תביעות בעקבות הטרדה מינית בתקופת ה- Too ME
תביעות בעקבות הטרדה מינית בתקופת ה- Too ME

הטרדות המיניות/מעשים מגונים עלו לשיח הציבורי בשנים האחרונות, במיוחד כשמדובר באנשים מוכרים לציבור מסקטורים שונים, לרבות ובין היתר, חרדים, חילוניים, נשים, גברים, להטבי”ם.

עד השנים האחרונות היה קשר של שתיקה. נשים חששו לדבר מסיבות שונות, ביניהן פיטורין מהעבודה, פגיעה בשמן הטוב, הוגשו מעט תביעות לגבי הטרדות מיניות. יותר תביעות הוגשו על אונס, ופחות על הטרדה מינית, למרות שהגדרת הטרדה מינית בדברי החקיקה היא רחבה למדי.

מאז TOO ME נפתח שסתום, והחלה לחלחל לשיח הציבורי ההבנה לפיה חייבים לעקור את התופעות הללו מהשורש. כלי התקשורת, הדיגיטל, החלו לחשוף יותר ויותר מקרים כאלה.

מלבד הענישה הפלילית קיים גם פן אזרחי, תביעות פיצויים נזיקיות של נפגעים/ות כלפי המטרידים, ולרבות הארגון/מקום העבודה מעסיקו של הנפגע/ות. כך ניתן יהיה לנסות ולעקור מהשורש מצבים מסוג זה, שעשויים לגרום לנזק נפשי קשה וחמור לכל חייהם של הנפגעים/ות.

דברי החקיקה הרלבנטיים לעניין זה , הינם החוק למניעת הטרדה מינית תשנ”ח – 1998, תקנות למניעת הטרדה מינית ( חובות מעסיק ) תשנ”ח – 1998 ותקנות למניעת הטרדה מינית ( חובות גוף ספורט) תשפ”א -2021 .

מהי הטרדה מינית ?

החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית הינה, בין היתר  :

  • סחיטה באיומים כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
  • מעשים מגונים.
  • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות.
  • התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות.
  • התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
  • פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו – מאד רלבנטי בתקופת האינסטגרם , טיק טוק וכו.

 מהו מעשה מגונה?

מעשה מגונה מוגדר עפ”י החוק כ”מעשה לשם גירוי, סיפוק, או ביזוי מיניים”.

סעיף 348 לחוק העונשין התשל”ז-1977, קובע את האיסור הפלילי על ביצוע מעשה מגונה, ומגדיר אותו כאיסור על ביצוע “מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים” וזאת בנסיבות שונות ובמדרגי חומרה משתנים.  – הכל חוץ מאונס ומעשה סדום – קשת רחבה מאד של מקרים.

במקרים רבים אחרים מעשים מגונים מתבטאים במגע פיזי באיברים אינטימיים,  נשיקה/ות בעלות אופי מיני,  ליטופים וכיו”ב.

עסקינן אם כן בקשת רחבה מאוד של מעשים שנכנסים למתחם העבירה

מה מסתתר מאחורי ההגדרה “מעשה מגונה”?

לדוגמא , ניתן לציין מקרים כגון :

  • מנהל שמחבק ומנשק מתוך ” תמימות וחמימות והערכה” את העובדים/ות.
  • מנהל שעומד מאחורי פקידה ומלטף את שיערה.
  • מפקד בצבא שמלטף חיילות/ים,
  • רופא שבמהלך בדיקה של פציינטית “בודק” בגופה איברים שלא אמור לבדוק.
  • מעסה שמעסה את המטופלת במקומות מוצנעים.
Too ME
Too ME

היבט פלילי והליך אזרחי

למעשה מגונה קיים היבט פלילי שבמסגרתו הנפגע או הנפגעת זכאים להגיש תלונה במשטרה. התלונה נחקרת, המשטרה מגישה ממצאי חקירה לפרקליטות,  ועליה להחליט האם להגיש כתב אישום אם לאו.

החוק למניעת הטרדה מינית מתווה 3 מסלולים לטיפול במקרים של הטרדה מינית :

  • מסלול פלילי
  • מסלול במסגרת דיני העבודה ( סע’ 7 לחוק).
  • מסלול נזיקי : עומדת לנפגע/ת הזכות להגיש לערכאות האזרחיות תביעת נזיקין לפיצויים כנגד התוקף, לרבות המעסיק , הארגון , החברה, המשרד הממשלתי שהעסיק את העובד הפוגע וכיו”ב. סע’ 6 ( א’), (ב’) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע שהטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות הוראות פק’ הנזיקין יחולו עליהן, וביהמ”ש רשאי לפסוק 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

נפגע/ת כתוצאה מהטרדה מינית שסובל מנזק נפשי ו/או אחר כתוצאה מכך, יגיש לתמיכה בתביעת נזיקין המוגשת לביהמ”ש , חוות דעת פסיכיאטרית, אשר מפרטת את מצבו הנפשי כתוצאה מהפגיעה, ואזי סכום התביעה גבוה בהרבה מהסכום אותו ניתן לקבל ללא הוכחת נזק, והוא יתייחס לראשי נזק כגון הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד , כאב וסבל, הוצאות רפאויות ( טיפולים נפשיים ) כתוצאה מהפגיעה וכיו”ב.

בתביעות נזיקין לעניין הטרדות מיניות, ניתן לכלול כמו כן ראש נזק של פיצויים עונשיים, אותם ניתן לפסוק בנוסף לפיצויים הנזיקיים.  מטרת הפיצוי העונשי היא , בין היתר, הרתעה, הוקעה, גינוי, סלידה.

בע”א 2144/13 מנטין נ’ הרש”פ ( המאגר המשפטי  LawData, 6/12/17)   פסק דין שניתן  ע”י  בית המשפט העליון , נפסקו לראשונה פיצויים עונשיים בסכום של  שלשה מליון ₪.  בקשת הרש”פ לדיון נוסף בבית המשפט העליון נדחתה בתאריך 21/4/21.

בפסק דין מנטין , בו יוצגה המשפחה ע”י הח”מ, נקבע לעניין פיצויים עונשיים , כי הפיצוי העונשי מהווה אלמנט הרתעתי, וכי – ” ככל שאשמו המוסרי של המזיק גובר, וזאת כתלות במידת האוטונומיה שהפעיל בביצוע המעשים, כך מוצדקת הענשתו: בין משיקולי גמול, בין משיקולים של הוקעת מעשהו מבחינה חברתית”.

כב’ הש’ סולברג קבע כי מטרה נוספת של הפיצויים העונשיים היא מסר חברתי שנועד לבטא את הסלידה מן המעשה הנפשע : ”  השימוש בדיני הנזיקין לשם העברת מסר חברתי וכדי להשפיע על מדיניות חברתית, אינו חריג בשיטתנו המשפטית” וכי הטלת פיצוי נזיקי רגיל שעניינו בפיצוי בגין הנזק ותו לא, מעבירה מסר לפיו הבחירה אם לבצע את העוולה (ולשלם את נזקיה) אם לאו, מצויה בידו של המזיק, והיא נעדרת אמירה חברתית בנוגע לאותה התנהגות. אולם פיצויים עונשיים, לעומת זאת, המטילים על המזיק תשלום כספי כבד, העולה בשיעורו על הנזק שגרם, מעבירים מסר של גינוי כלפי ההתנהגות ומביעים סלידה ממנה.  וכי  ” במצבים המתאימים שבהם בוצעו מעשים חמורים וקשים – בין אם מבחינת נסיבות ביצועם, בין אם מבחינת היסוד הנפשי שנלווה אליהם – ראוי להשית פיצויים עונשיים אשר יעבירו מסר חד-משמעי השולל את המעשים הללו מכל וכל”.

העוולות הרלבנטיות בתביעות נזיקין לעניין הטרדות מיניות

העוולות הנזיקיות הנכללות בתביעות הנזיקין לעניין זה הן בין היתר : הפרת חובה חקוקה   – חוק למניעת הטרדות מיניות סע’ 6 (א’) (ב’), סע’ 23 (א’) לפקודת הנזיקין שעניינו   תקיפה: 23. (א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.

כליאת שווא : סע’  26 לפקודת הנזיקין :  כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל סמכות.

רשלנות   – סע’ 35 לפקודת הנזיקין הפרת חובת פיקוח  של המעסיק וכיו”ב.

פסקי דין אשר ניתנו ע”י הערכאות המשפטיות פסקו סכומים גבוהים לנפגעים/ות

כך, בת”א (מחוזי תל אביב-יפו) 2039-07 פלונית נ’ פלוני (המאגר המשפטי LawData, 27/12/09) , בו ניתן פסק דין  נפסקו כ-700,000 ₪ ע”י השופטת ש’ מיכל אגמון גונן . פסק הדין עסק  במקרה בו צעירה בת 29, פנתה בהיותה בת 20 לטיפול רוחני אצל הנתבע. לאחר כ- 5 שנים החל הנתבע לבצע בה עבירות מין בטענה שמדובר בחלק מהטיפול הרוחני. בגין עבירות אלו הנתבע הורשע בפלילי בין השאר באינוס במרמה ומעשים מגונים. התובעת, שעקב מעשי הנתבע נותרה עם נכות פסיכיאטרית לצמיתות, תובעת פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לה. התביעה הוגשה כתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים.

נקבע כי ההליך הפלילי אינו מפצה את הנפגעות על הנזק שנגרם להן עקב העבירות, גם אם במסגרתו הן זוכות לפיצוי מסוים. לאור זאת, קיימת מגמה הולכת וגוברת של פנייה להליך האזרחי לצורך פיצוי. במקביל, קיימת התפתחות בחקיקה האזרחית ובפסיקה המבטאת צורך ונכונות של מערכת המשפט לסייע לנפגעות ולהגן עליהן. התפתחות זו, משרתת לא רק את האינטרס האישי של נפגעת ספציפית, אלא גם את האינטרס הציבורי שבמיגור התופעה.

במקרה דנן, אחריות הנתבע הוכרעה בהליך הפלילי. מהות התביעה האזרחית הנגררת להרשעה בפלילים הינה הימנעות מניהול הליכים משפטיים מיותרים ובזבוז זמן שיפוטי לגבי עובדות שנקבעו בפסק דין חלוט. ביהמ”ש מאמץ, אם כן, את עובדות כתב האישום המתוקן וקובעת כי יש בהם כדי להקים אחריות של הנתבע כלפי התובעת בנזיקין.

נקבע כי נכותה הנפשית של התובעת כיום הינה תוצאה ישירה של עבירות המין שביצע בה הנתבע. ביהמ”ש  קבע לה 701,018.86 ₪ פיצוי שכולל 200,000 ₪ בגין ראש נזק של כאב וסבל ופגיעה באיכות חיים.

מקרה אחר נידון בת”א (קריות) 20648-07-15 פלונית נ’ עיריית קרית ים  (29/03/21), שם ניתן פסק דין ע”י השופטת פנינה לוקיץ בעניינה של מורה שעבדה שנים רבות בביה”ס בקרית ים, והוטרדה מינית על ידי אב הבית , שהועסק ע”י העיריה. המורה טענה כי במשך מספר שנים נהג הנתבע להטרידה מינית באופן מילולי ופיזי, נהג להפנות אליה אמירות גסות, להתקרב אליה באופן מטריד, לקרב את פיו אליה, לחבק ולגעת בגופה באופן מפתיע, ולא חדל אף כשביקשה זאת ממנו.

התובעת  התלוננה בפני המנהלת ובעקבות תלונתה טופל העניין ע”י הממונה על הטרדות מיניות בעיריה, וזו ערכה בירור מקיף, לרבות תחקור של גורמים שונים בבית הספר. במהלך הבירור הושעה אב הבית  מעבודתו בבית הספר, ולאחר מכן הועבר מתפקידו.

התובעת טענה  כי הנתבעות התעלמו ממקרים קודמים בהם דווח להן על מעשיו של הנתבע ונמנעו מלנקוט צעדים אשר היו יכולים למנוע את אירועי הפגיעה בה. נטען עוד כי הנתבעות לא קיימו חובותיהן להפיץ מידע רלוונטי בנושא הטרדות מיניות לכל עובדיהם, והן לא עשו כן קודם לאירועים מושא ההליך, ובמיוחד האירוע משנת 2010.

תביעת הנזיקין שהגישה הסתמכה על עוולת הרשלנות – הן של העיריה שביה”ס מצוי בשטחה והאחראית על אב הבית, הפרת חבות המעביד משרד החינוך המעסיק של המורה, הפרת חובות חקוקות מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח- 1998 .

התובעת סבלה מנכות פסיכיאטרית צמיתה בשיעור של 20% כתוצאה מהאירועים מושא ההליך.

ביהמ”ש קבע שעל אף שאב הבית הינו המעוול העיקרי שמעשיו הם אלו ש”בלעדיהם אין”, חלקו של המעסיק, משרד החינוך, אינו זניח. נקבע כי התובעת נפגעה מאוד מהתחושה שלא נקט באמצעים הנדרשים על מנת להבטיח לה סביבת עבודה בטוחה, ואיפשר בהתנהלותו את התמשכות האירועים ובעיקר את התרחשות הארוע משנת 2010.

משכך חולקה החבות, ביחסים שבין הנתבעים 2 ו-3,  כך שהנתבע 3 אב הבית נושא ב-70% מהחבות, ואילו המדינה ב-30% ממנה. הפיצוי – 454,897 ₪ בניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי ואשם תורם 10%. כאב וסבל- 100,000 ₪

בע”א  3347/16 פלונית נ’ פלוני ועירית פלוני , פסק דין של בית המשפט העליון, ( המאגר המשפטי LawData, 20/2/18 ) חיווה בית המשפט העליון את דעתו על הממשק בין תביעות לבתי הדין לעבודה לבין הערכאות האזרחיות כשמדובר בתביעות בגין הטרדות מיניות.

בית המשפט העליון קבע, כי הערכאה המתאימה לדון בתביעות אזרחיות ביחס למעשים הטרדות מיניות הן הערכאות האזרחיות. בנוסף, בצומת שבין עיקר לטפל עולה כי בית המשפט האזרחי מחזיק ביתרון. הערכאות האזרחיות מוסמכות לפסוק בתביעות נזיקין. להן אף סמכות לפסוק בעוולות לפי החוק כאשר הן אינן מבוצעות במסגרת יחסי העבודה. הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה תידון בביה”ד לעבודה, אם עילה זו עומדת לבדה בתביעה. בתביעה לפי עילה הנובעת מפקודת הנזיקין ועילה הנובעת מהחוק יש לבחור את הפורום המתאים ביותר לבירור ההליך כולו. אם המקרים מבודדים ואינם חלק ממסכת מתמשכת, לא ניתן להצביע על טפל ועיקר, וכל מקרה יידון בתביעה נפרדת לפי הערכאה המתאימה.

נקבע כי בתובענה כספית המשלבת עילות מן החוק ומפקודת הנזיקין, נכון יהיה לאחד את העילות, גם אם הפגיעה הינה על רקע יחסי עבודה, כך שהתיק יתנהל בפני בימ”ש האזרחי.

כן נקבע כי ניתן לתבוע מעסיק שהפר את החובות המוטלות עליו לפי חוק בתביעה אזרחית וברגיל, תביעה כזו תישמע בביה”ד לעבודה. ברם במקרה בו הוגשה תביעה כספית הן בגין הטרדה מינית על רקע יחסי עבודה והן לפי פקודת הנזיקין, העניין ישמע בבתי המשפט האזרחיים.

הטרדות מיניות בשירות הצבאי, סדיר, קבע, סוהרים שוטרים

לחיילים/ות בשירות סדיר, עומדת הזכות להגיש תביעה להכרה בהם כנכי צה”ל במידה ועברו הטרדה מינית בעת שירותם. התביעה תידון בהתאם לחוק הנכים ( תגמולים ושיקום )  התשי”ט – 1959, ככל תביעה אחרת של חייל/ת שנפגעו תוך ועקב תנאי שירותם הצבאי.

לגבי משרתי קבע , סוהרים, שוטרים : נוכח תיקון מס’ 29 לחוק הנכים ( תגמולים ושיקום ) התשי”ט – 1959,  אין ביכולתם להגיש תביעה לאגף השיקום, והכתובת היא המוסד לביטוח לאומי, אליו יגישו תביעה כנפגעי עבודה. כמו כן, עומדת לבם זכותם להגיש תביעת נזיקין ככל אזרח/ית כנגד המתקיף וכנגד צה”ל, המהווה מבחינה משפטית לעניין זה מעסיק של אנשי קבע סוהרים ושוטרים מאז תיקון מס’ 29 לחוק הנכים ( תגמולים ושיקום )  בעקבות ועדת גורן.

עו"ד ענת גינזבורג

עו"ד ענת גינזבורג יו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין, בעלת ותק של 32 שנה כעו"ד, מייסדת וראש משרד "גינזבורג עורכי דין" המתמחה בייצוג תובעים בתחום הנזיקין, תאונות דרכים ועבודה, רשלנות רפואית, נכי צה"ל וביטוח לאומי. המשרד נמנה על משרדי הנזיקין המובילים בישראל בדירוג דן אנד ברדסטריט, ורשם לזכותו תקדימים רבים.

השארת תגובה