על פי ההסדר התחיקתי הנוהג לענין תשלום דמי מחלה (סעיף 2 לחוק דמי מחלה, תשל"ו – 1976 ("החוק")), עובד.ת שנעדר.ת מעבודתו.ה עקב מחלה זכאי.ת לתשלום מלוא דמי המחלה בעד היום הרביעי ואילך להיעדרותו.ה ולמחצית דמי המחלה בעד היום השני והשלישי להיעדרותו.ה ואולם אין הוא.היא זכאי.ת לתשלום דמי מחלה בעד היום הראשון להיעדרות.
ביום 11.5.2022 פורסם תיקון מספר 6 לחוק הקובע, כי עובד.ת החולה במחלה ממארת או מחלה שבשלה נדרש טיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר.ה בשל כך מעבודתו.ה לשם טיפול תקופתי או בדיקות ומעקבים תקופתיים אף לאחר החלמתו.ה, ת.יהיה זכאי.ת לקבל מהמעסיק תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות ואף בעד חלק מיום שבו נעדר.ה לשם כך.
יוזמות הצעת החוק הינן חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס ונעמה לזימי אשר הגישו הצעות חוק זהות. הצעות החוק נכתבו ביחד עם עמותת "חלאסרטן".
ההצדקה להבחנה לענין הזכאות לדמי מחלה בין עובד.ת החולה במחלה "רגילה" לבין עובד.ת החולה במחלה ממארת או במחלה שבשלה הוא.היא נזקק.ת לטיפול קבוע בדיאליזה, מוסברת בדברי ההסבר לתיקון (ה"ח הכנסת, חוברת 883 מיום 9.2.2022) כך: "עובד שחולה במחלה ממארת או במחלה שבשלה נדרש טיפול בדיאליזה נזקק כבר בשלב איבחון המחלה, ואף לאחר החלמתו, להיעדר מעבודתו בשל טיפולים תקופתיים, ובכלל זה בדיקות או בקרות תקופתיות. היעדרויות אלה עשויות להסתכם בשעות ספורות או ימים אחדים ולאו דווקא להימשך כמה ימים ברציפות, ובשל כך נמנעת מהעובד הזכות לקבל דמי מחלה".
הזכאות מכח התיקון הנה בהתאם לתקופת הזכאות המקסימלית לתשלום דמי מחלה הקבועה בחוק ללא "פריצת" מסגרת הוראות החוק לענין צבירת ימי מחלה. תנאי לזכאות העובד.ת הינו מסירה למעסיק של אישור רפואי בכתב, כי הטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר לאותה מחלה.
התיקון ניכנס לתוקף ביום 1.6.2022 והוא יחול על היעדרות של עובד/ת מיום התחילה ואילך.
הארות והערות נוספות:
- במסגרת הדיונים בועדה, נחלקו הדעות באשר ל"חובת ההוכחה" שתחול על העובד.ת בשל סיבת ההיעדרות, וזאת בהינתן שכיום, ועל פי ההסדר החוקי, אישורי המחלה אינם כוללים פירוט המחלה בשלה הם ניתנים. בתום הדיונים, הוסכם כי זכאות העובד.ת תהיה מותנית במסירה למעסיק של "אישור רפואי בכתב כי הטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר למחלה". יוער כי אין כל התייחסות למיהו הגורם הרפואי הרלוונטי למתן האישור (רופא מטפל, מכון בו מבוצעת בדיקה/מעקב), ונדמה כי העמימות בענין זה, אינה מיקרית.
- בנוסח המקורי של הצעות החוק כוון התיקון לחול על כל מחלה ממארת או מחלה אחרת המחייבות טיפול תקופתי לרבות בדיקות תקופתיות, בהתאם לרשימת מחלות שיקבע שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לאחר התייעצות. עם זאת בנוסח הסופי של התיקון צומצמה התחולה ל"מחלה ממארת או מחלה שנדרש בשלה טיפול קבוע בדיאליזה", כאשר מהדיון בועדה ניתן להבין המונח "מחלה ממארת" נקבע ביחס למחלת הסרטן.
- אגב הדיונים בהצעת החוק בועדה, נדונה גם שאיפת יוזמות החוק, לקבוע הסדר זהה להורים לילדים חולים "במחלה ממארת או מחלה שנדרש בשלה טיפול קבוע בדיאליזה", אשר נעדרים מעבודתם לצורך טיפול תקופתי או בדיקות ומעקבים רפואיים של ילדיהם. נושא זה לא הוסדר במסגרת התיקון ודמי מחלה להורים כאמור, ימשיכו להשתלם בהתאם להסדר הנוהג.
- והערה אחרונה – לצערנו, מחלת הסרטן ומחלות הדורשות טיפול קבוע בדיאליזה, אינן המחלות הקשות היחידות בשלם נדרש.ת עובד לטיפולים תקופתיים, בדיקות ומעקבים. יש שיטענו כי קשה למצוא הצדקה אמיתית להחלת הוראות התיקון רק על המחלות שנקבעו בו תוך התעלמות משורה של מחלות קשות אחרות. כך או כך, נוסח התיקון הסופי, אשר "השמיט" את סמכות השר לעדכן את רשימת המחלות, יחייב חקיקה ראשית לשם עדכון הרשימה.
