מידי שנה, בחופשת הקיץ, יוצאים רבים מבני הנוער לעבודה ומצטרפים ככוח דומיננטי למעגל העבודה.
חוק עבודת הנוער, התשי"ג – 1953 (להלן – "החוק") והתקנות שהותקנו מכוחו קובעים את הכללים להעסקת בני נוער. הזכויות והחובות הקבועות בחוק הן כאלה שלא ניתנות להתניה ולויתור. על מעסיקים המפרים את זכויות בני הנוער העובדים ולא ממלאים אחר הוראות החוק, מוטלות, לא אחת, סנקציות כלכליות ופליליות.
להלן סקירת ההוראות העיקריות להעסקה נכונה של בני הנוער, בזמן חופשה וגם בכל זמן אחר.

גיל העסקה
גיל ההעסקה המינימלי של בני נוער הינו – בחופשת לימודים רשמית – 14 שנה; במהלך שנת הלימודים ניתן להעסיק בני נוער מגיל 15 – אולם זאת, רק בתנאים הקבועים בחוק שהם: עבודה כ"חניך", פטור מלימודי חובה או השלמת חובת הלימודים. [1]
לגבי בני נוער מגיל 16: חל איסור להעסיק בני נוער שמלאו להם 16 שנה או שימלאו להם 18 שנה וחל עליהם חוק חינוך חובה (עד כתה י"ב) בשעות הלימודים, אלא  אם  נמסרה  למעסיק הודעה של  מוסד החינוך בו לומד  הנער, בדבר שעות הלימודים שלו. [2]

 עבודות אסורות, אישור רפואי ובדיקות רפואיות
חל איסור להעסיק בני נוער במקום שנקבע כעלול לסכן את התפתחותו, בשל  טיב העיסוק, מיקומו או מכל סיבה אחרת, כמו למשל: הרמת משאות כבדים, עבודות חפירה, עבודה עם מכונות מסוכנות, עבודות עם מכשירים פולטי קרינה, עבודה בבתי חולים וכיוצ"ב. [3]
מעסיקים אינם רשאים להעסיק בני נוער בלי שאלה הציגו בפניהם  אישור רפואי, לפיו – הנער נבדק בדיקה רפואית ורופא המשפחה נתן אישור רפואי להעסקתו. אישור רפואי יכלול רק מידע הנוגע לכשירות הנער לעבוד.
על המעסיק לשמור במקום שבו מתנהל עסקו את האישור הרפואי הנ"ל או את העתקו, בתקופה שבה הנער מועסק אצלו ועד שנה לאחר סיום העסקתו; בתום התקופה האמורה יבער המעסיק את האישור הרפואי. [4]

פנקס עבודה – תעודת זהות
החל מיום 7.4.2016 בוטלה החובה להוציא פנקס עבודה (עד לאותו מועד חל איסור להעסיק נער, אלא אם היה מצוייד בפנקס עבודה, שהוצא על-ידי לשכת התעסוקה במקום מגורי הנער. פנקס העבודה היה חייב להימצא במקום עבודת הנער). [5]
במקום חובת המצאת פנקס עבודה נקבע בחוק, כי חל איסור על מעסיק להעסיק נער אלא-אם-כן הציג הנער לפניו תעודת זהות שלו או תעודת זהות של הוריו, שבה מופיעים פרטיו. על המעסיק לשמור במקום שבו מתנהל עסקו העתק של תעודת הזהות בתקופה שבה הנער מועסק אצלו ועד שנה לאחר סיום העסקתו; בתום התקופה האמורה יבער המעסיק את העתק תעודת הזהות. [6] 

שעות עבודה וחופשה
מגבלה נוספת, הקבועה בחוק, ממנה נוטים להתעלם מעסיקים רבים, מתייחסת להעסקת בני נוער בשעות עבודה רבות: חל איסור על מעסיק להעסיק בני נוער יותר משמונה שעות ביום וארבעים שעות עבודה בשבוע; ניתן להעסיק בני נוער, אשר מלאו להם 16 שנה, במשך 9 שעות ביום, באותם מקומות עבודה שעובדים בהם יותר מ- 8 שעות ליום ובלבד ששבוע העבודה לא יעלה על 40 שעות עבודה; כלומר, חל איסור אבסולוטי להעסיק בני נוער בשעות נוספות.
בנוסף, בני נוער זכאים להפסקה כמו כל עובד אחר, דהיינו – ביום עבודה של 6 שעות ומעלה, הינם זכאים להפסקה של שלושת רבעי שעה, מתוכה הפסקה של חצי שעה רצופה. ההפסקה היא על-חשבון בני הנוער, אלא אם הוסכם אחרת.

איסור אבסולוטי נוסף הקבוע בחוק מתייחס להעסקת נוער במנוחה השבועית. המנוחה השבועית היא 36 שעות רצופות. איסור זה הוא מוחלט ואין אפשרות לקבל היתר ממשרד הכלכלה להעסקה במנוחה השבועית. [7] למרות האיסור, לא מעט מקומות עבודה, כמו: מסעדות, בתי עסקים למטרות בילוי וכיוצ"ב מעסיקים בני נוער במנוחה השבועית. בית-הדין הארצי לעבודה פסק בעניין "אלוניאל", בצורה חד-משמעית, כי, אכן, בהתאם לחוק, אין כל אפשרות להעסיק נוער במנוחה השבועית. בית-הדין הרשיע בפלילים וגזר קנס על חברת "אלוניאל", המפעילה את רשת המסעדות "מקדונלדס", בגין העבירה של העסקת בני נוער יהודים בשבת; כמו-כן הרשיע וגזר קנס גם על מנהל החברה, באופן אישי. [8] 

חל איסור על מעסיקים להעסיק בני נוער מתחת לגיל 16 או בני נוער מעל גיל 16 שחוק חינוך חובה חל עליהם – בלילה, בשעות שבין 20:00 לבין 08:00, ובני נוער בגילאי 16-18, שחוק חינוך חובה לא חל עליהם בשעות שבין 22:00 לבין 06:00. העסקת נוער בשעות שמעבר לשעות הנ"ל מותרת רק אם ניתן היתר מאת משרד הכלכלה, בהתקיים נסיבות מיוחדות וגם זאת, לא יאוחר מהשעה 23:00.

עם זאת, בתיקון לחוק מיום 7.4.2016 נקבע, כי בחופשה רשמית מלימודים, מעסיק יהיה רשאי להעסיק מי שמלאו לו 16 שנה עד שעה 24:00, ובלבד שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, המעסיק יחזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו (ההוראות הנ"ל בקשר לשעות העבודה בלילה יהיו בתוקף עד יום 1.9.2019). [9] על המעסיקים לשים לב לכך ולדאוג, שהחלת הוראה זו על בני הנוער, אסור שתפגע בהוראה אחרת שבחוק, הקובעת, שחייבת להיות הפסקה של 14 שעות בין יום עבודה אחד למשנהו. [10]
בני נוער זכאים ל- 18 ימי חופשה שנתית בשנה (כולל שבתות). [11]

הודעה לעובד על תנאי עבודה ותשלום שכר
חובה על מעסיק להביא לידיעתו של נער המועסק אצלו את הוראות החוק; על מעסיק להציג במקום העבודה את תמצית החוק. [12]
על מעסיק למסור לכל נער עובד, תוך 7 ימים מיום תחילת עבודתו, הודעה על תנאי עבודה בה מפורטים, בין היתר: זהות המעסיק והעובד; תאריך תחילת העבודה ומשך תקופת העבודה; עיקרי התפקיד של העובד; פרטי שמו ותפקידו של הממונה הישיר של העובד; גובה השכר לשעה של העובד; אורכו של יום העבודה ושל שבוע העבודה. [13]
יש לשלם שכר לבני נוער, בשיעור של, לפחות, שכר המינימום לנוער, שנקבע בהתאם לגיל הנער העובד. [14] בנוסף, חייב המעסיק לשלם לכל נער עובד הוצאות נסיעה, בהתאם להסכם הקיבוצי/צו ההרחבה לתשלום החזר הוצאות נסיעה. חשוב להדגיש, כי הוצאות הנסיעה משולמות בנוסף לשכר המינימום ואינן מהוות חלק משכר המינימום.

תשומת לב המעסיקים מופנית לכך, כי כל תקופת העסקתו של הנער וכל שעות עבודתו, החל מהשעה הראשונה, מחייבות בתשלום שכר עבודה – לרבות תקופת "התלמדות", "תקופת "ניסיון", "ימי הכנה" וישיבות עבודה – כינויים שמכנים, לא אחת, המעסיקים, את שעות העבודה של בני הנוער, כדי להתחמק מתשלום שכר.
כך, למשל, דן בית-הדין האזורי לעבודה בעניינה של נערה שלא קיבלה כל תשלום ממעסיקה, שכן לטענת המעסיק, הנערה התייצבה במקום העבודה (מסעדה) רק לצורך הליך מיון והתנסות של מספר שעות ופסק:
"…גם עובד בתקופת התלמדות זכאי, לפחות, לשכר מינימום וכי מעסיק, המבקש לשכור לעצמו עובד, אינו רשאי להכשיר את העובד לתפקידו המיועד במשך תקופה – מבלי לשלם לו שכר וכי הסכמה מראש של העובד שלא לדרוש שכר בעבור אותה תקופה, אם לא יתקבל לעבודה, אינה תופסת, בהיותה ויתור על זכות מכוח המשפט המגן…תקופת ניסיון, היא, ככלל, תקופת עבודה, שבה המעסיק בוחן את עובדו והעובד, גם הוא, בוחן את מהות העבודה. הנורמה הבסיסית היא, שבעבור תקופת ניסיון, המהווה גם תקופת אכשרה, זכאי העובד לשכר."

ובנושא "מבחני מיון" פסק:…" גם אמצעי המיון הנ"ל, ובכלל זה מכוני מיון, אינם מתיימרים לבחון את התאמת המועמד באמצעות ביצוע עבודה בפועל במקום עסקו של המעביד, שכן אז, אין המדובר במבחני מיון, אלא בעבודה של ממש, שיש לשלם בגינה שכר."
בסופו של ענין זה הרשיע בית-הדין בפלילים את המעסיק. [15]
חשוב גם לציין, שאין להטיל על בני הנוער העובדים קנסות או עונשים (כמו, למשל מקרים של קיזוז משכרו של נער עובד עקב "חוסר" בקופה או עקב נזק שנטען על-ידי המעסיק כי הנער הוא זה שגרם לו).
חובה על מעסיק לערוך רישום של שעות העבודה וימי העבודה של בני הנוער כמו של כל עובד אחר. [16] אם רישום זה נעשה באמצעי שאינו מכני או אלקטרוני (שעון) יש לאשר את רישום שעות העבודה בסיומו של כל יום עבודה בחתימה של הנער והמעסיק. [17] כמובן שרצוי שבני הנוער יערכו רישום נפרד שלהם, של הימים והשעות בהם הם עובדים, לשם בדיקה ובקרה.

ראוי לציין את הפרוייקט של משרד הכלכלה, שפיתח אפליקצית זכויות לבני הנוער. האפליקציה מהווה כלי עזר מאוד שימושי לבני הנוער העובדים, שכן, פרט לאינפורמציה חיונית בנושא זכויות העובדים, כוללת האפליקציה פונקציות פרקטיות דוגמת: שעון נוכחות וירטואלי + מחשבון שכר; פרטי התקשרות עם המינהל; מטרה לחסכון. [18]

הגברת האכיפה
החוק קובע חובה על נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות ככל שניתן למניעת עבירות על החוק בידי התאגיד או בידי עובדיו. המפר חובה זו – דינו קנס. אם נעברה עבירה בידי תאגיד, חזקה היא כי נושא משרה הפר חובתו, כאמור, אלא אם יוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. [19]
מידי שנה, במהלך חודשי הקיץ, מגביר מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה את מבצעי אכיפת חוקי העבודה בקרב המעסיקים בני נוער. על מעסיקים המפרים את הוראות החוק מוטלים עיצומים כספיים, כאשר עיצום כספי עלול לעלות על סכום של 35,000 ש"ח לכל הפרה לכל עובד.

לפי רישומי משרד הכלכלה, הענפים המרכזיים בהם חלות, בדרך-כלל, הפרות של חוקי עבודה בקשר להעסקת בני נוער הם: אולמות אירועים, מסעדות ושירותי אוכל. בין העבירות הנפוצות אצל מעסיקים ניתן למנות העסקת נוער בלילה בלא היתר, העסקת נער ללא רישום שעות עבודה, העבדת נער יותר מ-8 שעות ביום ו-40 שעות שבועיות, העסקת נער ללא אישור רפואי וכן העסקה ביום מנוחה שבועי.

מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה הצהיר, לא אחת, במסגרת מבצעי האכיפה הרבים שהוא עורך, כי הוא רואה את בני הנוער כאחת מהאוכלוסיות המוחלשות שהמינהל שם לו לדגל לתת עליהן דגש. לכן, הוא יוצא בקריאה לבני הנוער לפנות לאגף בכל חשד להפרת זכויותיהם, לרבות בתלונה אנונימית: "העסקת בני הנוער נחשבת כערך עליון ובעל משמעות רבה בשילובם המאוחר בשוק העבודה. מכאן גם השאיפה לייעל את תהליך קליטתם בעבודה"… "לכן חשוב להגן עליהם שלא ייפגעו וכן שיהיו מודעים לזכויותיהם." [20]

 

[1] סעיף 2 לחוק
[2] סעיף 28א. לחוק
[3] תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ"ו – 1995
[4] סעיף 16א. לחוק
[5] ביטול סעיף 28 לחוק
[6] סעיף 27ח. לחוק
[7] סעיפים 20 – 22א. לחוק
[8] אלוניאל בע"מ ועמרי פדן נגד מדינת ישראל, עפ 1004/00
[9] סעיפים 24-25 לחוק
[10] סעיף 26 לחוק
[11] סעיף 27 לחוק
[12] תקנות עבודת הנוער (הצגת תמצית החוק), התשי"ח – 1958
[13] סעיפים  1-2 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב – 2002 והתקנות שהוצאו מכוחו
[14] תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח – 1987
[15] מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית – עו"ז נגד מסעדת פרפקטו 1994 בע"מ ואח', ת"פ 1186/09
[16] התוספת לחוק הגנת השכר
[17] סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951
[18] ניתן להוריד את האפליקציה בקישור הזה: http://www.economy.gov.il/noarWork
[19] סעיף 38 לחוק. ר' פסק-הדין בענין "אלוניאל" שהוזכר לעיל בהערה (8)
[20]  מהודעות שפורסמו על-ידי משרד הכלכלה ב – 18.6.2014 ו – 10.7.2016

עו"ד מיכל שמיר

עו"ד מיכל שמיר הינה בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב והוסמכה כעו"ד בשנת 1982.
בנוסף, הינה בעלת תואר ראשון בלימודי מזרחנות מאוניברסיטת תל אביב.
מומחית לדיני עבודה ומשמשת מעל 20 שנה כמנהלת המחלקה המקצועית של חברת "אוטוריטה" ובשמה הקודם "דטהפקס" – חברה המספקת מידע מקצועי ומתמחה בתחום יחסי עבודה ושכר.
כותבת ועורכת את המגזין השבועי של חברת "אוטוריטה", הכולל מידע עדכני ומגוון ומאמרים בכל הנושאים הקשורים ליחסי עבודה ושכר.