גליון 16 נערך בצל הגל החמישי של הקורונה

הדבר בא לידי ביטוי במאמרה של עו"ד ליהי גודל שעוסק בסנקציות במקום בעבודה ככלי לעידוד התחסנות נגד נגיף הקורונה ובו נדונה הדרישה להתחסן ככזו הנמצאת במתח בין זכות הפרט על גופו, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עו"ד גודל מציגה את הבעיות הכרוכות בנושא.

במסגרת מערכת יחסי העבודה הפרטיים כלולות עוד מספר רשימות:

עו"ד מאיר אסרף כתב על חריגה משכר עובדים במגזר הציבורי וסמכות של הממונה על השכר. רשימה זו עוסקת בתופעה המתרחשת במגזר הציבורי, במסגרתה גורם מטעם מעסיקו של עובד, בוחר לשנות חד-צדדית את חוזה העבודה על פיו פעלו הצדדים בנימוק שזה חורג מההוראות הרגולטוריות. מאיר מתמודד עם תופעה זו ומגיע למסקנה כי האחריות המוטלת על הממונה על השכר רבה וכבדה, הן במישור הקיבוצי באישור הסכמי עבודה והן במסגרת החלטות הנוגעות לאכיפה. לדעתו יש מקום להפחית את חוסר הבהירות בתחומי סמכותו, ולבחון הקמת ערכאה מנהלית מעין שיפוטית חיצונית, אשר תאפשר הגברת האמון הציבורי בקרב עובדי המגזר הציבורי ונציגיהם.

ד"ר פיליפה קולינס כתבה על פיטורין על ידי אלגוריתם – רשימה שפורסמה במקורה בבלוג  UK Labour Law Blog. המאמר החשוב מאד תורגם על ידי ומובא כאן באישורה של הכותבת שדנה בקשיים שמעוררים פיטורים באמצעות מנגנון קבלת החלטות אוטומטי מונחה אלגוריתם והסעיפים בחקיקה שעשויים להתגבר על קשיים אלו. זהו מאמר שני באוטוריטה בנושאי בינה מלאכותית ואנו נמשיך לעסוק בכך כחלק מהשינוי בתחום יחסי העבודה.

עו"ד עמי פרנקל ועו"ד אסתר הרשקוביץ רונן כתבו על  הלכת כותה (שעוסקת בהגדרה בדיעבד של יחסי עבודה) במבחן המעשה – האם יעלה בידי בית הדין לעבודה למגר את הסיווג הפיקטיבי ביחסי עבודה. מסקנתם היא שיש לעמוד על המשמר ולבחון אמפירית וכפי שציינה הנשיאה, "עקב בצד אגודל",  כיצד ישפיע פס"ד כותה על אפשרות הגשת תביעות ראויות שיוגשו בהקשר זה. זאת, באופן שתחת פיקציות ההעסקה יוכרו בדיעבד יחסי  עובד ומעסיק; ובאופן  שהפיצוי הבלתי ממוני יהווה,  בנוסף לגישה החישובית, כלי הרתעתי ומכוון התנהגות.

בתחום הפנסיה והרווחה תוכלו לקרוא את הרשימות כדלקמן:

עו"ד ענת גינזבורג כתבה על מחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה. תביעות רבות מוגשות למוסד לביטוח לאומי ולקצין התגמולים לגבי מחלת הסוכרת מסוג 1 – סוכרת נעורים, וסוכרת מסוג 2, כשהטענה המרכזית בכולן, היא כי דחק נפשי,  ולענייננו דחק נפשי בעבודה, היווה את הטריגר לפריצת המחלה.

ועו"ד טליה יונתן-דגן ועו"ד איל בריק, כתבו על הקשר שבין המעסיקים לקופות הגמל בראי החובה לערוך לעובד/ת הסדר פנסיוני בהתאם לבחירתו. בהתאם להוראות חוק קופות גמל, רק עובד שלא מימש את זכות הבחירה האקטיבית המוקנית לו, יהיה רשאי מעסיקו להפקיד בגינו תשלומים להסדר פנסיוני במסגרת "ברירת מחדל". המעסיק, נדרש אפוא, על פיהם, לבחון את התנהלותו, באופן שיאפשר לו לקיים את חובותיו כלפי העובד, ובכלל זה מתן חופש הבחירה, באופן הטוב ביותר, ולנקוט במקביל בצעדים שיקטינו את הסיכונים שלפתחו בשל אי יישום הסדר פנסיוני לעובד.

בתחום משפט העבודה הקיבוצי כלולות שתי רשימות:

עו"ד אביעד מנשה התייחס הפגנות עובדים מול בית המעסיק כטקטיקה חדשה בסכסוכי עבודה. לאחרונה דווח בתקשורת כי המשטרה עצרה מספר מעובדים שהפגינו מול ביתו של בעל השליטה בחברה.  בעקבות מעצרי העובדים המפגינים כונסה ועדת חוקה, חוק ומשפט לישיבה בה נדונה מדיניות המשטרה, המגבילה הפגנות עובדים מול בתיהם של מעסיקים ובעלי שליטה בחברות במסגרת סכסוך עבודה. על השלכותיה של פעילות כזו ניתן לקרוא במאמרו.

עו"ד אסתר הרשקוביץ מתייחסת להסדר קיבוצי שהוא למעשה התקשרות בעלת מאפיינים חוזיים בין ארגון העובדים למעסיק או ארגון המעסיקים. המאמר דן במיקומו של ההסדר הקיבוצי במציאות של יחסי העבודה הקיימת כיום, כפרקטיקה נוהגת ונפוצה במקומות העבודה.

בריאות טובה וקריאה מהנה

פרופ' הדרה בר-מור