תיקון מס’ 29 לחוק הנכים ( תגמולים ושיקום ) התש”יט -1959, בתאריך 22.12.16, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית  ( תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) גרם למהפך מהותי ביותר בזכאויות אנשי קבע, סוהרים, שוטרים – להכרתם כנכי צה”ל. התיקון לחוק נכנס לתוקפו בתאריך 27.4.17.

דברי ההסבר של דוד בן גוריון , אשר קדמו לחקיקת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התש”ט-1949 , כנסת ישראל , ספטמבר 1949 ושיקפו את רוחו  של החוק היו , בין היתר : ” מלחמת החירות של צבא ההגנה לישראל לא הייתה כולה זרועה נחת, ניצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר… רבים נשארו לשמחתנו בחיים, אך הם שילמו מחיר יקר – איבר מן החי. הערב אני מגיש לכם בשם הממשלה חוק על החוב, נכון יותר – על חלק מהחוב, שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת”. (דברי הכנסת תש”ט (כרך 2) 1572).

בהמשך, חוקקה הכנסת נוסח משולב של חוק הנכים ( תגמולים ושיקום ) התשי”ט – 1959 ( להלן : ” חוק הנכים” ).

הערכאות המשפטיות פירשו במהלך השנים את חוק הנכים באופן רחב, כחוק סוציאלי הבא להיטיב עם הנכים. ההלכה המנחה היתה כי בתי המשפט  יטו לפרשנות מרחיבה לטובת הנכה ויקל עמו במידת הראיות הנדרשת להרמת נטל השכנוע. וכך, אנשי קבע אשר חלו במחלות במהלך שירותם כגון סוכרת, פסוריאזיס, אפילפסיה, נפש וכיו”ב, לצד נכויות אורטופדיות , נוירולוגיות וכיו”ב,  הוכרו כנכי צה”ל במידה שהצליחו להוכיח קשר סיבתי בין תנאי שירותם לבין המחלות/הפגימות. ראוי לציין כי נטל ההוכחה לגבי אנשי הקבע היה כבד יותר מאשר על חיילי חובה, באשר מדובר בשירות ממושך וקיימת אפשרות לפריצת מחלות הקשורות לגילאי איש הקבע, ולפיכך , עפ”ר נדרשו תנאי שירות הכרוכים בסטרס ומתח חריגים.

במאי 2009 החליטה ממשלת ישראל להקים את ועדת גורן, וניתן לה מנדט לדון בתנאי זכאות חיילי חובה וקבע להכרה כנכי צה”ל. בדצמבר 2010 פורסמו המלצותיה. בינואר 2013 הגיעו משרד הבטחון וארגון נכי צה”ל להסכמה לאישור מסקנות ועדת גורן, ובדצמבר 2016 תוקן כאמור חוק הנכים במסגרת חוק ההסדרים.

תיקון החוק גרם לשינויים מרחיקי הלכת בזכאויות משרתי הקבע אשר חלו במחלות תוך ועקב שירותם הצבאי , להיות מוכרים כנכי צה”ל, ולקבל את הטבות והזכויות הנובעות מכך.

מדובר למעשה בתיקון רטרואקטיבי במהותו, שהרי החיילים, בעת שחתמו לשירות קבע, ידעו כי הם חוסים תחת חוק הנכים ( תגמולים ושיקום  ) התשי”ט – 1959    והוצאתם מתחולת החוק מהווה פגיעה מהותית וקשה בציבור שלם של משרתי הקבע/שוטרים וכו’.

התיקון לחוק אינו חל על מחלות /החמרת מחלות שהתגלו לפני 1.1.2014, וכמו כן לא חל על החמרה של נכות שכבר הוכרה לפני כניסת התיקון לתוקף.

מאז התיקון לחוק, נדרשים ויידרשו בתי המשפט בישראל לפרשנות באשר לתחולתו , הדברים אינם כה פשוטים.

זכאויות אנשי קבע להכרה כנכי צה”ל

א’. חבלות שירות

עפ”י התיקון לחוק, איש קבע אשר נחבל במהלך שירותו , החבלה חייבת להכנס להגדרת ” חבלת שירות ” : ” חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור או באירוע אחר שאופיו מהותו ונסיבותיו יחודיים לשירות הצבאי”

להגדרה זו מתווסף תנאי מצטבר :

חבלה” – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע Aborted Sudden Cardiac Death)

וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post Traumatic Stress Disorder )“.

שאלות רבות המצריכות פרשנות עולות בהקשר להגדרה זו :  כך למשל,  האם איש קבע שנפל במדרגות בבסיס, נכנס להגדרה?  מהי הגדרת “: אימון לפעילות”? האם מד”ס /קרב מגע בו נפגע איש קבע הוא ” אימון לפעילות” ? מהו ” אירוע אחר שאופיו , מהותו ונסיבותיו יחודיים לשירות הצבאי “? אנשי קבע העוסקים בבינוי, לוגיסטיקה , מבנאי מטוסים, חימוש וכו’ שנחבלו , טבח נכווה מסיר שמן רותח, מבנאי מטוסים נפל מהמטוס בעת תיקון  , גנרטור נפל על איש קבע. איש קבע העוסק בבינוי נפל מפיגום. האם זה ” ארוע אחר שאופיו , מהותו ונסיבותיו יחודיים לשירות  צבאי”?

ומה לגבי מיקרוטראומות שנגרמות כתוצאה מאירועים רבים זעירים שכל אחד מהם בעל אופי תאונתי? פגיעות גפיים תחתונות עקב אימונים?  נהג צבאי שנוהג בדרכי עפר, כבישים משובשים וסובל מפגיעות עמו”ש עקב הנהיגה? סחיבת ציוד כבד?

חבלות שירות

ב’. ” מחלת שירות ”

עפ”י התיקון לחוק, מחלת שירות הוגדרה כדלקמן :

מחלת שירות”- כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:

מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא־אדומה;

הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;

פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה;

הוקנתה סמכות לשר הבטחון בהסכמת שר האוצר ואישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לאשר תוך 60 יום מיום הפרסום מחלות שירות נוספות בצו .

ההגדרה הצרה של  “מחלת שירות ” יצרה מהפך בכל הקשור לזכאויות אנשי קבע להיות מוכרים כנכי צה”ל, והלכה למעשה רוקנה מתוכנה את ההלכה הפסוקה שהיתה קיימת במשך שנים רבות בכל הקשור למחלות אנשי קבע.

הגדרה צרה זו מעלה , בין היתר, סוגיות אתיות, מוסריות. דינם של אנשי קבע צעירים, הוא כדין אנשי קבע במיטב שנותיהם. כך, בין היתר, חיילים בחובה נלחמים שכם אחד עם מפקדים צעירים. קיימת סבירות כי חיילי החובה יוכרו כנכי צה”ל במידה ויחלו עקב חשיפה לאירוע במחלות כגון סוכרת, אפילפסיה, אסטמה , פסוריאזיס וכו’, אולם מפקדם הצעיר,  המבוגר מהם בשנה – שנתיים – לא יוכר.  במידה ויפנה להכרה בו כנפגע עבודה למוסד לביטוח לאומי, הגמלה תהיה נמוכה בהשוואה לאנשי קבע מבוגרים, שעה שעפ”י חוק הנכים גובה הקצבה הבסיסית משתלמת לנכה צה”ל הינו עפ”י דרגת הנכות ולא לפי גובה השכר. עולה גם שאלה של מעמד הנכה – האם יש לראות במשרת קבע שנתן את מיטב שנותיו לצה”ל  – ” נפגע עבודה”?

מצד שני, תיקון חוק הנכים, מקים זכאות לאנשי הקבע להגיש תביעות נזיקין נגד מדינת ישראל, מה שלא התאפשר קודם לתיקון לחוק, נוכח התיקון  לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה )        התשי”ב -1952, לפיו לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלת שירות, ולעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על מחלה או על החמרת מחלה שהיא מחלת שירות/

התיקון מאפשר לאנשי קבע הגשת תביעות נזיקין נגד המדינה שלא ניתן היה להגישן עד אז , לדוגמא

משרתי קבע שחלו באפילפסיה עקב מיעוט שעות שינה, משרתי קבע שחלו בטרשת נפוצה עקב סטרס ודחק  מצד מפקדים /חיילים, משרתי קבע  שחלו במחלת נפש / הפרעה נפשית/דכאון עקב התעמרות, משרתי קבע שחלו בסוכרת עקב לחץ ומתח רב שהופעל ע”י המפקדים, משרתי קבע שהוטרדו מינית ופיתחו הפרעה נפשית/מחלת נפש, משרתי קבע שחלו בפיברומיאלגיה עקב התעללות, משרתי קבע שחלו בתסמונת המעי הרגיז עקב לחץ וסטרס מצד מפקדים/חיילים וכו’.

זכאויות חיילי קבע/שוטרים/סוהרים וכו’ המגישים תביעות למוסד לביטוח לאומי

התיקון לחוק הקים לאנשי קבע זכאות לקבלת הכרה כנפגעי עבודה במקרים המתאימים, ולצורך כך תוקן חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב ] התשנ”ה -1995, וזאת בתנאי שהנכות/המחלה אינה מזכה אותם בהכרה כנכי צה”ל.  המבחנים אינם שונים מאלו הנדרשים מנפגעי עבודה רגילים.

כך למשל, תורת המיקרוטראומה בהחלט רלבנטית למשרתי קבע רבים, וניתן להחילה בעניינם, נוכח

פסיקת בתי הדין לעבודה בהן נקבע כי הוכחה תשתית עובדתית להחלת תורת המיקרוטראומה , במקרים של נהגים  : פגיעות גב עקב נסיעות בכבישים משובשים  – עב”ל 313/97 אשר יניב נ’ המוסד לביטוח לאומי , עב”ל 38717/12/12 אברהם נחמני נגד המוסד לבטוח לאומי , עב”ל 451/08 אליהו שחף נ’ המוסד לביטוח לאומי . סחיבת משאות כבדים : פריקת מיכלי גז , מיכלי חמצן ( עב”ל 443/07 יצחק קופמן נ’ המוסד לביטוח לאומי , עב”ל 298/06 רמי חסון נ’ המוסד לביטוח לאומי ).

כך אף לגבי המבחנים להכרה במחלות אשר נגרמו עקב תנאי העבודה ו/או אירועים בעבודה, ועל כך קיימת פסיקה למכביר של בתי הדין לעבודה.

אציין כי במקרים של אנשי קבע מבוגרים, המשתכרים שכר גבוה, במידה ויוכרו כנפגעי עבודה, הגמלאות אשר ישתלמו להם תהיינה גבוהות מאלה שהיו משתלמות להם כנכי צה”ל, נוכח העובדה שהן נגזרות מגובה המשכורת .

אין ספק כי בתי הדין לעבודה יידרשו בשנים הקרובות לדיונים  וקביעת הלכות  משפטיות במקרים של תביעות אנשי קבע.

עו"ד ענת גינזבורג

עו"ד ענת גינזבורג הינה עו"ד, נוטריון ומגשרת, בעלת ותק של 29 שנה כפרקליטה. לשעבר סגנית בכירה לפרקליטת מחוז ת"א (אזרחית), שייצגה בעבר את משרדי הממשלה השונים / אגף השיקום בתביעות נכי צה"ל, מערכת הבטחון, נזקי גוף, תאונות דרכים ועבודה, רשלנות רפואית.

השארת תגובה