אוטוריטה 11

עו"ד דניאל אנסקי ועו"ד שחר יחזקאל כתבו על אפלית האתיופים בקבלה לעבודה. דניאל ושחר מדגישים את מעמדם הנחות של האתיופים ומציגים את התופעה הרחבה של אפליה בעולם העבודה כנגד יוצאי אתיופיה. התופעה ממחישה באופן חד וברור את הכשלים המובנים בחברה הישראלית המשפיעים באופן שלילי על מצבם החברתי–כלכלי של בני העדה האתיופית והאינטגרציה שלהם בציבור.

עו"ד אסף מסדה כותב על מעמדו של זכיין ועל האפשרות שהזכיין יתבע בשלב מסוים להכיר בו כעובד. אין מחלוקת, כי בהסכמי זיכיון נכתב באופן ברור, שבין המזכה ובין הזכיין, לא ישררו יחסי עובד – מעסיק, יחד עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה הבהיר לא אחת, כי אין הוא מתייחס לכתוב בהסכם כ"דברי אלוהים חיים", אלא בוחן את מערכת היחסים שאירעה. לא זו בלבד שהמזכה מכתיב לזכיין את התנאים, אלא שהוא קובע את רמת המחירים, לבוש העובדים, ואף המקום מהם ירכוש את חומרי הגלם (בדגש על מסעדות). אסף דן בכל הסוגיות הללו במאמרו.

עו"ד אסף פרנקל ומריאנה ולביץ מציגים את הבעיה של גרם הפרת חוזה עבודה על ידי מעסיק לשעבר: כאשר המעסיק לשעבר של העובד שיתף מעסיק עתידי בעמדה שלילית, שגיבש לגביו אגב יחסי עבודה/סיום יחסי עבודה ומהי סמכותו של בית הדין בהקשר זה.

עו"ד נעמה בביש מעוררת את סוגית מעמדו של דו ה-Y בשוק העבודה שנוטה להחליף מקומות עבודה בקצב מהיר ואת הבעייתיות שיש בכך מול המעסיק: האם המעסיק יכול למנוע מעובדיו לעסוק במשרה נוספת, או להטיל מגבלות בעניין? ואפילו לפטר עובד אך משום שעבד בעבודה נוספת מבלי שניתן לו היתר לכך? או שהזכות לחופש עיסוק מחייבת מעסיק לאפשר לעובדיו לעסוק בעבודה נוספת? במאמרה היא מתמודדת עם סוגיות אלו.

בפינת חשבי השכר כתבה עו"ד קריסטינה פוליצר מימון בנושא כיצד מחשבים את ימי החופשה של עובד במשרה חלקית?

אני כתבתי מאמר על תום ליבו של העובד כתנאי להכרה בזכויותיו כלפי המעסיק. זאת, גם אם המעסיק שיתף לכאורה פעולה עם העובד בהטעית הרשויות. הדגשתי גם את הגישה החדשה שבה נוקט בית הדין לעבודה של מסירת הודעה לרשויות המתאימות אודות התנהלותו הבלתי חוקית של העובד.

ולבסוף בפינת זכויות הביטוח הלאומי עו"ד ענת גינזבורג מתמודדת עם השאלה: האם אנשי קבע אשר נפגעו במהלך שירותם יוכרו כנכי צה"ל או כנפגעי עבודה. במאמרה היא בוחנת את חוק ההסדרים שעבר בכנסת בתאריך 22.12.16, ונכנס לתוקף בתאריך 27.4.17, וכלל מהפכה בכל הקשור למשרתי הקבע, הן לגבי מחלות שחלו בהן תוך ועקב תנאי שירותם והן לגבי חבלות.

פרופ' הדרה בר - מור

פרופ' הדרה בר-מור, עורכת כתב העת, היא פרופסור למשפטים בבית הספר למשפטים, מכללה אקדמית נתניה. מומחית לדיני עבודה ולדיני תאגידים. כתבה מספר ספרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותה. שימשה כ-6 שנים נציגת ציבור בבית הדין לעבודה.
שמשה עורכת בכתב העת "השנתון למשפט עבודה" שיהפוך לימים לכתב העת "עבודה חברה ומשפט". שמשה כעורכת כתב העת "מאזני משפט".

השארת תגובה