בשנים האחרונות מגיעות לערכאות המשפטיות ובתי הדין לעבודה תביעות רבות של נפגעים/ות שחלו בתסמונת הפיברומיאלגיה. המספר הרב של החולים בתסמונת, לצד הפונים למוסד לביטוח לאומי בגינה, לרבות בג"ץ שהוגש בנידון, גרם לכך שלאחרונה הוכנסה לתקנות המוסד לביטוח לאומי תקנה ספציפית העוסקת בפיברומיאלגיה.

הטריגרים לתסמונת הפיברומיאלגיה ומאפייניה

הטריגרים להופעת התסמונת, כפי שהם מופיעים במחקרים הרבים, הם בעיקרם  טראומה פיזית כגון חבלה, תאונת דרכים, פגיעה פיזית במנגנון של צליפת שוט,   וטראומות נפשיות.

מאפייניה של התסמונת  הם כאבי שרירים, עייפות, חולשה, שינה לא מרעננת, הפרעות בריכוז, בזכרון, דכאון, חרדות,  קושי קוגנטיבי, קשיי עיכול וכיו"ב. החולים  סובלים מקושי רב בתפקוד היום יומי ובירידה קשה בכושר העבודה.

הקריטריונים לסיווג התסמונת נקבעו בשנת 1990 בקולג' האמריקאי לראומטולוגיה , וכללו תסמונת כאבים מפושטים במשך שלשה חודשים לכל הפחות ו-11  נקודות רגישות  מתוך 18 במקומות שונים בגוף .במהלך השנים השתנו הקריטריונים . נקבעו סקאלות שונות לגבי חומרת התסמינים, מדדי כאב מפושט, חומרת תסמינים משך 3 חודשים, ושלילת מחלה אחרת  כגון דלקת פרקים.

השלכותיה הניכרות של  התסמונת באות לידי ביטוי בפסק הדין בת"א (מחוזי חי') 358/03 וגנר נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 26.6.2008). אשר עסק במורה שנפגעה בתאונת דרכים. קבע כב' הש'  יצחק עמית:

"פיברומיאלגיה היא תסמונת כאבים מפושטים בשרירים וברקמות הרכות, שמתאפיינת ברגישות מוגברת לכאב, במיוחד ב-18 נקודות רגישות ספציפיות המפוזרות על פני הגוף. המדובר בתסמונת 'חמקמקה' – שאין חולק כיום על עצם קיומה, אך היא שנויה במחלוקת לגבי הגורמים לה והשלכותיה – תסמונת אחות לתסמונת התשישות הכרונית ('מחלת היאפים'), אם כי שונה ממנה. הפיברומיאלגיה כרוכה בפגיעה באיכות החיים ולעיתים כוללת ביטויים קליניים כמו תשישות, הפרעות באיכות השינה וכו'".

בת"א (מחוזי י-ם) 7096/05 אופנהיימר נ' זולפה מחסני מזון בע"מ (פורסם בנבו, 17.12.2007 עסק  בית המשפט המחוזי ברופאת שיניים שנפגעה מעגלת הקניות שפגעה במותנה בסופרמרקט ואובחנה לאחר זמן קצר כחולה בתסמונת. גדר המחלוקת היה הקשר הסיבתי בין האירוע לבין התסמונת. פרופ' דן בוסקילה , מומחה לראומטולוגיה, הגיש חוו"ד מטעם התובעת שהתקבלה , ונקבע , בין היתר כי : "האסכולה שייצג פרופ' בוסקילה היא אסכולה מוכרת, .. יתרה מכך, גישה זו, לפיה יש קשר סיבתי בין טראומה גופנית לבין פיברומיאלגיה, באה לידי ביטוי בספרות מקצועית". ערעור שהוגש ע"י הנתבעים לבית המשפט העליון נדחה לעניין הקשר הסיבתי בין התסמונת לבין האירוע החבלתי . (  ע"א 785/08 זולפה מחסני מזון בע"מ נ' אופנהיימר (פורסם בנבו, 28.2.2011)). בין היתר נפסק : "תסמונת פיברומיאלגיה' מאופיינת בכאבים מפושטים ברקמות הרכות, בשרירים, בעצמות ובפרקים, ברגישות מוגברת לכאב, הפרעות שינה, כאבי ראש, סחרחורות, עייפות ועוד".

בת"א (שלום) 1086-05 דהן נ' "איילון" – חב' לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 27.9.2012).נקבע כי קיים  : " קונצנזוס במקצוע הרפואה סביב שאלת הקשר הסיבתי שבין חבלה גופנית לבין פרוץ מחלת הפיברומיאלגיה… בתי המשפט הכירו בקשר הסיבתי המשפטי שבין חבלות מסוגים שונים לבין הסימפטומים של מחלת הפיברומיאלגיה המתפתחים בסמוך לחבלה".

בת"א (שלום) 950-04 כהן נ' סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי (פורסם בנבו, 16.4.2012).דן ביהמ"ש באירוע תאונתי שקרה בבית החולים לאחות שהחליקה עקב רטיבות ונחבלה בגב ובעכוז. ביהמ"ש קבע , בין היתר :                        "  ישנם מקרים בהם תתפתח המחלה מארוע חבלתי כמו תאונת דרכים וזאת לפי מחקרו של פרופ' בוסיקילה, אך ישנם מקרים אחרים התומכים בקשר שבין פיברומיאלגיה לסטרס ( עקה) חבלות שאינן תאונות דרכים, ניתוחים וכו'".

מועד איבחון התסמונת והשפעתו על הקשר הסיבתי לאירוע תאונתי ו/או חבלתי

בתביעות רבות המוגשות לערכאות המשפטיות של נפגעים שחלו בתסמונת, מעלות חברות הביטוח טענות מטענות שונות, לרבות לגבי איחור באיבחון המחלה המנתק לשיטתן  את הקשר הסיבתי  בין המחלה לבין האירוע החבלתי ו/או התאונתי. יש להבין כי הנפגעים מכתתים את רגליהם פעמים רבות מרופא במשך תקופה ארוכה, עד שהם מגיעים למומחה בתחום הראומטולוגיה אשר מאבחן אצלם את התסמונת. בניגוד למחלות אחרות, כגון סוכרת או דלקת פרקים למשל, אותן ניתן לאבחן בבדיקות דם , הרי שלא ניתן לאבחן את המחלה בבדיקות דם או שתן, ולעיתים חולף פרק זמן ארוך ממועד תחילת הסימפטומים ועד לאיבחון . מועד האיבחון הופך לפיכך לשאלה שנויה במחלוקת  בין התובעים לבין  חברות הביטוח בערכאות המשפטיות, וכך אף קיים לעיתים קושי לנפגעים הפונים למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בהם כנפגעי עבודה , במידה וקיים איחור באבחנה ומשהתביעה נדחית , עליהם לפנות לבתי הדין לעבודה.

בתביעות העוסקות בתאונות דרכים, ממנה ביהמ"ש מומחה רפואי לקביעת דרגת הנכות של הנפגע, ותפקידו לעסוק בשאלת הקשר הסיבתי  בין התסמונת לבין התאונה ודרגת הנכות בגינה. המומחה בודק כמוכן את ההיסטוריה הרפואית של הנפגע על מנת להחליט האם סימפטומים של התסמונת היו קיימים קודם לתאונה.   נפגעים הפונים למוסד לביטוח לאומי ומבקשים הכרה כנפגעי עבודה, כתוצאה מתאונת דרכים או תאונה אחרת בעבודה, נתקלים לעיתים בדחייה רבתי של התביעה ועליהם לפנות לבתי הדין לעבודה. בית הדין לעבודה ממנה במקרים אלה מומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה שתפקידו להחליט האם הנפגע חלה בתסמונת כתוצאה מהאירוע התאונתי /חבלה וכיו"ב . במידה המומחה קובע כי אכן קיים קשר סיבתי, מתייצב הנפגע בפני ועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו.

פיברומיאלגיה בבתי הדין לעבודה

בתי הדין לעבודה  הכירו זה מכבר בקשר הסיבתי בין התסמונת לבין סטרס נפשי ו/או חבלה בעבודה וכיו"ב.

כך למשל, בבל (איזורי ת"א) 5494-07 שולמית שאול נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב (23/1/11, פורסם בנבו), חלתה התובעת בתסמונת לאחר שהודע לה כי לא זכתה במכרז ולא קודמה בעבודה לפיכך. בית הדין אימץ מסקנות מומחה רפואי שמינה לקבוע את שאלת הקשר הסיבתי וקבע כי קיים קשר סיבתי בין אי הזכיה במכרז לבין הפיברומיאלגיה.

בב"ל (איזורי ת"א) 48002-05-12 אלדד דודקביץ נ' המל"ל (22/1/14, פורסם בנבו)  נדון מקרה של סוכן ביטוח, שהחליק במדרגות המשרד ונחבל.  המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו להכרה בפיברומיאלגיה והוא פנה לבית הדין לעבודה שקבל את התביעה, לאחר שמומחה רפואי שמינה קבע קיומו של קשר סבתי בשיעור מחצית.

התעמרות  בעבודה הוכרה אף היא ע"י בית הדין לעבודה כטריגר לפריצת התסמונת. בבל (איזורי י-ם) 11217-09 יהודית כהן בן ארצי נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים ( 12/3/17, פורסם בנבו), נדון עניינה של עובדת מס הכנסה  שסבלה מהתעמרות בעבודה, השפלות, התנכלות,  מצד הממונה  וסבלה כתוצאה מכך מלחץ וסטרס נפשי.  המוסד לביטוח לאומי  דחה את התביעה.  התביעה התקבלה ע"י בית הדין, לאחר שמומחה רפואי שמונה ע"י בית הדין קבע :    " מצב לחץ מתמשך במקום העבודה עשוי להוות גורם התורם להתפרצות תסמונת הפיברומיאלגיה".

דרגת הנכות בגין תסמונת הפיברומיאלגיה בתקנות המוסד לביטוח לאומי

עד לאחרונה דרגת הנכות לחולי פיברומיאלגיה נקבעה על פי סעיף מותאם של תקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז–1956 – תקנה 35 (1).

עמותת אס"ף הגישה בשנת 2013 עתירה לבג"ץ  שעיקרה היה העדר סעיף ליקוי ספציפי  בגין התסמונת .

לאחרונה הוכנסה לתקנות תקנה 92  העוסקת בתסמונת הפיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית,  וקובעת כך: " תסמונת פיברומיאלגיה (Fibromyalgia) או תסמונת תשישות כרונית (Chronic Fatigue Syndrome), הכוללות כאבים או עייפות: (א)ברמיסיה-  0%. (ב) המצריכה טיפול באופן רציף ומתועד (לרבות תיעוד תגובה לטיפול), במשך שנה לפחות – 10%  ( ג) המצריכה טיפול באופן רציף ומתועד (לרבות תיעוד תגובה לטיפול), במשך שנתיים לפחות, בשני טיפולים ייעודיים (ובהם לפחות תרופה אחת) – 25% , (ד)המלווה בשתי פגימות הנלוות לתסמונת, או יותר, בשיעור משוקלל שבין 40% נכות ל- 49% נכות –  50%"

לתקנה התווספו ההערות  הבאות :

" לא יקבעו אחוזי נכות בגין פרט ליקוי זה ובגין פגימות הנלוות לתסמונת במקביל. עם זאת, מקום שאחוז הנכות המשוקלל בגין הפגימות הנלוות לתסמונת עולה על אחוזי הנכות בגין התסמונת לפי פרט זה, ייקבעו אחוזי הנכות על פי הפגימות הנלוות, או על פי פרטי ליקוי מותאמים להם.

 לעניין פרט זה "פגימות נלוות לתסמונת" – מעי רגיז, שלפוחית רגיזה, פגיעה בריכוז ובזכרון, כאבי ראש, דיכאון ו- TMJ".

 מצד אחד, יש לברך על הכנסת התסמונת לתקנות, בגדר הכרה רשמית של המוסד לבטוח לאומי בקיומה, לאחר שנים רבות בהן נתקלו חולים בתסמונת בקושי רב בהכרה בה ע"י המוסד לביטוח לאומי. אולם מצד שני, קיים קיפוח שחייבים לתת עליו את הדעת  בנוסח התקנות . כך למשל,  קודם לתקנות, במקרה של אירוע תאונתי,  ניתן היה לקבל דרגת נכות לנפגעים שחלו בתסמונת, הן בגין התסמונת והן בגין נכויות אחרות שאינן חופפות כגון נכות נפשית, תסמונת מעי רגיז וכיו"ב. אולם, התקנות מגבילות את האפשרות לקבל אחוזי נכות נפרדים בגין נכויות אלו אשר מוגדרות כ" פגימות נלוות ! דומה לפיכך כי שכרם של החולים יצא בהפסדם שעה שתוקנו התקנות ויש לקוות כי יחול שינוי בנוסח זה.