צו הרחבה לפנסיה
בשנת 2008 פורסם צו הרחבה לפנסיה הקובע כי כל העובדים השכירים במשק הישראלי זכאים לפנסיה, ובהתאמה לכך כל המעסיקים מחויבים בהפרשת כספי פנסיה לעובדיהם. עד לאותה שנה, העובדים השכירים בארץ חיו תחת סיכון כלכלי בעת פרישתם לגמלאות. בשנת 2011 נחתם צו הרחבה נוסף, שמיטיב את תנאי ההסכם הקודם אף יותר, כך ששיעורי ההפקדות לפנסיה יגדלו בכל שנה.
מהם תנאי הזכות על פי צו הרחבה לפנסיה
על פי תנאי ההסכם הקיבוצי, המעסיק הוא הגורם שבוחר את קרן הפנסיה המקיפה במסגרתה יבוטחו כל העובדים שתחתיו, אלא אם כן מדווחים העובדים – תוך 60 יום מתחילת עבודתם, על קיומה של קרן פנסיה אחרת אשר ברשותו. צו הרחבה לפנסיה קובע כי אלו הם התנאים לקבלת פנסיה:
- כל עובד מגיל 21, וכל עובדת מגיל 20.
- אם בטרם קבלתו לעבודה החדשה היה העובד מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי כבר מיומו הראשון בעבודה להפרשות פנסיוניות. ההפרשות יתבצעו באופן רטרואקטיבי לאחר שלושה חודשי עבודה רצופים או עם סיום שנת המס, (בהתאם למועד שיגיע קודם).
- במידה והעובד לא היה מבוטח טרם קבלתו למקום העבודה, יהיה זכאי לביטוח פנסיוני רק לאחר שישה חודשי עבודה. במקרה זה, ההפרשות לא יבוצעו באופן רטרואקטיבי, מכיוון שבששת החודשים הראשונים לא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני, אלא רק כשיעבוד באופן רציף שישה חודשים במקום העבודה.
- אם מדובר בעובדים שהחלו לעבוד לפני גיל הזכאות (כאמור 21 לגברים ו-20 לנשים), תילקח בחשבון תקופת העבודה שלפני הגעתם להגיל הזכאות בעת חישוב תקופת ההמתנה וסכומי הפנסיה המגיעים להם בהתחשב בתקופה זו.
- עובדים שהגיעו לגיל פרישה – גיל 62 עבור אישה וגיל 67 עבור גבר, יהיו זכאים להפרשת ביטוחים פנסיונים בתנאי שאינם מקבלים קצבאות נוספות מלבד גמלאות וקצבאות הניתנות להם דרך המוסד לביטוח לאומי.
- עובדים שיש להם הסכמים מיטיבים לפנסיה כגון; הסכם קיבוצי מיוחד, הסכם קיבוצי כללי, צו הרחבה, הסכם אישי או פנסיה תקציבית – הצו לא חל עליהם. מכאן ניתן להסיק, שצו ההרחבה לפנסיה נועד להגן על העובדים שאינם מאוגדים, וכתוצאה מכך החלשים יותר בשוק העבודה
חובת הביטוח הפנסיוני
כיום, רבים מודעים לעובדה שהסכום הנצבר לפנסיה הוא גבוה בדרך כלל, ומתעקשים על הביטוח הפנסיוני המגיע להם מהמעביד, ובצדק. בהמשך לכך יש לציין, שבמקרה בו הפר המעסיק את חובתו להפרשת פנסיה, עומדת בפני העובד האפשרות להגיש נגדו תלונה דרך יחידת האכיפה של משרד הכלכלה. בנוסף, ניתן לתבוע מעסיקים בנושאי כספים שלא הועברו רטרואקטיבית לקרן מוכרת עבור העובד. כל זאת מכיוון שעיכוב בהעברת כספים לקרן הפנסיה נחשב לעבירה פלילית או הלנת שכר, ובמקרה ומעסיק בוחר לפעול כך, יוטל עליו קנס כבד המחייב אותו בתשלומי פיצוי נוסף על הכסף שהוא בכל מקרה חייב לעובד.
