ביוני 2012 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 ("החוק"), המקנה למשרד הכלכלה ולממונה מטעמו סמכות להטיל עיצום כספי על מעסיק שהפר הוראות המנויות בחוקי העבודה השונים, וזאת בנוסף לאחריות האזרחית והפלילית שתושת על אותו מעסיק במקרה של הפרת הוראות חוק.

החוק ייחודי בכך שמעבר לחובות שהוטלו בו על המעסיק הישיר, בהתקיים תנאים מסוימים משית החוק אחריות גם על מזמין שירות בשל הפרות חוק שבוצעו על ידי קבלן השירותים עמו מתקיימים יחסי עבודה ישירים. (למשל, במקרה של אי תשלום דמי הבראה כדין, אי ביצוע הפרשות פנסיוניות ועוד בין קבלן השירות לעובדיו).

המחוקק יצר שלושה מדרגים לחוקי העבודה, כאשר לכל מדרג סכום עיצום כספי אחר. המדרג הראשון כולל בתוכו הפרת הוראות שהן "טכניות" בעיקרן (כגון הצגת מודעה בדבר זכויות עובדים לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987) אשר בגין הפרתן סכום העיצום הכספי שיוטל הוא 5,110 ש"ח;

המדרג השני כולל בתוכו הוראות חוק הדורשות קיום תנאים שבהיתרים הניתנים על פי חיקוקי עבודה שונים (כגון היתרים לעבודה במנוחה השבועית או בשעות נוספות), ובגין הפרתן סכום העיצום שיוטל הוא 20,420 ₪; המדרג השלישי, כולל את חוקי העבודה "המהותיים יותר" שבגין הפרתם סכום העיצום הכספי שיוטל הוא הגבוה ביותר – 35,740 ש"ח (כגון הוראות בדבר תשלום שכר מינימום, העסקת נוער בניגוד לחוק, אי תשלום הפרשות פנסיוניות, אי העברת כספים שנוכו משכר העובד וכיוצ"ב).
סעיף 8 (א) לחוק קבע שהממונה אינו רשאי להטיל קנסות נמוכים מהסכומים שנקבעו בחוק למעט בנסיבות שאושרו בתקנות.

בפני מעסיק שהוטל עליו עיצום כספי עומדות שתי אפשרויות להפחתת סכום העיצום:
מסלול הפחתה ראשון – הגשת ערר: החוק קובע כי מי שהוטל עליו עיצום כספי רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה בפני ועדת הערר לעיצומים כספיים של משרד הכלכלה, כאשר בסמכות הוועדה לבטל את העיצום הכספי, להפחית את שיעורו, לשנותו או להותירו על כנו. על החלטת ועדת הערר יכול מעסיק לערער לבית הדין האזורי ולהמשיך בהליכים המשפטיים אפילו עד בית המשפט העליון.
מסלול הפחתה שני – הפחתה של סכום העיצום הכספי בהתאם לתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2012 ("התקנות"): בשנת 2012 התקין שר הכלכלה והתעשייה תקנות הקובעות שורה של מקרים בהם יהיה רשאי הממונה, על פי שיקול דעתו, להפחית סכום עיצום כספי שהוטל על מעסיק מבלי להידרש לערר. עד שנת 2016 כללו התקנות עילות הפחתה אשר רובן התרכזו בפעולות שנקט המעסיק לפני או אחרי ההפרה (למשל, אם הפסיק את ההפרה, אם פעל להקטנת הנזק) או בשאלה אם מדובר בהפרה חוזרת. כך למשל נקבע שמעסיק שהפסיק את ההפרה עוד בטרם פנה אליו הממונה באותו עניין, יהיה רשאי הממונה להפחית את העיצום הכספי ב-40%.

ביום 2.8.2016 תוקנו התקנות והוספה עילת הפחתה חדשה, לפיה רשאי הממונה להתחשב במחזור העסקאות של מעסיק המבקש הפחתה בעיצום כספי, ולקבוע את סכום העיצום המתוקן בהתאם להיקף העסקאות, וזאת ללא קשר לשאלה אם המעסיק תיקן את ההפרה או אם הוא הפר בעבר הוראת חוק כזו או אחרת. אין ספק שהוספת עילה זו מאפשרת איזון ומידתיות בין העיצומים המוטלים על סוגי מעסיקים שונים, קטנים וגדולים.

במקביל לפרסום התיקון, בחודש אפריל 2016 פרסם מינהל ההסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה והתעשייה מדיניות אכיפה מנהלית חדשה, במסגרתה נקבעו סדרי עדיפויות לטיפול בתלונות המגיעות לשולחנו. בהתאם למדיניות החדשה, בבואו לבחון בקשה להפחתת עיצום כספי, יעניק המינהל עדיפות לחקירות שנפתחו בעקבות תלונה או מידע שהתקבל בדבר חשד להפרה כלפי עובדים מוחלשים, עובדי נקיון, נוער, עובדים בשכר נמוך וכיוצ"ב. עם זאת, תלונה או פנייה הקשורה להפרה שתוקנה או הופסקה בטרם הגיעה לידיעת המינהל לא תטופל, אלא במקרים חריגים כמו כאשר מדובר בהפרה רוחבית או כאשר מדובר במפר חוזר.

עוד קובעת המדיניות החדשה, כי המינהל לא יטיל עיצום כספי ואף לא ישלח התראה מנהלית בהתקיים שני תנאים: (1) אין אינדיקציות ראשוניות המעידות על כוונה להפר את הוראות החיקוק השונות, ו- (2) מתקיימות נסיבות עובדתיות מקלות במיוחד – (למשל מסירת תלוש שכר חסר, אך הנתון שחסר לא בהכרח פגע בעובד לדוגמא פרטי חשבון הבנק.

במקרה בו מדובר באותו מעשה המהווה שתי הפרות חוק או יותר, קובעת מדיניות האכיפה החדשה כי בשונה מהמצב שהונהג עד כה, מעתה ואילך יינתן רק עיצום אחד או התראה אחת, והיה ומדובר בהפרה שלא הוטלה בגינה סנקציה, יינתן מכתב יידוע למעסיק.

חשוב לשים לב, כי הוראות מדיניות האכיפה החדשה חלות על כל תיק שטרם ניתנה בו החלטה חלוטה של הממונה. היינו, גם אם מדובר בהליך חקירה שנפתח או עיצום כספי שהוטל בטרם נכנסה לתוקף המדיניות החדשה, ככל שטרם חלף המועד להגשת ערר או ערעור בהתאם להוראות החוק, יוכל המעסיק לבקש כי יחילו עליו את הוראות מדיניות האכיפה החדשה. כך היה בעניין פלוני נ' הממונה, מחוז ירושלים – משרד הכלכלה והתעשייה (ערר מספר 24/16), שם ביקש הממונה כי ההליך ייבחן בהתאם למדיניות האכיפה החדשה, ובהתאם לכך החליטה ועדת הערר לקבל את הערר ולהמציא לעוררת התראה מנהלית חלף העיצום הכספי שהוטל עליה בסך 21,444 ש"ח. אף במסגרת ערר שהוגש על ידינו לאחרונה, קיבלה החברה לאחר הגשת הערר הזדמנות להציג אסמכתאות לוועדת הערר, כך שעניינה ייבחן בראי ההוראות של מדיניות האכיפה החדשה.

לסיכום: התיקון לתקנות, בשילוב המדיניות החדשה, מעניקים שיקול דעת רחב יותר לממונה מזה שהיה בעבר, ומאפשרים לו לבחון את מחזור עסקאות המעסיק ולקבוע סדרי עדיפויות בכל הנוגע לפתיחת תיק חקירה וניהולו על ידי מינהל הסדרה ואכיפה.

אומנם, ניתן לראות בכך גישה מקלה ביחס לזו שהונהגה עד היום, ואולם, אל לנו להתבלבל – החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה חוקק למטרה ברורה, והיא הרתעת מעסיקים ומזמיני שירותים מפני ביצוע הפרות הפוגעות בזכויות עובדים. לכן, כל מעסיק, באשר הוא, שלא יקיים את הוראות חוקי העבודה צפוי להתחייב בתשלום קנסות כספיים וזאת בנוסף על האחריות האזרחית והפלילית בה ישא הן מכוח הוראות החוק הספציפיות לדוגמא העסקה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951 תטיל אחריות פלילית על המעסיק וחברי ההנהלה במעסיק על פי סעיפים 26 ו27 לחוק שעות עבודה ומנוחה, ואחריות זו תשמר ובמקביל יוטלו על אותו מעסיק קנסות מכוח החוק להגברת אכיפה.

עו"ד קליה קליין

לעו"ד קליה קליין 26 שנות ניסיון בעריכת דין. היא נולדה בישראל והייתה לחברת לשכת עורכי הדין ב-1989, לאחר שסיימה את לימודיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א.
ב1994, גב' קליין העתיקה מגוריה לקליפורניה, שם השלימה את לימודי התואר השני בעסקאות בינלאומיות וחוזי טכנולוגיה ושמשה כקצינת סחר במשלחת הכלכלית של ישראל. עם חזרתה לישראל בשנת 1998, הצטרפה גב' קליין למשרד עו"ד איתן,פרל,לצר כהן-צדק על מנת להוביל את מחלקת דיני העבודה.
ב2005 הצטרפה כשותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה למשרד פרל כהן צדק. המחלקה בראשותה מעניקה יעוץ משפטי שוטף לחברות הי טק ישראליות מהמובילות במשק וכן לחברות גלובליות בעלות חברת בת ישראלית.
המחלקה מעורבת בייעוץ ותמיכה בעסקאות רכישה של חברות ישראליות. הקבוצה שמה דגש חזק על גישור בין גבולות בנוגע לנהלי העסקת עובדים עבור חברות בין-לאומיות, לרבות יעוץ בכל הנוגע לקשת הסוגיות הקשורות לרילוקיישן של עובדים (כולל ויזות עבודה).
למחלקה בראשותה ניסיון רב בטיפול בסוגים שונים של סכסוכים משפטיים בתחום דיני עבודה וטפלה הן בסכסוכים פשוטים שעניינם פיטורים וזכויות עובד בסיסיות והן בסכסוכים מורכבים בהן מעורבות שאלות משפטיות מורכבות, למחלקה בראשותה רקורד מכובד בסיום מוצלח של סכסוכים.
לעו"ד קליין ניסיון ייחודי בתביעות במסגרת יחסי עבודה שעניינים אופציות, מניות, של עובדים ומנהלים. וכן ידע וניסיון ייחודי בתביעות בדיני עבודה בהן מעורבות שאלות של בעלות ותמורה בגין קניין רוחני.
בסוגיות שעניינן אופציות, מניות עו"ד ק. קליין ייצגה מעבידים ועובדים בין היתר ייצגה, את חברת לוסנט בתביעת עובדי כרומיטס נגדה, וכן ייצגה בהצלחה מרובה קבוצה של מהנדסים של נשיונל סמיקונדקטור ישראל שתבעו אקסלרציה בגין מניות מוגבלות. עו"ד קליין הייתה גם שותפה בפתרון שורה ארוכה של סכסוכים בנושאים אלו שלא הגיעו לפתחם של בתי הדין.
בשנים האחרונות המחלקה בראשותה מטפלת בהצלחה גם בסוגיות שעניינן הסכמים קיבוציים, הן במו"מ לחתימת הסכמים קיבוציים לקבוצות מובילות במשק והן בסכסוכים וצווי מניעה בהם מעורבות שאלות שעניינן הסכמים קיבוצים.