גליון אוטוריטה 15 כולל מאמרים שנוגעים בהתפתחויות האחרונות בעולם יחסי העבודה:

במסגרת משפט העבודה הפרטי נכללים המאמרים הבאים:

עו"ד טליה יונתן-דגן ועו"ד אפרת מוסן-גושן, כתבו מאמר בעקבות פסק דין כותה[1] אשר דן בהכרה בדיעבד בקיומם של יחסי עובד-מעסיק. בפסק דין זה, אחד מפסקי הדין החשובים ביותר של בית הדין הארצי בשנה האחרונה, התעוררה שאלה משפטית בענין אופן ההכרה בדיעבד בקיומם של יחסי עובד ומעסיק, ותוצאותיה. עו"ד יונתן-דגן ומוסן-גושן מזקקות את התובנות מפסק הדין המעניק שיקול דעת רחב ביותר לשופטים הדנים בכל תיק ותיק לעניין קביעת הפיצוי הבלתי ממוני, ובכך מגדיל את אי הוודאות בהליכים מסוג זה.

עו"ד עמי פרנקל ועו"ד אסתר הרשקוביץ-רונן כתבו על גביית עדות מוקדמת במצב שבו העד חולה במחלה קשה או סופנית. מאמר זה מכוון זרקור לנגישותה של מערכת המשפט לבעלי דין או עדים, שימיהם ספורים. החשש מהתמשכות ההליך המשפטי עלול להוות חסם מנקיטת הליך משפטי על ידי מי שסובל ממחלה קשה או סופנית וגרימת עיוות דין מאי-שמיעת עדותם וחקירתם.

עו"ד מאיר אסרף דן בנושא של אמצעי הגנה מפני הטיה אלגוריתמית בבינה מלאכותית שהוא סוגיה שמעסיקה הן את העובדים ברמה האישית והן את ארגוני העובדים ברמה הקיבוצית.

התגברות העבודה מהבית וההכרה בה כנדבך חיוני להמשכיות עסקית ושרידות בתקופה האחרונה חייבה חלקים נרחבים באוכלוסיה לעבוד מרחוק תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים. עובדים ממגזרים שונים גילו כי הם מועסקים ונשלטים במהלך עבודתם על ידי אפליקציות ותוכנות, שבבסיסן איסוף מסיבי ממוכן של מידע רב. במקומות עבודה רבים קיימים אלגוריתמים שונים המנתחים מידע זה, חוזים תוצאות, מסיקים מסקנות וממליצים על פעולות עתידיות ולעיתים מנחה את העובד לביצוע פעולות מיידיות, הוראה ניהולית של ממש. את ההשלכות של מצב חדש זה ניתן לקרוא במאמר זה.

במדור משפט העבודה הקיבוצי

עו"ד אביעד מנשה התייחס לשביתה במגזר הערבי במסגרת מבצע "שומר חומות" ועל השלכותיה על יחסי העבודה שבין העובדים השובתים למעסיקים. במהלך מבצע "שומר החומות", שהתרחש במאי 2021, הודיעה 'ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל' על שביתה כללית. שביתה זו זכתה להיענות גבוהה מצד המגזר הערבי:  כל הרשויות המקומיות הערביות לא פעלו, מערכת החינוך הושבתה, רוב מוחלט של החנויות ביישובים הערביים בישראל, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים נסגרו, עובדים הדירו רגליהם ממפעלים במגזר הציבורי והפרטי, ואליהם הצטרפו גם תושבי הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן. עובדים, שבכל זאת החליטו להגיע לעבודה, גילו שהרחובות והכבישים נסגרו לתנועה באמצעות עגלות אשפה, צמיגים בוערים ומפגינים, שהפצירו בהם לסור על עקבותיהם.

אני כתבתי על תופעת הגילנות שגברה בתקופת הקורונה

התופעה זוכה לביקורת נוקבת בבתי הדין לעבודה מזה מספר שנים ש"קונסים" מעסיקים המפלים עובדים מטעמי גיל באמצעות הטלת פיצויי לטובת העובד הניזוק. הסנקציה הכספית המוטלת על המעסיק מבטאת את עמדתו החד משמעתית של בית הדין כנגד התנהלות גילנית ומפלה. הסנקציה הכספית מלווה בנזיפה מוסרית באשר לתקינות ההתנהלות מול העובדים ועל כך ניתן לקרוא במאמרי.

במדור זכויות העובדים בביטוח הלאומי:

כתבה עו"ד ענת גינזבורג על הפרת חובת "גידור לבטח " ותוצאותיה בראי ההלכה הפסוקה. תאונות עבודה רבות נעוצות בהפרת חובת " גידור לבטח" במקומות העבודה, מפעלים, חברות וכו'. כתוצאה מתאונות אלה, הופך הניזוק לנכה קשות, ופעמים רבות תוצאותיהן הרות האסון גורמות לקטיעות של איברים שונים ולנזק קשה ובלתי הפיך. בתי המשפט עוסקים מזה שנים רבות במקרים אלה, ובמאמר זה מביאה עו"ד גינזברוג לידיעת הציבור את מהותו של " גידור לבטח " של מכונות , על מנת לנסות ולצמצם את הפגיעות הקשות שהפכו להיות למכת מדינה.

קריאה נעימה!

[1] ע"ע 15868-04-18 גבריאל כותה נ'  עיריית רעננה; ע"ע 12372-04-18  עירית רעננה  נ' גבריאל כותה ("עניין כותה"); ע"ע 7338-10-17 דן  רבין נ'  מדינת ישראל  – משרד המשפטים ("עניין רבין"); ע"ע 34665-10-17 זאב לוי נ' זרעים גדרה בע"מ ("עניין זרעים גדרה")