי ביטוח.

 

תשלומי גמלאות בעקבות בקשה להכרה בתביעה כתובענה ייצוגית

המוסד לביטוח לאומי עורך ביקורות ניכויים אצל המעסיקים ומגלה לעיתים אי דיווח למוסד לביטוח לאומי על הטבות שוות כסף שניתנו לעובדים. בעקבות הביקורת מחייב המוסד את המעסיקים לשלם את דמי הביטוח באופן גלובלי בדרך כלל, ללא ייחוס פרטני של כל רכיב ששולם בפועל לכל עובד.
הטבות אלה אמורות להגדיל את הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר, וכתוצאה מכך יש מקום לשלם הפרשים בגמלאות מחליפות שכר.
המוסד לביטוח לאומי לא שילם בעבר לעובדים את הפרשי גמלאות מחליפות השכר בהיעדר שיוך פרטני של הטבות השכר, כיוון שלא הוצגו בתלושי השכר שלהם.
כאמור לעיל, כאשר אי הדיווח פרטני ומשויך לעובד ספציפי, אפשר היה להגיש תביעה להפרשי גמלה כבר בעבר. גמלאות בגין הפרשים אלה בדרך כלל אינן משולמות באופן אוטומטי.

תשלום גמלאות לעובדים בהיעדר שיוך פרטני
ביום 24.1.2010 הגישה ההסתדרות הכללית תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי וביקשה לאשר אותה כתובענה ייצוגית. ההסתדרות ביקשה להורות למוסד לקבוע, בעבור כל אחד מהמעסיקים בקבוצה המיוצגת, את שיעור ההפרש הממוצע אשר היווה בסיס לתשלום דמי ביטוח ולשלם את הפרשי הגמלאות באופן ממוצע לכל אחד מהעובדים אשר קיבל באותן שנים גמלה מחליפת שכר.

בדיון אשר התקיים בתאריך 26.11.2012 הוצע לבאי כוח הצדדים ליישם את המלצותיו של היועץ המשפטי לממשלה ולשקוד על נהלים מתאימים ודרכי פעולה, אשר יבטיחו כי תהא הלימה בין דמי הביטוח המשולמים בעקבות בקורת ניכויים לבין גובה השכר שעל יסודו תחושב ותשולם הגמלה, כשמתגבשת אצלו הזכאות לגמלה.
בדיונים שהתקיימו בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד המשפטים סוכם כפתרון ביניים (שבשלב זה רק מיטיב עם המבוטחים) לשלם לעובדים הפרשי גמלאות על בסיס ייחוס ממוצע של ההטבות אף על פי שההטבות לא שויכו לעובדים שקיבלו אותם בפועל.
בשולי הדברים וכמהלך עתידי שאמור להיות מוסדר בחוק, אם וכאשר מהלך זה יוסדר בחקיקה, יתברר למבוטחים רבים המקבלים גמלאות שאינן גמלאות מחליפות שכר, שתוספת קטנה למשכורת שוללת מהם גמלה רטרואקטיבית וייאלצו להחזיר אותה למוסד לביטוח לאומי.

יש לשים לב לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, המחייב את המעסיק בקנס (שלא יעלה על הפרשי הגמלה שיקבל העובד בעקבות ביקורת הניכויים), אם יש רכיב במשכורת שלא דווח לביטוח הלאומי או לא שולמו בגינו דמי ביטוח במועד, והעובד קיבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותו רכיב, כמפורט בהמשך.

להלן עיקרי הנוהל המבוצע (מתוך חוזר שפרסם המוסד לביטוח לאומי):

  1. לאחר קבלת שומת הניכויים שבה לא נערך ייחוס פרטני של ההכנסות, מייחס המוסד את ההטבות לעובדים באופן ממוצע, כדלקמן:

סך כל ההטבות בשנה נתונה

_________________________     = הטבה ממוצעת לחודש לעובד

מספר חודשי העבודה של כלל העובדים

  1. המוסד רואה בהטבות שיוחסו באופן ממוצע לכל עובד ועובד חלק מהכנסתו, ומחשב הפרשי גמלה בגמלאות מחליפות שכר בהתאם: דמי פגיעה, תגמולי מילואים, דמי אבטלה ודמי לידה.
  2. הפרשי הגמלאות משולמים ישירות לעובדים בהצמדה למדד ובניכוי מס הכנסה ודמי ביטוח.

דמי פגיעה אשר שולמו לפי "תקנה 22" ותגמולי מילואים אשר שולמו לעובדים באמצעות מעסיקיהם – משולמים למעסיקים.
הפרשי הגמלה למעסיקים מחושבים עם הפרשי הצמדה כחוק, ללא ניכוי דמי ביטוח ומס הכנסה.
המידע על הפרשי דמי פגיעה בשל הגדלת בסיס השכר אינו מובא לידיעת העובד.
העובד מקבל העתק מההודעה על תגמולי המילואים.

תיקונים בחוק ההסדרים שיש להם השלכה על ביקורת ניכויים

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (להלן: "חוק ההסדרים") קובע כמה תיקונים חשובים בחוק הביטוח הלאומי, רובם בתחולה מיום 1.1.2017.
מפורטים להלן התיקונים הרלוונטיים לביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי במישרין או בעקיפין.

ביטול ועדות השומה ומינוי "פקיד השגות"
סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי מסדיר את אפשרות הערר על קביעת דמי הביטוח. עד סוף שנת 2016, מנגנון ההשגה התקיים באמצעות ועדת שומה לפי סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי, שמחייב להקים ועדת שומה ליד כל סניף של הביטוח הלאומי.
בסוף שנת 2015 החלה לפעול ליד סניף המוסד לביטוח לאומי בתל אביב ועדת שומה ראשונה בשני הרכבים. בכל הרכב יושבים שופטת בדימוס ושני נציגי ציבור.
ועדת השומה דנה בהשגות של מבוטחים ומעסיקים על קביעת דמי ביטוח, בנושאים המפורטים בסעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי. הוועדה אינה כפופה לדיני הראיות, אך שומה סופית של יחידים ושל מעסיקים מחייבת אותה. על החלטת ועדת שומה אפשר לערער בבית הדין לעבודה בשאלות משפטיות בלבד ולא בשאלות עובדתיות.
ועדת השומה שהוקמה קבעה את נהלי העבודה שלה ופרסמה אותם באינטרנט. אין בנוהלי העבודה אזכור לשקיפות ההחלטות ואין בהם חובה לכנס את הוועדה במועד כלשהו, או לסיים את הדיונים תוך זמן סביר. מנגנון הערעור יושם בפועל באופן מצומצם.

התיקון בחוק ההסדרים
חוק ההסדרים ביטל את סעיף 372 וכך בוטלה לחלוטין האפשרות לערער על קביעת דמי ביטוח בוועדת שומה. עם זאת, תוקן סעיף 359 לחוק ובמקום ועדת שומה ממנה המוסד לביטוח לאומי פקיד גבייה ראשי המוסמך לדון בהשגות (פקיד השגות).
פקיד ההשגות חייב להיות פקיד גבייה ראשי, בעל ניסיון רב בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח או בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח בעת עריכת ביקורת אצל מעסיק.
פקיד גבייה ראשי שהוא רואה חשבון יהיה בעל ניסיון של חמש שנים לפחות ופקיד גבייה ראשי שאינו רואה חשבון, יהיה בעל ניסיון של עשר שנים לפחות.
פקיד ההשגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנעשתה על ידו או על ידי הממונה עליו.
את ההשגה המנומקת יש להגיש בכתב בתוך 30 יום מהיום שבו נמסרה לחייב ההודעה על קביעת דמי הביטוח בדואר רשום. מותר לפקיד ההשגות להאריך את המועד להגשת ההשגה.

חוק ההסדרים קבע שיש להחליט בהשגה בתוך שלושה חודשים מהיום שבו נמסרו כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, עם אפשרות הארכה לשלושה חודשים נוספים מטעמים מיוחדים.
אם ההשגה נדחתה באופן מלא או באופן חלקי, החייב יקבל את ההודעה על כך בדואר רשום. עליו לשלם את הדרישה או להגיש תובענה על הקביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
דין הערעורים שהוגשו עד יום 31.12.2016:
אם ועדת השומה החלה לשמוע את טענות הצדדים לפני 1.1.2017, תמשיך הוועדה לדון בערר על פי החוק שלפני התיקון בחוק ההסדרים. בכל מקרה אחר הועבר הערעור שהוגש לפקיד ההשגות.

השגה על ביקורת ניכויים
על קביעת שומת ניכויים של הביטוח הלאומי אפשר להגיש השגה.
חשוב לציין כי כשנפתחת השגה, התיק נפתח מחדש. פקיד ההשגות רשאי להפחית את החיוב או להגדיל אותו (בדרך כלל כשיש טעות בקביעת השומה המקורית), וגם לבטל הסכם פשרה שהמבקר והמעסיק הגיעו במהלך הביקורת.
לעיתים השגה מביאה להרחבת הביקורת, לרבות על ידי חוקרים שמגיעים למעסיק.
בהשגה, למעשה, הביקורת נפתחת מחדש ולכן כדאי לשקול היטב לפני הגשתה מלכתחילה.

נוהל הגשת השגות או בקשת הארכה להגשת השגה או להמצאת מסמכים
אגף ביקורת ניכויים פרסם באתר הביטוח הלאומי נוהל הגשת השגה לפקיד השגות על ביקורת ניכויים. הנוהל כולל בין היתר את הפרטים שיש לכלול בהשגה ואת המסמכים שיש לצרף אליה וכן את המועדים הקשורים בהשגה, הן למשיג והן לביטוח הלאומי.
הנוהל מסב את תשומת הלב לכך שבכל מקרה שבו המשיג אינו עומד במועד הגשת ההשגה תוך 30 ימים, או במועד האחרון להמצאת מסמכים הדרושים לטיפול בהשגה, הוא חייב לבקש את הארכת המועד בכתב ולצרף את הנימוקים, אחרת ההשגה תידחה.
כאשר המוסד לביטוח לאומי מבקש הארכת המועד בשלושה חודשים נוספים מטעמים מיוחדים, עליו להודיע למשיג בכתב.

השגה על ביקורת ניכויים נועדה לתקן טעות שלא התגלתה בביקורת או לשנות עמדה. ברוב המקרים אפשר היה לגלות את הטעויות במהלך הביקורת, עוד לפני שהמבקר הוציא את הקביעה. כלומר, עדיף לבקש אורכה לבדיקת הממצאים במהלך הביקורת מאשר להגיש השגה.
ניתן לערער על החלטת פקיד השגות לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה בדואר רשום.

תיקון סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי – גבייה מנהלית ממעסיק שלא דיווח על עובד ו/או לא שילם דמי ביטוח בעד עובד

סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למוסד לביטוח לאומי לגבות ממעסיק שלא נרשם, שלא דיווח על עובדיו או שלא שילם דמי ביטוח בעדם, וקרה מקרה המזכה בגמלה לפני הסדרת הדיווח והתשלום, את היוון הגמלאות העתידיות בכסף שהמוסד לביטוח לאומי שילם וישלם לעובד, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שהזכאי קיבל בקשר לאותו המקרה.
הגבייה לפי סעיף 369 לחוק היא בנוסף לגביית דמי הביטוח שלא שולמו, כולל חלק העובד (מגולם) יחד עם הצמדה וקנסות. לאי דיווח על עובד ו/או אי תשלום דמי ביטוח יש גם היבטים פליליים לפי סעיף 398 לחוק הביטוח הלאומי.
סעיף 369 לחוק לא הגביל את המוסד לביטוח לאומי בסוג הגמלה שבגינה הוא רשאי לתבוע את ההחזר.

המוסד לביטוח לאומי חייב בעבר מעסיקים לפי הוראות סעיף 369 לעיתים רחוקות, בדרך כלל בעת צירוף המעסיק כצד ג' בתביעה משפטית לתשלום גמלה, כפי שנעשה בפסק הדין שלהלן (24.12.2015, ב"ל 57285-07-13):
המבוטח עבד כשכיר, נפגע בעבודה בתאריך 23.8.2006 ונפסקו לו 80% נכות מיולי 2008.
ביולי 2013 פנה המבוטח למוסד לביטוח לאומי וביקש לתקן את בסיס השכר לחישוב גובה הגמלה כיוון שהשכר אינו משקף את השכר בפועל ששולם לו וכי מדי חודש הוא קיבל סכום נוסף ב"שחור". מובן שהמעסיק הכחיש את העניין וטען שהתלושים משקפים את המשכורת בפועל.
המבוטח הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה והמוסד לביטוח לאומי ביקש לצרף את המעסיק כצד ג' לתביעה.

בסופו של דבר נקבע כדלקמן:

  1. ביום 24.12.2015 הגדיל בית הדין את בסיס השכר הרבע שנתי של המבוטח לשנת 2006 והגדיל באופן הזה את הבסיס לחישוב דמי הפגיעה וקצבת הנכות מעבודה. כלומר, השכר הרבע שנתי תוקן והמבוטח קיבל גמלה מוגדלת.
  2. תביעת המוסד לביטוח לאומי נגד צד ג' התקבלה והוא חוייב לשלם את השלמת דמי הביטוח ואת הסכומים העתידיים שהמוסד לביטוח לאומי נדרש לשלם למבוטח בהתאם לשכרו המתוקן. המעסיק ערער על פסק הדין.
  3. בית הדין לא חייב את המעסיק בהוצאות לאור השיהוי הרב בהגשת התביעה ולאור שיתוף הפעולה של העובד לגבי אי דיווח על שכרו האמיתי.

עובדי משק בית
בסעיף 369 אין החרגה לגבי מעסיקי עובדי משק בית ולכן כל עוד אין הוראה אחרת, מעסיקי משק בית כלולים בהוראות האלה בדומה למעסיקים אחרים.

חיוב שווי בגין הפרשה לפיצויים
לעניין השווי החייב בדמי ביטוח חשוב להזכיר כי חוק ההסדרים מחייב לזקוף שווי בגין הפרשה לפיצויים מעל סכום שנקבע בחוק, בתנאים שנקבעו. זקיפת השווי כאמור חייבת בדמי ביטוח.

מצבים שבהם המעסיק לא דיווח על העובד ו/או לא שילם דמי ביטוח בעדו:

  1. אין למעסיק תיק ניכויים.
  2. המעסיק לא דיווח על העובד למוסד לביטוח לאומי.
  3. המעסיק דיווח על העובד אך לא שילם את דמי הביטוח.
  4. המעסיק שילם את דמי הביטוח בהסדר תשלומים אך לא עמד בהסדר.
  5. המעסיק דיווח על העובד דיווח חלקי בלבד והעובד פנה לביטוח הלאומי להשלמת גמלה.
  6. המעסיק דיווח על חלק מהשכר או על חלק מרכיבי השכר ואי הדיווח התגלה בביקורת ניכויים של רשות המסים (שמועברת למוסד לביטוח לאומי), או בביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי (לדוגמה: נושאי משרה הפועלים במסגרת חברות ארנק, שווי רכב, הטבות שכר ותשלומי אש"ל חו"ל).
  7. התברר בדיעבד כי חלים הכללים של צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעסיקים.
  8. נותן שירותים עצמאי פנה לבית הדין או למוסד לביטוח לאומי ונקבע שמתקיימים יחסי עבודה בינו לבין המשלם.

התיקון בחוק ההסדרים
סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי תוקן במסגרת חוק ההסדרים. התיקון יהיה בתוקף מיולי 2017 בנוגע למקרה המזכה בגמלה שקרה במועד זה ואילך.
בסעיף המתוקן הוגבל בתקרה הסכום המירבי שהביטוח הלאומי רשאי לגבות מהמעסיק, כך שהחיוב יהיה אמנם לפי סכום הגמלה המהוון, אך לא יותר מסכום מירבי לפי שלוש מדרגות בהתאם למשך ביצוע העבירה. הסכום המירבי האמור לא יעלה על 20 פעמים השכר הממוצע במשק (בשנת 2017 -193,460 ש"ח) בעבור אי רישום או אי תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים.
בסעיף מודגש כי המוסד לביטוח לאומי חייב למצות את זכותו לתבוע שיפוי מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי לפני הפעלת סעיף 369 לחוק. סעיף 369 יחול על חלק מהסכום שלא נגבה לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי ימנה פקיד גבייה ראשי, בכיר, שיהיה מוסמך לחייב את המעסיק לפי הסעיף, ויהיה חייב לשלוח למעסיק הודעה בדואר רשום על הכוונה לחייב אותו במסגרת הסעיף. ההודעה תכלול את כל הפרטים לפי הסעיף ותיידע את המעסיק בדבר זכותו לטעון את טענותיו בכתב.

אם המעסיק אינו טוען את טענותיו בתוך 45 ימים מהמועד שבו נמסרה לו הודעת החיוב, ההודעה הופכת לדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
המעסיק יכול לטעון את טענותיו בכתב בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. לפקיד הגבייה הראשי ניתנת הזכות להחליט אם לחייב את המעסיק, ולעניין סכום החיוב, אם לחייב אותו לבדו או לחלק את החיוב בינו ובין מעסיקים נוספים, שגם הם לא דיווחו ו/או לא שילמו את דמי הביטוח בגין העובד.
על גביית החוב יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה). פיגור בתשלום החוב של יותר מ-30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום יכלול הפרשי הצמדה. אפשר להגיש תובענה לבית הדין לעבודה על קביעת החיוב לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, כאמור.

המוסד לביטוח לאומי טרם קבע את נהלי העבודה אך פרסם באתר הביטוח הלאומי הודעה למעסיקים, כדלקמן:
"ב-1.7.2017 ייכנס לתוקפו תיקון בסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, לפיו יהיה רשאי המוסד לביטוח לאומי לגבות ממעסיק שלא דיווח ו/או לא שילם את דמי הביטוח בעבור עובדו, החזר קצבאות ששולמו וישולמו לעובד.
מעסיק שלא ישלם את החוב ניתן יהיה לנקוט נגדו הליכי גבייה בהתאם לפקודת המיסים (גבייה), וזאת עד ל-20 פעמים השכר הממוצע במשק – 193,460 ₪."

 

מיסוי רווחי חברה

לעניין חיוב בדמי ביטוח של הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, נקבע בסעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעד העובד.
הגדלת הכנסת העבודה של היחיד לפי סעיף 2(2) לפקודה, כפועל יוצא מיישום הוראות סעיף 3(ט1) לפקודה ו/או סעיף 62א לפקודה מטילה אחריות על המעסיק. רשות המסים תעביר כנראה את המידע למוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם את עמדתו.

חברות ארנק
בלי קשר לחוק ההסדרים, הנחה דוח מבקר המדינה לשנת 2016 את המוסד לביטוח לאומי לבחון במסגרת ביקורת הניכויים אם המעסיק מדווח כחוק על העובדים ומשלם את דמי הביטוח בעבור כל העובדים, כולל נושאי תפקידים בכירים שהתגמול בעבור עבודתם משולם באמצעות חברת ארנק.
המוסד לביטוח לאומי אמור לבחון במסגרת ביקורת ניכויים אם מתקיימים יחסי עבודה בין החברה לבין נושאי המשרה שלה שפועלים במסגרת חברות ארנק, לפי המבחנים המסורתיים של יחסי עובד ומעסיק.
המוסד לביטוח לאומי פונה לחברות שלגביהן המידע על נושאי המשרה מופיע בפרסום גלוי באינטרנט, ובוחן קיום יחסי עבודה בין החברה לנושאי המשרה שפועלים באמצעות חברות ארנק.

חשוב להזכיר את תיקון סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי בהקשר לדיווח בחסר על המשכורת של נושא המשרה בחברת הארנק, למקרה של תביעה לגמלה של נושא המשרה.

 

[1] הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם
[2] כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור בשל מורכבות הנושאים.

רו"ח אורנה צח - גלרט

רו"ח אורנה צח – גלרט פועלת כיועצת בתחום הביטוח הלאומי ובנושאים שלובים. בוגרת אוני' ת"א בכלכלה וחשבונאות B.A. וכן התמחויות מקצועיות באוני' בר – אילן בנושאי ב"ל ופנסיה ובמכון הישראלי לחוות דעת מומחים.
בעלת משרד לראיית חשבון משנת 1984. משנת 1992 מייעצת בכל נושאי הביטוח הלאומי, באמצעות חברת 'אורנה צח בע"מ' העוסקת בפתרונות בתחום הב"ל.

שותפה בכתיבת ספרות מקצועית בתחום הב"ל. כותבת הפרק בנושא הב"ל במדריך 'היערכות במסים' השנתי בהוצאת משרד רו"ח פאהן קנה. כותבת מאמרי אורח בכתב העת 'אוטוריטה'. שותפה בכתיבת העלונים השבועיים בתחום ב"ל של משרד רו"ח 'ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן'. כותבת ועורכת את מדואר 'עדכונים בביטוח הלאומי' בביטאון 'רואה החשבון' של לשכת רו"ח.

מרצה בהשתלמויות בתחום הב"ל בלשכת רו"ח וכן במגוון השתלמויות בקרב עורכי דין, יועצי מס, מנהלי כספים, גזברים, חשבי שכר בכירים, מתכננים פיננסיים, סוכני ביטוח ורופאי ועדות ב"ל (בתכנית הכשרת רופאים המוסמכים לקבוע דרגת נכות).

מלמדת במסלול האקדמי של המכללה למנהל, באוני' הפתוחה, באוני' בר – אילן, במרכז האקדמי שערי משפט ומדע, במכללת אונו ובאוני' ת"א.

חברת ועד מרכז (דירקטוריון) בלשכת רו"ח. חברת הוועדות לביטוח זקנה ושאירים ולביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל. יו"ר ועדת הקשר של לשכת רו"ח עם המוסד לב"ל. פעילה בנושאי חקיקה בתחום הב"ל, כנציגת לשכת רו"ח בכנסת.