הזדמנות להכנסה צדדית נוספת או סכנה להעסקה פוגענית בחסות "כלכלת החלטורה"?
מבוא
עולם העבודה משנה פניו בקצב מסחרר בדורנו. צורות העסקה חדשות נולדות מדי עשור וחותרות תחת מודל ההעסקה שהונהג בעולם העבודה התעשייתי המסורתי לפיו לעובד במפעל אחד היה מעסיק אחד. עולם העבודה אופיין בעבר ב"יציבות תעסוקתית, בהיקף שעות עבודה קבוע שאופיין במסגרת המכונה על פי הספרות: 8-8-8 ,שמונה שעות עבודה, שמונה לפנאי ושמונה לשינה".[1] עולם העבודה המתפתח שואף לייצר גמישות תעסוקתית נוספת על מנת לספק פתרונות לתנאי משק משתנים, גלובאליים ודיגיטליים. תהליך הגמשת שווקי העבודה החל בשנות השמונים עם העלייה החדה באחוז העובדים הזמניים על פני ה"קבועים"[2]. בתוך כך, נולדו תופעות חדשות בדמות העובדים "השעתיים" ועובדי כח אדם. במקביל לכך, התפתחו צורות העסקה שונות, שכללו העסקה באמצעות מספר מעסיקים. ברבות השנים, את המעסיק הקלאסי החליף "קבלן השירותים" שהוא מעין מתווך בין המעסיק–מזמין השירות לבין עובד הקבלן[3]. הדעה הרווחת והמקובלת, מבוססת המחקרים, קובעת כי חוזה העבודה הקבלני מאופיין בחוסר יציבות תעסוקתית וכר פורה להפרה של זכויות עובדים[4]. בשוך התמורות בעולם העבודה והאתגרים של שוק עבודה משתנה[5], ננסה להבין ולו במעט את משמעויות המעבר להעסקה באמצעות "פלטפורמות מקוונות" כחלק מ"כלכלת החלטורה" – מעבר הטומן בחובו הזדמנויות להכנסה נוספת לצד סכנות רוחביות של העסקה פוגענית.
על לידתם של עובדי "כלכלת החלטורה"[6] בישראל:
אנו עדים להתפתחות של צורת העסקה חדשות נוספת, באמצעות "פלטפורמות שיתופיות מקוונות" דוגמת ענקית התחבורה השיתופית UBER אשר חדירתה לשוק הישראלי נבלמה עד כה בשל לחצים מצד ארגוני נהגי המוניות ומשיקולים פוליטיים[7], או ממשק דיגיטלי למשלוחים – "Wolt" המוכר לנו בישראל בזכות כניסתה של הפלטפורמה לשוק הישראלי בשנת 2018 והעליה החדה בשימוש בפלטפורמה זו מאז פרוץ משבר הקורונה והסגרים שמלווים אותנו בעת האחרונה[8].
פלטפורמות דיגיטליות אלה, מחליפות הן את המעסיק הקלאסי והן את קבלן כח האדם במתווך חדש שהוא "רובוט", המכתיב תנאי העסקה באורח חד צדדי ל"נותני השירותים" הפוטנציאליים שמעוניינים להצטרף ל"קהילה השיתופית" ולעבוד כשליחים, נהגים וכיו"ב. הממשק השיתופי של הפלטפורמה המקוונת מנוהל על ידי בעלי הון ויזמים בתחום הדיגיטלי אשר מנהלים את עסקיהם בכל העולם ומבזרים את יחידות הפלטפורמה בין מדינות שונות בהתחשב בשיקולי חקיקה ומס, עלויות שכר ועוד. הפלטפורמה הדיגיטלית שמנגישה לנו את השירות המבוקש – דוגמת wolt ו – uber לא מגדירה עצמה אלא כ"פלטפורמה"[9] המחברת בין לקוח הקצה לבין נותן השירות תמורת עמלה 'צנועה'[10] אותה גוזרת ה"פלטפורמה" הן מנותן השירות והן ממקבל השירות. במדינות רבות בעולם, "הכלכלה השיתופית" וההעסקה באמצעות "פלטפורמה מקוונת" הפכו למסלול תעסוקה ופרנסה בקרב המוני עובדות ועובדים שלא מוגדרים ככאלה ב"תור הזהב" של "כלכלת החלטורה". החרגתם של נותני השירות אלה מתחולת סטטוס "עובד-מעסיק", גררו מחאות של "נותני שירות" ברחבי העולם. זאת, לצד התאגדותם של עובדים אלה באיגודים מקצועיים שונים כפי שיובא להלן בדיון אודות ה – "הגנה על שליחי וולט: כורח המציאות או פטרנליזם?". ניכר כי עם עלייתה של "וולט" בישראל, נשמעים יותר ויותר קולות המבקשים להסדיר את אופן העסקת השליחים תוך הענקת זכויות סוציאליות לאלה המתפרנסים מעבודה זו באמצעות הפלטפורמה, קביעת סטטוס עבודה בין הפלטפורמה לנותן השירות[11], ואסדרה כוללת של שוק הכלכלה השיתופית ובכלל זה את תנאי העסקתם של נותני השירות וזכויותיהם הסוציאליות.
שליחי וולט – אפקט משבר הקורונה או סנונית ראשונה לדור עובדי קבלן חדשים?
בישראל של היום, שליחי "wolt" הם כבר סקטור עובדים מבוסס המונה כיום לכל הפחות 4,000 שליחים[12]. נראה כי אנו מצויים בפתחו של עידן דריסת רגל משמעותית של כלכלת חלטורה וכי בקרוב תמומש המטרה להחדיר לשוק הישראלי את הנהיגה השיתופית ובכך לחבור לשורה ארוכה של מדינות בעולם שאצלן קיימות תשתיות מפותחות של תחבורה שיתופית שמקלות על העומס בדרכים, מונעות זיהום סביבתי מאסיבי, מאפשרות לרבים להיכנס לשוק העבודה או להרוויח מהכנסה נוספת. חברת "wolt" הוקמה בשנת 2014 בפינלנד ופרצה לשוק המקומי שלנו בדצמבר 2018. מאז הקמתה, משתמשים רבים הצטרפו לסחף "החלטורה" והחלו לשמש בשעות הפנאי כשליחים בשירות המותג הפינלנדי "וולט" להשלמת הכנסה וחלק אחר, כמו עובדים זרים ומהגרי עבודה, מצאו בפלטפורמה תחליף ממשי לעבודה. לצד אלה, גם צעירים, חיילים משוחררים ומי שנפלטו משוק העבודה בצל משבר הקורונה מצאו עצמם מועסקים באמצעות הפלטפורמה[13]. גלי הפיטורין והוצאה לחל"ת בתקופת משבר הקורונה, לוו בהצטרפותם של "נותני שירות" לפלטפורמה ורבים מצאו עצמם בהסבה מקצועית נוחה ומהירה, רכובים על אופניהם לובשים מדי חברת השליחויות "wolt". הסגרים וההגבלות על הפעילות במשק הביאו לביקוש אדיר של ציבורים שלמים להצטרף לקהילת השליחים ולהעניק פתרון זמין ונח לביקוש הרב בשליחויות ממסעדות, בתי קפה ומרכולים שעברו למתכונת מכירה באמצעות שליחויות בלבד.
עם עליית הביקוש והפיכתם של השליחים ל"סקטור", נפתחה לשליחי "ואלט אנטרפריזס ישראל בע"מ" (WOLT ENTERPRISES ISRAEL LTD) ההזדמנות לקבל את שכרם באמצעות חברות כח אדם[14] מתוך רשימה "מומלצת" אותה סיפקה וולט ישראל לשליחים באפליקציה. מדובר במעין "קבלן מתווך" נוסף שנכנס לזירה, לצד הפלטפורמה שמגדירה את עצמה כמתווכת בין נותני השירות לבין הלקוחות והעסקים. דומה כי כניסתן של חברות כח אדם הבליטה את הסכנות הטמונות בהעסקה לא ישירה ואת פגיעותם היחסית של המועסקים באמצעות חברות אלה כחלק משיטה להפקת רווחים על חשבון העובדים המוחלשים. מרביתם של השליחים בוחרים באופציה המוצעת לקבלת תשלום עבור העבודה שהם מבצעים באמצעות אותן חברות כח אדם מתווכות אשר לא הפרישו לשליחים זכויות סוציאליות ולא פתחו לעובדים קופות פנסיה כמתחייב בדין. האלטרנטיבה המוצבת בפני השליחים היא לפתוח תיק עוסק ברשויות המס – מהלך מסורבל ולא פופולרי בקרב אוכלוסיית השליחים.
הגנה על שליחי וולט: כורח המציאות או פטרנליזם?
מזה שנים פועלת באירופה תנועת מחאה של שליחים כנגד צורת ההעסקה באמצעות הפלטפורמות המקוונות אותן הם מגדירים כ"פוגעניות". הקמפיינים של התנועה מעודדים את השליחים להתאגד ולהיאבק על זכויותיהם בעבודה באמצעות הפלטפורמות ותנועות ההתארגנות מפעילות לחץ על מקבלי ההחלטות ועל מנהלי הפלטפורמות לשפר את תנאי ההעסקה של השליחים שם[15]. גם בישראל נראה כי נעשו כבר ניסיונות לאגד את שליחי וולט באמצעות "וועד פעולה"[16] שיניע את ההתארגנות של השליחים בחסות ההסתדרות החדשה כארגון עובדים מייצג[17], אם כי עד כה ההתארגנות לא הבשילה לכלל יציגות. מלבד הניסיון להתארגן כדי לקדם זכויות קבוצתיות לשליחים[18], הוגשה לבית הדין האזורי בתל אביב בקשה תקדימית לאישור תובענה כייצוגית[19] נגד החברה שמפעילה את שירותי וולט בישראל להכיר ביחסי עובד-מעסיק של שליחי wolt"". הבקשה הוגשה באוגוסט האחרון על ידי גולן חזנוביץ', שליח בן 35 – שנתן שירות לחברת wolt"" בשם כלל הקבוצה של שליחי וולט. הליך זה יכול להימשך שנים רבות ואילו הסטטוס יישאר לוט בערפל. דומה כי בעת האחרונה גוברים הקולות המצדדים בהכרה בזכויות סוציאליות לסקטור מועסקי הפלטפורמות המתרבים, בהם גם שליחי חברת "wolt". פרופ' גיא מונדלק, ראש הפקולטה ליחסי עבודה באוניברסיטת תל אביב, עמד על כך שהמדינה צריכה להתערב במערכת היחסים בין "נותני השירות" של פלטפורמת "וולט" לבין החברה שהפלטפורמה בבעלותה ולדאוג לכך שהעובדים יקבלו זכויות סוציאליות באופן יחסי להיקף עבודתם בפלטפורמה[20]. ד"ר יצחק ספורטא מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב יצא נגד אופן הפעולה של פלטפורמת "wolt" ודומיה באירופה ובארצות-הברית[21]: "עובדים זה 'בעיה'. דרך אחת להיפטר מהם זה אוטומציה, והדרך השנייה זה העסקה עקיפה. מעסיק מעדיף לא לשלם שכר בתלוש עם כל ההטבות, החל מחופשה שנתית ועד פיצויי פיטורים, דמי מחלה וחובת פנסיה, וזה רק חלק מהדברים, אז מעדיפים פרילנסרים...החברות האלה מכירות את החוק טוב מאוד, וידוע שאם המעסיק נותן כלי עבודה זה סימן שאתה עובד. הן גם אומרות 'תעבוד מתי שאתה רוצה', אבל משתמשות במניפולציות של להביא אותך מתי שהן רוצות".
במדינות מפותחות שונות בעולם, מאבקים ומחאות של שליחי המזון עובדי ה"פלטפורמות" תורגמו זה מכבר לשינויים בשטח בכל האמור לעיגון זכויות עבודה בקרב "נותני השירות": כך למשל, שליחים שעבדו עבור חברת "delivero" בבלגיה התאגדו וזכו ללובי פוליטי וארגון שמייצג את האינטרסים שלהם להשגת תנאי העסקה נאותים יותר וזכויות סוציאליות[22]. בספרד הכירו בשליחי מזון שמועסקים באמצעות "פלטפורמות" כעובדים שכירים לכל דבר[23]. ביפן, שליחים של "uber eats" הקימו איגוד מקצועי ייחודי שיטפל בקידום זכויותיהם בעבודה באמצעות הפלטפורמה[24]. אפילו במדינת קליפורניה של ארה"ב שהכלכלה בה ליברלית והשוק חופשי נכנסה לתוקף חקיקה שמגדירה מבחנים המכירים בעובדי פלטפורמות מסוימים כמועסקים ישירים של הפלטפורמה [25]. עוד מעניין לציין כי באוקטובר האחרון, המועצה העליונה ליחסי עבודה בפינלנד – מדינת האם של "wolt", הכריעה כי בין הפלטפורמה של וולט לבין השליחים יש יחסי עבודה[26]. ההכרעה גררה ביקורת מצד חברת וולט שמיהרה לצאת נגד ההחלטה והשלכותיה על הכלכלה השיתופית בפינלנד ובעולם כולו. בהקשר זה, ראוי לציין גם עמדות הפוכות המושמעות מצד אלה המצדדים באי התערבות ביחסים בין הפלטפורמה השיתופית לבין קהילת המשתמשים בה. כך למשל, מזהיר טום קרגנבילד[27] מפני השלכותיה השליליים של מחאת השליחים ושאיפותיהם להתאגד על רווחתם של השליחים עצמם:
"מה שמחאת השליחים מפספסת זה את העובדה שהם עצמאים ולכן בתמורה לכך הם מקבלים שכר מאוד גבוה כשהשימוש בכסף הזה הוא באחריותם. בתור עצמאים הם יכולים לקחת את הכסף, להשקיע אותו באמצעי תחבורה, בביטוח, בפנסיה, קרן השתלמות וביטוח לאומי. אם השליחים העצמאים לא מעוניינים להשקיע את הכסף בעתיד ובניהול הסיכונים במקצוע זאת זכותם המלאה והחברה מאפשרת להם לעשות זאת. […] ההישג הגדול של השליחים בתור שכירים יהיה שהחברה תהיה מחויבת לקחת מהם חלק מהותי מהשכר ולהשקיע אותו בזכויות סוציאליות. מי שישלם בפועל על אותן הזכויות יהיו העובדים שיישארו עם נטו הרבה יותר נמוך. זה לא משנה שהממשלה מחלקת את התשלום לצד מעסיק וצד עובד (כמו שבמקרה של הפנסיה) בפועל החברה מסתכלת על עלות כוללת של עובד והשכר של השכיר יהיה בהתאם."
לסיכום
מחד, הלקח של מועסקי הפלטפורמות המקוונות הוא דווקא למחות ולהתאגד כדי לשמור ולקדם זכויות סוציאליות במציאות מנוכרת בה האלגוריתם הוא מנהל כח האדם שלך ואילו המנהל שלך הוא דמות וירטואלית נעלמה[28]. מאידך, התאגדות של עובדי הפלטפורמות היא איננה משימה קלה בשל ציבור העובדים המאופיין בארעיות, זמינות לא קבועה וניהול עצמי.
כך או כך, ברי כי מדובר באוכלוסיות שלא בהכרח מודעות לגודל החשיבות שבצבירה פנסיוניות מגיל צעיר והפקדות לקרן פיצויים שנראים להם כמו נטל שממנו מעדיפים להתנער כדי להגדיל את הכנסותיהם מהעבודה שהם "מחלטרים".[29] לנוכח המורכבות הקיימת בצורת ההעסקה באמצעות פלטפורמה דיגיטלית, דומה כי גם בישראל הגיעה העת והמקום להתערבות שתסדיר ותאזן את היחסים בין "נותן השירות" לבין "הפלטפורמה" תוך שקילת כל השיקולים הרלוונטיים, בהם גם מעמדם של "נותני השירות", שכרם, היקף העסקתם ועתידם הסוציאלי. היעדר רגולציה, מותירה את הזירה לשחקנים השונים בשוק החופשי שפועלים למקסם את הרווחים שלהם[30] בעוד שכח המיקוח של השליח, הבלתי מאוגד והבלתי מקצועי הבודד מול ה"פלטפורמה" לעולם יהיה מוגבל ומצומצם.
[1] אייכנר, נ. א. שינוי חוקי המשחק בעולם העבודה- סקירת ספרות. ירושלים: מנהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (2009). http://employment.molsa.gov.il/Research/Documents/X9010.pdf בעמ' 51.
[2] בן-דוד, דן וליאורה בוורס, "רפורמה בשוק העבודה של ישראל ואופציית ה –"Flexicurity" דו"ח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2014 ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, עמ' 153–152.
[3] על הגדרתם של עובדי "כח אדם" ועובדי "קבלן" ראו בהרחבה במאמרו של נעם גרובר, "עובדי קבלן בישראל", מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2015 ,ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, עמ' 97–82. https://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/snr2015heb.pdf
[4] ר' בספרם של מישורי ומאור "העסקה פוגענית" הדרה וניצול שיטתיים בשוק העבודה בהוצאת אחווה 2012 :
"תנאי בסיסי בלוגיקה של הניצול הוא התנערות מהעובד, באמצעות העסקתו הלא-ישירה כעובד קבלן המועסק דרך חברת כוח אדם או קבלן שירותים (מיקור חוץ) או באמצעות ההתייחסות אליו כאל סוג של עובד חיצוני או כבעל זיקה פחותה לארגון. "הדרה" כזו מתאפשרת לעיתים קרובות על ידי ההבחנה בין עובד קבוע לזמני או בין עובד חודשי ליומי או באמצעות העסקה במשרה חלקית, בהיקף שאינו קבוע, "לפי שעות", חוזה לתקופה קצובה, סטטוס של עובד פרויקטים, ע"ח תקציבים מיוחדים, בחוזים אישיים וכדומה."
[5] ר' דוגמאות נבחרות מדוחות של גופי מחקר ומדיניות מרכזיים בעולם שעסקו בנושא האתגרים של עולם עבודה משתנה בדו"ח של משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים (2019) שוק העבודה בישראל – תמונת מצב ופעילות זרוע העבודה, ירושלים http://graphics-lapam.org.il/clients/avoda/doh2018/3/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%94%20%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C.pdf
[6] ר' את המינוח "כלכלת חלטורה" ומשמעותו בבלוג של משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בכתבה שפורסמה ביום 14 בספטמבר 2016 על ידי לנה זייגר: "כלכלת חלטורה או בשם האנגלי The Gig Economy, מכילה תופעות רבות שהמקשר בינהן הוא פלטפורמה אינטרנטית ומעמד זמני".
[7] שאול קירשנבאום "רגולציה בתחבורה שיתופית", מכון ירושלים לחקר שווקים (2015) https://www.jims-israel.org/competition-and-prices בעמוד 3 ו – 9 וראו שם השוואה להטמעת הכלכלה השיתופית בתחום ההיסעים מדינות אחרות בעולם בעמודים 10-11. יש לציין כי בעת האחרונה, נראה כי רפורמות בתחום התחבורה הציבורית והטמעת התחבורה השיתופית בזירה התחבורתית באמצעות פלטפורמות מקוונות דוגמת uber מצויים בשלבים מתקדמים של בשלות בישראל – https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001293762
[8] ר' למשל כתבה של יוליה ניקניקן ואיתן לשם "המרוץ למשלוח: רשימות המתנה וגיוסים המוניים לחברות המשלוחים הפורחות", פורסם בעיתון הדיגיטלי של "הארץ" ביום 22.3.2020: https://www.haaretz.co.il/food/food-news/.premium-1.8690036
[9] על פי הגדרת המבנה העסקי של "וולט", מדובר ב"תשתית העסקה חדשה המקשרת בין מסעדות, שליחים שמעוניינים להרוויח ולקוחות שרוצים לחסוך זמן". ראו באתר החברה בישראל:
"Wolt is – essentially – building new infrastructure. We build a connection between restaurants and retailers that want to make and sell food and other products, couriers that want to earn through delivering those products, and customers who want to free up time and effort to focus on the more important things in life". https://wolt.com/he/about
[10] על שוק מניות הפלטפורמה של שליחי "וולט" והעמלות המשתנות והגבוהות שגובה וולט בישראל מהמסעדות ראו בכתבה שפרסמה עדי דברת-מזריץ ביום 28.12.20 בעיתון "דה מרקר" – https://www.themarker.com/consumer/.premium-1.9402909
[11] ר' כתבה מיום 20.10.2020 של הדס יום טוב, בעיתון "דבר1" – שליחי וולט מוחים: ״שינו את האלגוריתם, לפני שבוע הרווחתי כפול. הכול מתנהל מול אפליקציה״ https://www.davar1.co.il/255607/
[12] נתון אודות מספר שליחי וולט, לקוח מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית ת"צ 35327-08-20 : חזנוביץ נ' וואלט אנטרפריזס ישראל בע"מ שהוגשה בחודש אוגוסט 2020 לפיה יש להכיר בשליחי וולט כעובדים.
[14] https://www.ynet.co.il/economy/article/SJJYmpwcD
[15] Vandaele, Kurt. "Collective Resistance and Organizational Creativity Amongst Europe's Platform Workers: A New Power in the Labour Movement?." Work and Labour Relations in Global Platform Capitalism, Forthcoming (2020).
[16] ראו למשל את קבוצת הפייסבוק: "וועד שליחי וולט ישראל": https://www.facebook.com/%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%98-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-Wolt-courier-committee-Israel-107382087822276/
[17] https://www.meshekil.com/ReadNews/zMt0qPYac-%D7%91%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%AA
[18] https://www.meshekil.com/ReadNews/zMt0qPYac-%D7%91%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%AA
[19] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001339974
[20]ראוי למשל את דבריו של פרופ' מונדלק בהרצאה שנתן במסגרת פרויקט ס.ל.ע של צעירי ההסתדרות: https://www.facebook.com/students4workers/videos/395566521663531/
[21] https://www.zman.co.il/22486/
[22] https://www.etui.org/sites/default/files/WP-2019-01-deliveroo-WEB-2.pdf
[23] https://english.elpais.com/economy_and_business/2020-09-24/spanish-supreme-court-rules-food-delivery-riders-are-employees.html
[24] https://gigonomy.info/food-delivery-during-a-pandemic-exposes-the-gig-economys-biggest-rift/
[25] שם.
[26]https://yle.fi/uutiset/osasto/news/finnish_labour_council_says_takeaway_food_couriers_are_employees_not_entrepreneurs/11597660
[27] הכותב הוא מנהל עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט בשם "כלכלה קלה" שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה. https://easyconomy.com/%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%98-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7/
[28] ראו למשל את התארגנותם של הקולגות של השליחים מוולט המועקים באמצעות האפליקציה "תן ביס" – שליחי תן ביס התאגדו בהסתדרות: דורשים להסדיר את תנאי העבודה (ynet.co.il)
[29] Vallas, Steven; Schor, Juliet B. (2020). "What Do Platforms Do? Understanding the Gig Economy". Annual Review of Sociology. 46 (1): annurev–soc–121919-054857. doi:10.1146/annurev-soc-121919-054857. ISSN 0360-0572:
עובדי כלכלת הגיג Gig Economy או בכינוים בעברית, עובדי כלכלת ״חלטורה״ הם מי שעובדים בתצורה של עבודות עצמאיות זמניות אשר אינן בתנאים המוכתבים על ידי הפלטפורמה שמספקת את האפשרות להציע את השירות ללקוח. מעין "קבלנים" מודרניים מקוונים במעטה מסיכות דיגיטציה וחדשנות. במאמרם "להבין את כלכלת החלטורה", לאחר סקירה השוואתית, מהרהרים הכותבים בדבר אפשרותם של עובדי הפלטפורמות להתאגד ולפעול באופן קולקטיבי לשמירה על זכויותיהם ושיפור תנאי העסקתם. הקושי נובע מהביזור של העובדים, זמניות המאפיינת את עבודתם, חלקיות משרתם ומאפיינים נוספים שמרחיקים את אפשרות התאגדותם של עובדי כלכלת החלטורה ובאיגודי עובדים.
[30] גם מצד המסעדנים, נשמעה ביקורת ערה על קביעה חד צדדית של גובה עמלות מופרז מצד "וולט" מה שגרם לפגיעה ניכרת של המעסדנים. בתוך כך, יצאו המסעדנים בקמפיין אינטרנטי נרחב בתחילתו של משבר הקורונה, להפחתת העמלות שגובה מהם "הפלטפורמה": https://www.ynet.co.il/economy/article/HyOkDryw8
