יום בחירה

בכפוף להסכמים קיבוציים שונים וחקיקה שנוספה בשלב מאוחר יותר במשמעות מעט שונה, רשאי כל עובד במדינת ישראל להצהיר על יום בחירה (או יומיים, תלוי בהסכם לו הוא כפוף) במסגרתו הוא מעוניין להיעדר מעבודתו, בתשלום, בהתאם לאורכו של יום עבודה רגיל. את יום הבחירה יוכל העובד לבחור מתוך רשימה של מועדים ספציפיים הקבועים בחוק כימי בחירה.

יום בחירה בהתאם למועדים הקבועים בחוק

חשוב לציין, כי יום בחירה לא נבחר על חשבון החופשה השנתית המגיעה לעובדים, אלא כתוספת. החוק עצמו אינו מחייב מעסיקים לתת ימי בחירה לעובדים, והדבר מחויב רק מכוח דרישה מהסכם קיבוצי. כפי שנכתב לעיל, ימי הבחירה האפשריים הינם מועדים הקבועים בחוק, בהתאמה לדתו, עדתו, אמונתו של העובד:

  • מועדים יהודיים – ערב יום כיפור, צום גדליה, ערב סוכות, הושענה רבה, תענית אסתר, צום עשרה בטבת, פורים ושושן פורים, ערב פסח, ערב שביעי של פסח, ערב המימונה, ל”ג בעומר, ערב שבועות, צום תשעה באב, צום י”ז בתמוז, ערב ראש השנה.
  • מועדי העדה השומרונית – יום קורבן זבח פסח, חג הפסח ושביעי של פסח, חג השבועות, מועד החודש השביעי, יום כיפור, חג סוכות, שמיני עצרת.
  • מועדי העדה המוסלמית – ראש השנה האיסלאמי, יום הולדת הנביא, מועד עליית הנביא השמיימה, ערב חג איד אל-פיטר, ערב עיד אל-אדחא.
  • מועדי העדה הנוצרית – ערב חג המולד, ראש השנה האזרחית, ערב חג ההתגלות, ערב חג הפסחא, ערב עלייתו של ישו השמיימה, ערב חג השבועות, יום הבשורה.
  • מועדי העדה הצ’רקסית – יום הזיכרון לעדה הצ’רקסית.
  • מועדי העדה הדרוזית – ערב חג אלח’דר, ערב חג הנביא שועייב, ערב חג הנביא סלבאן, ערב עיד אל-אדחא.
  • מועדים לאומיים – יום האישה הבינ”ל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה והטרור, יום ירושלים, הראשון לחודש מאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, יום פטירת הרצל, ערב ראש השנה האזרחית.
  • אזכרה אישית – של חלל מערכות ישראל ופעולות האיבה. הזכאים לכך הם המעגל הקרוב ביותר למנוח – הוריו, סבו וסבתו, בן או בת הזוג, אחים ואחיות, וילדיו.

כמובן שאם העובד אינו כפוף להסכם קיבוצי, או במצב שבו כבר ניצל את כל ימי הבחירה שברשותו, רשאי מקום העבודה לגרוע את ההיעדרות מימי החופשה השנתית של העובד – זאת בכפוף לחקיקה שהתווספה מאוחר יותר להסכמים הקיבוציים.

יום בחירה לעובד – מימוש זכויותיו של העובד

על המעסיק לקבל התראה של לפחות 30 ימים מראש על כוונתו של עובד להיעדר ביום בחירה. זכאותו של העובד לתשלום עבור יום זה וימי חופשה שנתיים אחרים, מותנית בכך שלא יעבוד בעבודה אחרת במהלך היעדרותו ממקום העבודה הנוכחי בימי החופשה שלו. יש לזכור שהזכות לקבלת יום בחירה אינה מעוגנת בחוק, אלא קבועה במסגרת הסכמים קיבוציים, צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג במקום העבודה עצמו.

2 תגובות

  1. עידו ריזנברג הגב

    האם אני יכול לבחור יום בחירה של דת אחרת משלי?

    • admin הגב

      הזכות להיעדר בימי בחירה קבועה בחוק חופשה שנתית, כאשר מדובר בהיעדרות על חשבון ימי החופשה השנתית של העובד, ובהתאם לרשימה סגורה בחוק, אשר אינה מותנית בדתו של העובד. לפיכך, כל עוד הודיע העובד למעסיק על היעדרותו 30 ימים מראש לפחות ועומדים לזכותו ימי חופשה צבורים תקום זכאותו להיעדר באחד מהימים המפורטים בחוק כדלקמן:

      צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי); תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי של פסח; חג המימונה; ל”ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י”ז בתמוז; צום תשעה באב; ערב ראש השנה. יום קרבן זבח פסח; חג הפסח; שביעי של פסח (חג המצות); חג השבועות; מועד החודש השביעי; יום הכיפורים; חג הסוכות; שמיני עצרת – כל אלה, במועדים שבהם הם נחגגים על ידי בני העדה השומרונית. ערב חג המולד; ערב ראשית השנה; ערב חג ההתגלות; ערב חג הפסחא; יום הבשורה; ערב עליית ישו השמיימה; ערב חג השבועות. ערב ראש השנה ההג’רית; ערב יום הולדת הנביא; עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג’); ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד אלפיטר); ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא). ערב חג אלח’דר (אליהו הנביא); ערב חג הנביא שועייב (יתרו); ערב חג הנביא סבלאן; ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא). יום הזיכרון לעדה הצ’רקסית. חג הסיגד. יום האישה הבין–לאומי; יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות); יום ירושלים; אחד במאי; יום הניצחון על גרמניה הנאצית; יום פטירת הרצל; ראש השנה האזרחית.

השארת תגובה