בגליון 17 המאמרים עוסקים במשפט העבודה האישי ובמשפט העבודה הקיבוצי.

במשפט העבודה האישי

נכתבו המאמרים של הכותבים הבאים:

עו"ד קרין בוחניק סוקרת זכויות עובדים בתקופות שאינן נחשבות לעבודה בפועל, כגון חופשת לידה, שמירת הריון, היעדרות בשל מחלה ותאונת עבודה. למרות שבתקופות אלו העובד לא מספק עבודה הן נמצאות בתוך מסגרת יחסי עובד מעביד ואינן עוצרות את יחסי עובד מעביד ואף הן חלק בלתי נפרד מהוותק של תקופת העבודה.

שלושה כותבים התמקדו בהיבטים שונים של תופעת ההטרדה המינית במקומות עבודה. לתופעה זו חשיבות הן בהיבט האישי של העובדות המוטרדות, הן בהיבט הארגוני והשפעת ההטרדה על האוירה ביחסי עבודה והן על ההיבט הכלכלי של החברה המעסיקה. במידה והיא חברה ציבורית עליה לדווח למשקיעים על אירועים מהותיים שיש בהם להשפיע על מחיר המניה וניתן לכלול כאן גם תלונות בגין הטרדה מינית. עו"ד עמי פרנקל כתב על יצירת אווירה עוינת במקום העבודה בהקשר של מניעת הטרדה מינית. עו"ד ענת גינזבורג כתבה על היבטים עונשיים ונזיקיים בפיצויים בתביעות בגין הטרדה מינית. אני כתבתי על היקף הפיצויים הנפסקים בבתי הדין לעבודה בתביעות הטרדה מינית עם הצצה למתרחש גם בעולם.

במסגרת ההיבטים הקיבוציים של דיני העבודה

נכתבו שלושה מאמרים:

אביעד מנשה כתב על ניסיונות לשבירת שביתות בהיסטוריה של מדינת ישראל כדי להתחקות אחר דפוסי השביתות גם בתקופה זו על רקע הצמצום במספר השביתות. למרות שהחלפת עובדים שובתים בעובדים אחרים ופיטורי עובדים שובתים נאסרו במדינת ישראל בחוק ובפסיקה, הדבר לא מנע ממעסיקים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, מלנסות לעשות זאת, כבר מימיה הראשונים של מדינת ישראל.

אסתר הרשקוביץ עוסקת בעקרון האוטונומיה הקיבוצית כעיקרון יסוד במשפט העבודה הישראלי הנובע מחוק הסכמים קיבוציים מזכויות יסוד חוקתיות ועקרונות מרכזיים ביחסי העבודה הקיבוציים – הייצוג ההולם של נציגות העובדים והוודאות והיציבות ביחסי העבודה הקיבוציים.

כפועל יוצא ממאפייניו של עקרון האוטונומיה הקיבוצית, עקרון זה מהווה נקודת שיווי המשקל  השומרת על תוכנו של ההסכם הקיבוצי הינו כלי חשוב לעידוד משא ומתן קיבוצי ולשמירה על תוכן הנורמות הקיבוציות שעוגנו בהסכם הקיבוצי.

מאיר אסרף כותב על נושא שלראשונה נחשף בכתיבה המשפטית: הסכמים קיבוציים מודרניים שחידושם הוא בהפיכת מבנה השכר לפשוט ומובן, על ידי הטמעת מרבית רכיבי השכר אל תוך "שורה אחת". זאת, במקום מאות סימולי שכר שונים המבטאים תוספות, אשר לעיתים מהוות שברירי אחוזים ושקלים בודדים ומכונים בכל מיני שמות וכינויים – "עידוד …" "מענק…". תשלום התוספות האישיות מועבר בהם אל כתפי המעסיק וכך נוצר מעמד חדש של עובד שהוא לא מועסק לגמרי במסגרת קיבוצית. ניתן להקביל דפוס חדש זה לצורה שהיא מעין מסמך דואלי וחצוי: חצי הסכם קיבוצי וחצי חוזה אישי.

נשמח לקבל את תגובותיכם.

 

פרופ' הדרה בר - מור

פרופ' הדרה בר-מור, עורכת כתב העת, היא פרופסור למשפטים בבית הספר למשפטים, מכללה אקדמית נתניה. מומחית לדיני עבודה ולדיני תאגידים. כתבה מספר ספרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותה. שימשה כ-6 שנים נציגת ציבור בבית הדין לעבודה.
שמשה עורכת בכתב העת "השנתון למשפט עבודה" שיהפוך לימים לכתב העת "עבודה חברה ומשפט". שמשה כעורכת כתב העת "מאזני משפט".

השארת תגובה