בגליון מס' 18 של אוטוריטה נכללים מאמרים שנחלקים לשלוש קטגוריות: משפט העבודה הפרטי שבו כלולים מאמרים של עו"ד מאיר אסרף, עו"ד טליה יונתן-דגן ועו"ד עמי פרנקל ועו"ד שני בן שחר, משפט העבודה הקיבוצי שבו כלולים מאמרים של עו"ד אסתר הרשקוביץ ושלי – פרופ' הדרה בר-מור, ותחום דיני התאונות בעבודה שנכלל בו מאמרה של עו"ד ענת גינזוברג. להלן אפרט את נושאי המאמרים:

בתחום המשפט הפרטי:

עו"ד מאיר אסרף עוסק בשאלת הקוד האתי ותקנון המשמעת במקום העבודה ובמיוחד בשאלת הקשר בין השניים, וההשלכה של אלו על תנאי העבודה ועל התנאים הנורמטיבים שהמעסיק מחיל על עובדיו במקום העבודה.

עו"ד טליה יונתן-דגן כתבה על תיקון מס' 6 לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 על פיו ביום 11.5.2022 פורסם תיקון מספר 6 לחוק הקובע, כי עובד.ת החולה במחלה ממארת או מחלה שבשלה נדרש טיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר.ה בשל כך מעבודתו.ה לשם טיפול תקופתי או בדיקות ומעקבים תקופתיים אף לאחר החלמתו.ה, ת.יהיה זכאי.ת לקבל מהמעסיק תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות ואף בעד חלק מיום שבו נעדר.ה לשם כך.

עו"ד עמי פרנקל ועו"ד שני בן שחר, כתבו על מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים. במאמרם הם בחנו מהי מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צוויי העיקול המבוקשים, מה דורש בית הדין לעבודה מן הצדדים בטרם יחליט בדבר מתן צו עיקול והאם כדאי לתובע לסמוך ידיו על ההליך.

בתחום המשפט הקיבוצי:

אני כתבתי על הצטרפות טלפונית ומקוונת לארגון עובדים: מאחר והחברות בארגון נקבעת בהתאם לטופסי הצטרפות פעולה זו היא בעלת משמעות קריטית בעידן הזה בו ההצטרפות לארגון לובשת פנים מגוונת: כמובן שעובדים שממלאים לבד את טופסי ההצטרפות ומגישים אותם למזכירות הארגון נחשבים מיד לחברי הארגון. אך בנוסף על הצטרפות באמצעות טופס שנמסר ניתן להצטרף באמצעות שיחת טלפון וניתן להצטרף באופן מקוון. בדילמות הנוגעות לכך עוסקת הרשימה שלי.

עו"ד אסתר הרשקוביץ כתבה על היבטים הסכמיים, חוקתיים ויישומיים בנוגע למנגנון השקט התעשייתי בהסכם קיבוצי. היא הרחיבה על חיוניותו של כלי השקט תעשייתי בהיבטיו ההסכמיים והחוקתיים ובמישור היישומי נוכח היותו כלי עוצמתי  ביותר במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים ומשפט העבודה הקיבוצי. לשיטתה זהו כלי שניתן עוד לפתחו הן במישור ההסכמי והן במישור החוקתי,  והן בסוגיות השונות הקיימות בעניינו.

בתחום דיני הנזיקין ותאונות בעבודה:

עו"ד ענת גינזבורג כתבה על תסמונת הפיברומיאלגיה בראי הפרקטיקה המשפטית. במאמרה היא דנה בתיקון החדש לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז–1956 – תקנה 35 (1) בו הוכנסה תסמונת זו לתקנות. יש בכך הכרה רשמית של המוסד לבטוח לאומי בקיומה, לאחר שנים רבות בהן נתקלו חולים בתסמונת בקושי רב בהכרה בה ע"י המוסד לביטוח לאומי ועו"ד גינזבורג מפרטת את הבעייתיות בתקנה חדשה זו.

בברכת שנה טובה, בריאה ומוצלחת,

פרופ' הדרה בר-מור