בראי החובה לערוך לעובד/ת הסדר פנסיוני בהתאם לבחירתו

מעסיקים וקופות הגמל
מעסיקים וקופות הגמל

חופש הבחירה של העובד בהסדר הפנסיוני הרצוי לו מעוגן, החל משנת 2005, בהוראות סעיף 20(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה- 2005 ("חוק קופות גמל") והוא זוכה למעמד של "עקרון יסוד" במשפט העבודה והכל גם בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ובג"ץ. בהתאם להוראות חוק קופות גמל, רק עובד שלא מימש את זכות הבחירה האקטיבית המוקנית לו, יהיה רשאי מעסיקו להפקיד בגינו תשלומים להסדר פנסיוני במסגרת "ברירת מחדל".

עד שנת 2016, היה רשאי כל מעסיק לערוך הסדר ברירת מחדל עם קופות גמל בהתאם לבחירתו.

במסגרת חוזר גופים מוסדיים 2016-9-8 ("חוזר ברירת המחדל"), נקבע, כי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ("הממונה"), יבחר קרנות פנסיה, אשר יהוו קרנות מחדל עבור כלל המעסיקים שלא בחרו בהסדר ברירת מחדל אחר. במקביל נקבעו בחוזר, עקרונות שעל פיהם חייב לפעול מעסיק המעוניין לבחור בקופות אחרות כברירת מחדל אחרת במקום או בנוסף לקרנות הנבחרות על ידי הממונה.

ראוי לציין, כי בהתאם לסמכות הממונה, אכן נבחרו מעת לעת קרנות פנסיה כברירת מחדל כאמור.

חוזר ברירת המחדל מחייב מעסיק, ליידע את עובדיו לגבי קרן ברירת מחדל, ובדבר דמי הניהול הנגבים על ידה.

בחוזר הצטרפות לקרן פנסיה או לקופת גמל (חוזר גופים מוסדיים מס' 2016-9-29, להלן – "חוזר ההצטרפות") נקבע כי "צירוף עמיתים לקרן פנסיה או לקופת גמל ייעשה בהתאם להוראות סעיפים 4 עד 7 לחוזר זה, לפי העניין". החוזר מבחין בין הליך צירוף של עמית לקרן פנסיה ברירת מחדל לבין הליך צירוף של עמית לקרן פנסיה שנבחרה על ידו; בין הליך צירוף של עמית שהוא עובד חדש לקרן ברירת מחדל לבין צירוף עמית שאינו עובד חדש לקרן ברירת מחדל, וכן בין הליך צירופו של עובד לקרן פנסיה שנבחרה על ידו, במקרה בו ב- 12 החודשים הקודמים למועד ההצטרפות היה העובד עמית באותה קרן, לבין עובד  אחר אשר בעת ההצטרפות חלפו 12 חודשים רצופים בהם לא היה  עמית באותה קרן.

כך, צירוף עמית שהינו עובד חדש לקרן פנסיה שהינה קרן ברירת מחדל (בין אם נבחרה על ידי הממונה ובין אם נבחרה על ידי המעסיק כאמור), אינו מחייב במילוי טופס הצטרפות על ידי העובד, כך שמדובר בהליך שיכול להתבצע על ידי המעסיק.

בשונה מכך, צירוף עמית לקרן פנסיה שאינה קרן ברירת מחדל, יעשה רק לאחר מילוי טופס הצטרפות (בנוסח הקבוע בחוזר) על ידי העמית, וכן, במקרים המתאימים, העברת מסמכים נוספים ובכלל זה הצהרת בריאות, קרי מדובר בהליך המתבצע על ידי העובד, כאשר המעסיק רק משלים את יישומו בביצוע ההפקדה.

אם מדובר בקרן בה היה העובד עמית ב-12 החודשים קודם למועד ההצטרפות במסגרת המעסיק, לא יידרש העובד למלא טפסי הצטרפות לקרן.

קרן שאינה קרן ברירת מחדל
קרן שאינה קרן ברירת מחדל

עם השלמת הליך ההצטרפות לקרן שאינה קרן ברירת מחדל, חייבת חברה מנהלת לשלוח למעסיק הודעה בנוסח הקבוע בחוזר (אלא אם כבר הופקדו על ידי המעסיק כספים בגין העובד לקרן הפנסיה), המבקשת ליידע את המעסיק אודות בחירת העובד להצטרף לקרן הפנסיה ובדבר אפשרותו לשלוח התחייבות להעברת כספים בגין העובד (נספח ו' לחוזר ההצטרפות) ומעסיק המקבל הוראה כאמור, יפעל בהתאם לה, לא יאוחר מהחודש העוקב למועד בו קיבל את ההודעה.

אמור אפוא – עובד אשר מבקש לממש, באופן אקטיבי, את זכות הבחירה שלו ולהצטרף לקרן פנסיה שאינה קרן ברירת מחדל או לחדש מעמדו כעמית בקרן כאמור, נדרש, לצורך השלמת הצטרפותו, למלא טופס הצטרפות לקרן הפנסיה ולהעביר פרטים ונתונים שנדרשים על ידה. בכל מקרה אחר, דהיינו – עובד שהוא כבר עמית בקרן הפנסיה שעובר למקום עבודה חדש ומבקש שההפקדות של המעסיק החדש יבוצעו לקרן הפנסיה הקיימת שלו (בטרם חלפו 12 חודשים מאז שחדל להיות עמית), לא נחשב העובד כ"מצטרף" לקרן הפנסיה, אין עליו חובה למלא טופס הצטרפות והקרן אינה מחויבת בקבלת טופס כאמור, על מנת לקבל הפקדות בגינו של אותו עמית. ממילא גם שאינה מחויבת בהנפקת אישור "הצטרפות" בנוסח הקבוע בחוזר ההצטרפות.

מנקודת ראות המעסיק, הרי שבראש ובראשונה נאסר על המעסיק להתנות על בחירתו של העובד, ולאפשר לו לממש את זכויותיו. בהתאם נדרש המעסיק לאפשר לעובד לבחור בהסדר הפנסיוני המועדף עליו. כמו כן, על המעסיק ליידע את העובד בדבר דמי הניהול בקרן ברירת מחדל. לגבי עובד שלא בחר, נדרש המעסיק לצרפו לקרן ברירת המחדל.

חשוב להדגיש בעניין זה, כי בתי הדין מטילים, מעת לעת, על מעסיקים, אשר חדלו בצירוף עובדיהם להסדר פנסיוני, פיצויים בגין הנזק שנגרם בשל אי הצירוף. פיצויים אלה, עלולים להגיע, במקרה של אירוע ביטוחי לעובד, לסכומי עתק.

כאמור, הליכי ההצטרפות לקופות גמל וקרנות פנסיה (כמו גם להסדרים פנסיוניים אחרים כגון ביטוח מנהלים וקרנות השתלמות), מחייבים התייחסות פרטנית לנסיבות הצירוף.

ברי, כי ממשק זה, בין דיני העבודה, הקובעים את חובת המעסיק להפקיד להסדר הפנסיוני לעובדו, לבין חופש הבחירה של העובד, המלווה במעורבות רגולטורית מטעם הממונה, שנועדה בעיקרה לשמור על זכויות העובד ועל חופש הבחירה שלו, עשוי לגרום, מעת לעת, לפערים וקשיים תפעוליים.

כך למשל, יכול שעובד המבקש לממש את חופש הבחירה שלו, לא ישלים, במועד בו על המעסיק לבצע את ההפקדות, את הליך ההצטרפות להסדר הנבחר. דוגמה נוספת תהא, עובד המבקש "לחדש" את חברותו בקרן פנסיה, אשר טרם חלפו 12 חודשים מאז חדל להיות עמית בה, ולכן אינו נדרש במילוי טופס הצטרפות, ובמקרה כזה המעסיק כלל אינו מקבל חיווי בדבר צירופו לאותה קרן.

מעסיק, נדרש, אפוא, לבחון את התנהלותו, באופן שיאפשר לו לקיים את חובותיו כלפי העובד, ובכלל זה מתן חופש הבחירה, באופן הטוב ביותר, ולנקוט במקביל בצעדים שיקטינו את הסיכונים שלפתחו בשל אי יישום הסדר פנסיוני לעובד.

השארת תגובה