פתיח

ביום 27.8.2020 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: "הלמ"ס") את תוצאות סקר מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה[1]. מטרת הסקר הייתה בחינת מצב העסקים והתעסוקה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה וההגבלות המתלוות אליו. על פי הסקר האחרון, 47% מהעסקים דיווחו כי לא יוכלו להמשיך ולפעול בתנאים הנוכחיים בהתאם למצב הקיים במשק. כחמישית מהעסקים מסרו כי לא יוכלו להמשיך בפעילות עסקית בטווח של שלושה חודשים. מרבית העסקים שמדווחים כי לא ישרדו מעבר לשלושת החודשים הקרובים הם מענף שירותי המלונאות, הבינוי ובענפי שירותי המזון והמשקאות. 75% מהעסקים הגדולים במשק (בהם מועסקים 250 עובדים שכירים ומעלה) דיווחו כי ישרדו מעל חצי שנה תחת התנאים הנוכחיים לעומת 50% בלבד מהעסקים הזעירים (בהם מועסקים 10 עובדים שכירים) שהעריכו כי יצליחו לשרוד מעבר לחצי השנה הקרובה.

כתוצאה מהמשבר, בישראל נשברו שיאים בשיעור האבטלה ואנו מצויים בשפל עמוק במספר העובדים הבלתי מועסקים כתוצאה ממשבר הקורונה וההגבלות שנלוות לו על המשק הישראלי והעולמי.  על אף שנתוני הלמ"ס מבטאים במידה מסוימת מגמת שיפור ביכולת שרידות העסקים ובפדיון העסקים בחודש אוגוסט לעומת חודשים יוני ויולי, הרי שלכל היותר ניתן לייחס לכך אופטימיות זהירה לנוכח חוסר הוודאות ששוררת במשק וההשלכות של משבר הקורונה על עולם העבודה שעוד מוקדם להעריך. המגזר העסקי כמו גם השכירים ספגו מהלומה קשה מאז פרץ לחיינו משבר הקורונה ועסקים רבים סגרו את פעילותם. מרבית העסקים שהפסיקו לפעול הם עסקים קטנים ובינוניים. הפסקת פעילותם העסקית של עסקים אלה השפיעה באופן ישיר על העובדות והעובדים שאיבדו את מקום עבודתם ונפלטו אל מדבר האבטלה. נראה כי עוד נכונו לנו ימים מאתגרים והליך הבראת המשק מהמשבר, יכול שיהיה מורכב וממושך.

כל מקום עבודה שמפסיק את פעילותו העסקית וחדל מלהתקיים, מטלטל את חייהם של עובדים שהתפרנסו ממנו ובאבחה אחת מטה לחמם נכרת. בעלי העסקים, יורדים מנכסים, מפרקים את מפעל חייהם או מכריזים על פשיטת רגל. לא יכול להיות ספק שמדובר בתופעה מדאיגה וקשה בימים של שגרה ואילו בימי משבר, תופעה זו מצריכה היערכות כללית ורגישות מיוחדת. לאחרונה אנו נחשפים גם לבעלי עסקים שבוחרים לנצל את משבר הקורונה כדי למלט עצמם מהתחייבויות כלפי נושים ופועלים בדרכים שאינן כשרות כדי לחסוך בהוצאות, ובכללן הוצאות שכר עבודה לעובדיהם. למרות אלה, ברור כי מרביתן של החברות נסגרות מחמת סיבות ענייניות הקשורות לחוסר יכולתם לשרוד עסקית בתקופת משבר זו.

העובדים, שלעיתים מקבלים את ההודעה על הפסקת הפעילות העסקית של מקום עבודתם בהפתעה גמורה, אינם שותפים להליכים הניהוליים ואינם מודעים תמיד למצבה הפיננסי של החברה. הדבר משפיע על יכולת ההיערכות של עובדים אלה ופערי הכוחות בין העובדים למעסיקים מתחדדים גם בנקודה זו.

זכויות העובדים השכירים כנושים בחברות חדלות פירעון בצל משבר הקורונה

מטרתה של רשימה קצרה זו היא לסקור את זכויותיהם של העובדים השכירים כנושים בחברות חדלות פירעון בצל משבר הקורונה. הכלל הוא כי עובדים במקום עבודה שנסגר, זכאים לקבל את זכויותיהם הסוציאליות ושכרם, גם אם באופן חלקי, מהמוסד לביטוח לאומי. מדובר בתכלית סוציאלית חשובה שנועדה לאפשר לאותם עובדים להסתגל למצב החדש אליו נקלעו עקב הפסקת עבודתם שלעיתים תכופות היא פתאומית עבורם.

העובדים הם בעלי מעמד מיוחד בסולם הנשיה, במיוחד עובדים שלא קיבלו את שכרם ו/או פיצויי פיטורים. הם נחשבים בעקבות צו הפירוק לנושים בדין קדימה. ומוקנית להם עדיפות על פני נושים אחרים.

בשנת 2019 נכנסה לתוקף הרפורמה בדיני חדלות פירעון והייתה לה השפעה לא מבוטלת על זכויות העובדים[2]. תיקון חשוב במסגרת הרפורמה עסק בזכאות העובדים להגיש תביעת חוב בגין שכרם מהמוסד לביטוח לאומי. לפני שהתיקון נכנס לתוקף, רק עובדים בחברה שלגביה ניתן צו פירוק בבית המשפט המחוזי, היו זכאים להגיש תביעות חוב בגין תשלומים שהגיעו להם ממקום העבודה ולא שולמו להם בעקבות חדלות הפירעון של המעסיקה. בדברי ההסבר לתיקון החקיקתי צוין כי הליכי הפירוק ארכו זמן ובתי המשפט המחוזיים דחו את מתן צו הפירוק תוך קבלת החלטות שונות במטרה להבריא את העסקים, מה שלא אפשר לעובדים לתבוע את זכויותיהם מהמוסד לביטוח לאומי. כיום, המונח "הפסקת פעילות" או "סגירת עסק" מוגדר כ"צו להתחלת הליכים" כמשמעותו בסעיף 3 לחוק.

עובד בחברה שלגביה נפתחו הליכים לפי החוק (גם אם טרם התקבל בבית המשפט המחוזי צו פירוק לחברה) רשאי להגיש תביעות חוב לפי הוראות פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי[3] [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בגין שכר שלא שולם והיעדר הפרשות פנסיוניות מצד המעסיק – מוגבל לשנה, זכויות קוגנטיות שמגיעות לעובדים מכח חקיקת המגן, כגון: דמי הבראה – מוגבל לשנה, פדיון ימי חופשה, דמי הודעה מוקדמת, ביגוד, ימי חג ועוד. בחישוב חוב שכר עבודה נלקחים בחשבון באופן אוטומטי המרכיבים האלה: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה שנחשבים ל"שכר הקובע". אם בשכר העבודה נכללת גם תוספת מקצועית או מחלקתית יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.

במסגרת הרפורמה בחוק, הליך הגשת תביעת החוב הונגש לציבור העובדים ונחסכו חלק מהתהליכים המסורבלים שהיו קיימים בחוק עובר התיקון, כמו דרישת צו הפירוק מבית המשפט המחוזי ואישור תביעת החוב בידי בעל תפקיד שבית משפט מחוזי היה ממנה בכפוף לכונס הנכסים הרשמי ("מנהל מיוחד" או "מפרק") והטיפול בתביעת החוב מתבצע במוסד לביטוח לאומי בלבד. בנוסף, בוטלה האגרה שהעובדים נאלצו לשלם בגין הגשת תביעת החוב.

החוק מגביל את השיעור המקסימלי של גמלת הביטוח הלאומי לעובדים הזכאים כדלקמן: עבור שכר עבודה ופיצויי פיטורים – 114,452 ₪ ועבור תשלומים לקופות גמל – 17,608 ₪. החוק קובע כי הגימלה תשולם בעד תקופה שאינה עולה על חמישה חודשים שקדמו למועד הוצאת צו פתיחת ההליכים נגד החברה. מדובר בצמצום תקופת הזכאות לעומת ההגבלה של שנה שקדמה למועד מתן צו פירוק נגד החברה, לפני תיקון החוק. לפיכך, שומה על העובדים להיות ערניים ולפנות בהקדם לרשויות כדי לתבוע את חובם מחשש לפקיעת הזכות. אמנם בתקופת הקורונה, בין סגר אחד למשנהו, ההתארגנות והפניה עלולה להיות מסורבלת לכן עדיף שהעובדים יהיו בקשר רציף עם ארגון העובדים בו הם חברים כדי שהארגון בעל כוח חזק יותר יוכל לזרז את הטיפול בעני.

בהתאם לנתונים הסטטיסטיים שמפרסם המוסד לביטוח לאומי, חלה עליה מתמדת מדי שנה בכמות המעסיקים החדשים בהליכי פשיטת רגל ובפירוק ועובדים שקיבלו תשלום בגין זכויותיהם מהמוסד לביטוח לאומי. משבר הקורונה הביא לעליה נוספת וחדה בכמות תביעות החוב שהוגשו לביטוח הלאומי על ידי העובדים ועוד מוקדם להעריך את השפעות המאקרו של המשבר על ציבור המעסיקים והעובדים כאחד.

לסיכום:

בתקופה מאתגרת זו, צו השעה מחייב אותנו כחברה לאחד כוחות ולנהוג בסולידריות. בתוך כך, על המעסיקים לנהוג בשקיפות עם העובדים ואף לסייע להם במיצוי זכויותיהם, תוך מסירת מידע על מצב העסק והתחזיות לשרידותו ככל שיש לכך סכנה. בעת סגירת העסקים, על המעסיקים למסור לעובדים את מסמכי סיום ההעסקה על מנת שהעובדים יוכלו למצות את זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי ויסתגלו לסטטוס החדש שנכפה עליהם כמחוסרי עבודה.

[1] https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2020/267/29_20_267b.pdf

[2] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח (2018 – להלן: "החוק")

[3] לפירוט הזכויות שמגיעות לעובדים בהתאם לפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי ר': https://www.btl.gov.il/benefits/Bankruptcy_or_%20Corporate_Liquidation/Pages/wage-components.aspx