משרדי המייצג תובעים בתביעות נזיקין, מטפל בעת האחרונה בתביעות רבות שעניינן תאונות דרכים הנגרמות ע"י אופניים חשמליים, בין אם המדובר ברוכב עצמו, או אדם שהלך לו לתומו ברחוב ונדרס ע"י אופניים חשמליים.
הסוגיה המרכזית במקרים אלו היא הפיצוי הכספי. בתאונות אלו נגרמות פעמים רבות נכויות קשות.
תאונות כאלו עלולות לגרום לנזק מוחי, חבלות ראש, אובדן הכרה חלקי או מלא, הנפגע עלול להיוותר "צמח", נפגעים אחרים סובלים מקוודרופלגיה (שיתוק של הידיים והרגליים) או שיתוק חלקי של 3 גפיים ( טטרפלגיה), קטיעות איברים, עיוורון, נזקים קוגנטיביים ונפשיים קשים וכו'.
נפגעים אלה מאושפזים בבתי החולים תקופה ארוכה, חלקה בטיפול נמרץ, עוברים ניתוחים מורכבים, חווים תקופת שיקום ארוכה בביה"ח שיקומי, או בביה"ח בו אושפזו מלכתחילה.
תאונות אלו גורמות לנזקים כספיים ניכרים למשק – בגין אובדן ימי עבודה, הצורך בתשלום קצבאות נכות כללית לנפגעים וכיו"ב. כמו כן, הן גורמות למעמסה על הציבור נוכח הקצבאות המוטלות על המוסד לביטוח לאומי , שהרי במידה ונהג אופניים חשמליים נפגע בדרך לעבודה וחזרה, ובמהלך העבודה, קמה לו זכאות לפנות למוסד לביטוח לאומי , לבקש הכרה בו כנפגע עבודה, ולהיות זכאי לקצבאות בהתאם לגובה נכותו. רוכבים רבים מעדיפים להשתמש באופניים חשמליים ככלי תחבורה לעבודה וממנה, ויש מעסיקים שאף מממנים רכישת כלים אלו.
נהג רכב או נוסע ברכב זכאי עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לקבל פיצוי כספי עקב נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונת דרכים, מחברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב בו נסעו. חברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה היא האחראית על פיצוי הנהג/הנוסע. אין כל קשר לשאלה האם התאונה נובעת מרשלנותו של הנהג או של נהג הרכב השני, משום שעפ"י החוק חברת הבטוח המבטחת בביטוח חובה את הרכב היא כאמור זו שתפצה את הנפגע, ללא קשר לשאלה מי אחראי לתאונה.
במקרה כזה, זכותו של הניזוק לתבוע מחברת הביטוח פיצוי עבור ראשי נזק כגון הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי כושר השתכרות, הפסדים בגין תנאים סוציאליים סוציאליים ( פנסיה, גמל, קרן השתלמות וכיו"ב), הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד ( כגון הוצאות עבור טפול תרופתי, ביקורי מומחים , הוצאות רפואיות מעבר לסל בריאות כגון רפואה אלטרנטיבית וכיו"ב), הוצאות נסיעה או מימון רכב אוטומטי או נסיעות במוניות, ( תלוי בחומרת הפציעה ) , פיצוי בגין כאב וסבל ( נלקחים בחשבון גילו של הניזוק, מועד התאונה, כמה ימים אושפז וכיו"ב). הפיצוי עבור אובדן ההשתכרות ניתן בדרך כלל עד גיל 67, אולם במקרה של מקצועות חופשיים ניתן לקבל פיצוי עד גיל מבוגר יותר כגון 75 ואף יותר. כמו כן ניתן פיצוי עבור עזרה בעבודות הבית / טיפול וכו'. משפחתו של הניזוק שסייעה לו זכאית לקבל אף היא פיצוי ( עזרת מיטיבים ).
במקרה של פציעה קשה זכאי הנפגע /משפחתו לקבל בנוסף על האמור לעיל פיצוי עבור התאמת הדירה לצרכיו, ציוד ביתי , ציוד סיעודי, אביזרים שיקומיים, אישפוז במוסד סיעודי/ מימון מטפל/עזרה צמודה, רכב, התאמת רכב, טיפולים רפואיים ופארא-רפואיים, רכישת ציוד מתכלה ( חיתולים חד פעמיים , תחתונים וכיו"ב), מיזוג אוויר, כביסה מוגברת כיו"ב.
ומה על נפגעי אופניים חשמליים?
למרבה הצער, הנושא לא הוסדר עד היום הזה, למרות התאונות הרבות, ההרוגים והפצועים. כמעט מדי יום אנו עדים לתאונה כזו, אך הפתרונות שהוצעו אינם מהווים הסדרה של הכאוס בנושא, לרבות הפתרון המוצע ע"י שר התחבורה ישראל כץ , המתייחס להגבלת גיל הנהיגה- מגיל 16 והלאה, לימודי תיאוריה, קנסות וכיו"ב.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 , אינו כולל בהגדרת רכב מנועי אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי, ומכאן שאין חובת ביטוח חובה של רכבים אלו עפ"י פק' ביטוח רכב מנועי ( נוסח חדש ) התש"ל -1970.
בפרשת שפורן ( ע"א 2606/06) קבע ביהמ"ש העליון כי קורקינט חשמלי, אינו רכב מנועי, אינו חייב ברישוי , ומכאן שאינו חייב בביטוח חובה. מכאן, שבמידה ונהג קורקינט חשמלי התנגש ברכב – הוא יקבל פיצוי במסגרת פוליסת ביטוח החובה של נהג הרכב. אולם אם הרוכב נפגע בתאונה שלא כוללת מעורבות של רכב, או לחלופין הרוכב פוגע בהולך רגל – מאין יגיע הפיצוי?!
להולך רגל קמה זכות להגיש תביעת נזיקין נגד רוכב האופניים שפגע בו במסגרת פק' הנזיקין, אולם בל נשכח כי מדובר במקרים רבים בבני נוער שהממון אינו בכיסם, מה עוד שתאונות פגע וברח הינן עניין של יום ביומו.
בשנת 2017 דן הש' אלדד נבו מביהמ"ש השלום בכפר סבא , תביעה שהגיש רוכב אופניים חשמליים שנפצע בתאונה עם רכב המבוטח בחברת ביטוח ישיר. ( ת.א. 43305/07/16). חברת הביטוח טענה כי אופניים חשמליים אינם מוגדרים בחוק כרכב מנועי, ולפיכך רוכב האופניים אינו יכול להגיש נגדה תביעה עפ"י חוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים. הש' נבו קבע כי אופניים חשמליים הם רכב מנועי לכל דבר ועניין : "דעתי היא כי האופניים החשמליים הנעים כיום בכבישי הארץ, בהחלט עונים על ההגדרה של כלי רכב הנע בכוח מכאני. ייעודם הוא תחבורה יבשתית, לא כלי צעצוע לילדים, והם עושים שימוש בכביש, שהרי החוק אוסר עליהם לנוע על המדרכה".
המשיך וקבע הש' נבו :
"ייתכן כי אם המחוקק היה מסדיר את השימוש באופניים חשמליים כפי שמוסדר השימוש באופנוע, תוך חיוב בלימוד נהיגה ובקבלת רישיון, חובת רישום ורישוי כלי הרכב וחובת ביטוח – היה השימוש בהם הופך לתופעה חיובית. אולם במצב הקיים היום, בו רוכבי האופניים החשמליים עושים שימוש בדרכי תחבורה, מבלי להכיר ולציית לחוקי התנועה הבסיסיים וללא כל מיומנות בסיסית לנהיגה בדרך ציבורית, הם מהווים מפגע תעבורתי המסכן את הולכי הרגל ואת עצמם".
הש' נבו דחה את התביעה נגד ביטוח ישיר, נוכח קביעתו כי האופניים החשמליים מהווים רכב מנועי, וקבע כי ניתן לפנות לקבל פיצויים מקרנית – התאגיד הממשלתי שהוקם בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , על מנת לפצות נפגעי תאונות דרכים שהנהג שפגע בהם לא היה מבוטח על נזקי הגוף. אולם אליה וקוץ בה – לקרנית זכות תביעה נגד נהג האופניים החשמליים להשבת הפיצויים ששילמה לו, כך שנהג האופניים החשמליים עצמו לא יזכה לפיצוי. מצד שני, עפ"י פסיקה זו, קמה לנפגעים שנדרסו ע"י אופניים חשמליים זכות לפנות לקרנית על מנת שתטיב את נזקיהם.
הפתרון הנדרש – הכנסת האופניים החשמליים לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כך שתחול חובת ביטוח חובה כפי שהיא קיימת כיום לגבי כלי רכב לכל דבר ועניין. האופניים החשמליים יבוטחו במסגרת חברת הפול – התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ, בו חברות כל חברות הביטוח , כפי שמבוטח כיום כלי רכב דו גלגלי , וזאת לצד רישוי כל הכלים, הנוסף להסדרה המוצעת ע"י השר כץ.
ללא ביטוח חובה של אופניים חשמליים, ימשיך המצב הקטסטרופלי בו פצועים רבים אינם מסוגלים לשקם עצמם ולהטיב את נזקיהם, בהעדר פיצוי.