. השוק חדל להיות חופשי וכללי

מבוא

משבר הקורונה “גרם לחוסר ודאות משמעותי בכל מישורי החיים”[1][2] והציב בפני מערכת המשפט אתגרים פרוצדורליים ומהותיים[3]. בתי הדין לעבודה, התמודדו מתחילת משבר הקורונה נוסף על סוגיות פרוצדורליות כגון: ניהול דיונים תחת מגבלות, הארכת מועדים וכיו”ב, התמודדו גם עם שינוי קונספטואלי בעמדת המוצא כלפי המעסיקים: הסגרים והקפאת הפעילות הכלכלית שנכפתה על כולם הציבו חלק ניכר מהמעסיקים, בעיקר אלו מהשוק הפרטי, בעמדה שונה לחלוטין מזו שבה היו ממוקמים בעידן טרום הקורונה. השוק חדל להיות חופשי וכללי “כלכלת השוק” על פיהם כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של הפרטים מבוצעות מרצון ולא בכפייה השתנו. הביקושים השתנו ואיתם ההשפעות הרות הגורל על מעמדם של המעסיקים כספקי עבודה[4]. בתי הדין לעבודה נדרשו להפנים במהירות שינויים אלו וגילו נכונות לבחון את התנהלות המעסיקים מזוית גמישה[5] מול העובדים. בתוך כך בתי הדין מצאו עמצם מתמודדים עם השפעות המשבר על סכסוכי העבודה ועל הכרעות בנוגע ללגיטימיות הסכסוך ומידתיותו.

בארגונים ומפעלים בהם העבודה ממשיכה כסידרה משבר הקורונה לא מקטין את פוטנציאל סכסוכי העבודה הקיבוציים ולעתים אף מגביר אותו ואינו מונע מארגוני העובדים נקיטת צעדים ארגוניים. לדוגמה, ב-5.1.21 עובדי מעברי הגבול כינסו אסיפת עובדים בשעה 11:00 בנתב”ג, שגרמה לעיכוב טיסות, במחאה על העובדה שרשות האוכלוסין וההגירה המשיכה להעסיק עובדי חברות כוח אדם במקום העובדים הקבועים שנמצאים בחל”ת[6].

סכסוכי העבודה מגיעים לבתי הדין לעבודה שמוסמכים למנוע או לאשר צעדים ארגוניים[7]. בתי הדין נאלצים להתמודד לאחרונה גם עם לגיטימיות שביתות בשירותים חיונים על רקע הדילמה האם להעניק תוקף לשביתה למרות האיום הקיומי שהיא מקפלת בתוכה בעיתות משבר בריאותי. בתקופת משבר הקורונה עולה ומתחזקת מרכזיותם של השירותים החיוניים עד כדי ההכרה בהיותם תנאי הכרחי להישרדות. האמור מתייחס במיוחד לשירותי הבריאות ואחריהם גם לנמלים שדרכם משונעות סחורות שכוללות גם ציוד רפואי. לכן, כל איום על הקפאת השירותים כמוהו כאיום קיומי. משוואה זו עלולה להוביל לכאורה למסקנה כי שביתה בשירותים החיוניים אינה אפשרית בתקופת המשבר ולכן תיהפך לבלתי חוקית. אולם, בתי הדין לעבודה הקפידו לשמור על מעמדה החוקתי של זכות השביתה[8] וממשיכים שלא למנוע ולאשר את קיומה גם בעיתות של משבר בריאותי[9].

ברשימה זו אבדוק את גישתו של בית הדין לעבודה לצעדים ארגוניים בשני תחומים של שירותים חיוניים: שירותי בריאות ונמלי ישראל בפסיקה שניתנה בחודשים האחרונים.

מעמדה החוקתי של זכות השביתה

שביתות בשירותי הבריאות:

שירותי הבריאות הם שירות חיוני שלא ניתן להגזים במרכזיותו וחשיבותו הדרמטית בתקופת משבר הקורונה. לכן, כל סכסוך עבודה שמאיים על עיכוב או הקפאה של שירותים אלו מעורר מיד את סוגיות האיזון בין זכות השביתה לבין הזכות לחיים. אציג להלן שני סכסוכים שארעו לאחרונה ובהם נמצא האיזון גם בזכות התנהלותו האחראית של ארגון העובדים.

הדוגמה הראשונה היא סכסוך עובדי המעבדות: ב-30.8.20 הוכרזה שביתה על ידי ההסתדרות הכללית בנוגע לשכר עובדי המעבדות של שירותי בריאות כללית[10]. משביתה זו הוחרגו בדיקות הקורונה (תשובות חיוביות ושליליות) וכן הוקמה ועדת חריגים אשר נעתרת לבקשות. המדינה ושירותי בריאות כללית פנו לבית הדין לעבודה לביטול השביתה. בית הדין האיזורי לעבודה שבחן את תוכנה ואת התנהלות הצדדים לפני תחילתה הגדיר אותה כשביתה כלכלית ולגיטימית שהוכרזה כדין ובתום לב. ההסתדרות הכללית שהיא ארגון העובדים היציג בסכסוך אף צוינה לטובה בהתנהלותה האחראית השקולה והמאוזנת בעת הכרזתה. זאת, מהסיבות הבאות: השביתה לא כללה את בדיקות קורונה, הבדיקות בבתי החולים נעשו מעבר למתכונת שבת, הבדיקות מצילות החיים נערכו כסדרן וועדת החריגים פעלה כראוי”[11]. בכך הושג, לשיטתו של בית הדין האיזורי, האיזון הראוי – מחד, בית הדין הכריז על השביתה כחוקית בהיותה אמצעי לגיטימי לדירבון משא ומתן בין הצדדים. במיוחד לאור העובדה שהשביתה התקיימה גם במעבדות קופת חולים כללית שלא היתה צד למשא ומתן שהתנהל על ידי המדינה. מאידך, נקבע בדעת הרוב, כי למרות לגיטימיות השביתה יש מקום לצמצם את היקפה מטעמים של מידתיות ומאזן הנוחות נוכח הנזקים שעלולים להיגרם לציבור בשל השביתה על רקע משבר הקורונה[12]. כך מצד אחד נשמרה זכות השביתה לעובדי המעבדות במדינה ומצד שני צומצמה הפגיעה בחולים ובמטופלים. המדינה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה[13] אך במהלך תקופת הערעור הצדדים שבו לשולחן המשא ומתן ובפסק הדין ניתן תוקף להודעת הצדדים. התברר כי הצדדים הגיעו להבנות על פיהן השביתה תסתיים ויחתם הסכם משפטי בו יועלה שכרם של עובדי המעבדות. בסופו של דבר סכסוך עבודה זה הסתיים בפשרה בסיועה של ה”שביתה” שהופעלה בתקופת המשבר ולא נמנעה על ידי בית הדין מנימוקים חוקתיים מכוחם השביתה היא זכות יסוד שאין לשלול אותה גם במצבי קיצון. התנהלותו האחראית של ארגון העובדים היציג הקלה על בתי הדין להגיע לתוצאה זו.

דוגמה שניה היא סכסוך העבודה בחברת הבת של שירותי בריאות כללית המעניקה שירותי בריאות משלימים[14] – ש.ל.ה – שעובדיה ביקשו לנקוט בצעדים ארגוניים בגין סכסוך כלכלי. בין הצדדים נוהל משא ומתן שהחל עוד לפני משבר הקורונה וכשהתברר כי הצדדים נמצאים במבוי סתום הסתדרות המעו”ף ביקשה להכריז על סכסוך עבודה. המעסיקה פנתה לקבלת צו מניעה בנימוק שהצעדים הארגוניים, קרי השביתה, בהם מאיימים העובדים לנקוט עלולים לגרום נזק לחברה ולמטופלים במרפאותיה. אך למרות זאת, בתי הדין האיזורי[15] והארצי קבעו כי בנסיבות המקרה אין בנזקים שייגרמו משביתה כדי להוות עילה למתן צו מניעה. הודגש, כי מן הראוי למנוע פגיעה לא מידתית במטופליה של המעסיקה, ולכן על נציגות העובדים להימנע מנקיטת צעדים שיביאו לפגיעה שכזו. עם זאת, בית הדין ציין כי ככל שהנזק שייגרם או עלול להיגרם מהשביתה יחרוג מהסביר יהיה בכך משום שינוי נסיבות שיצדיק פניה חוזרת לבית הדין בבקשה לסעד זמני, ככל שההליך העיקרי טרם הוכרע. עם זאת, למרות שברקע עמד הסכם קיבוצי שנחתם באוגוסט 2020 אך לא עסק בנקודות שבגינן הוכרז סכסוך עבודה, דחה בית הדין הארצי את הבקשה לצו מניעה נגד השביתה על בסיס תוקפה החוקתי של השביתה כ”זכות” אדם. על רקע סירוב זה למנוע את השביתה נוהל משא ומתן בין הצדדים והם הגיעו להסכמות עקרוניות, שעל בסיסן הם פנו לניסוח הסכם קיבוצי. לאור האמור, הודיעה נציגות העובדים כי לא תנקוט צעדים ארגוניים[16] ובכך תם השלב הזה בסכסוך העבודה.

לסיכום: בשני המקרים נדחו בקשות למניעת שביתה בתקופת הקורונה והותירו את תוכן הצעד הארגוני לארגון העובדים עצמו. כל זאת על בסיס מעמדה החוקתי של השביתה כ”זכות יסוד” בתוספת הציפיה להתנהלות אחראית מצידו של ארגון העובדים שעושה שימוש בכלי זה.

עיקר סחר החוץ של ישראל עובר דרכם והם  נחשבים לשירות חיוני

שביתות בנמלי ישראל:

הנמלים נחשבים לשער המדינה מהם משונעות סחורות יבוא/יצוא אל המדינה וממנה דוגמת מזון ותרופות. הם בעלי חשיבות אסטרטגית וכלכלית[17]: עיקר סחר החוץ של ישראל עובר דרכם והם נחשבים לשירות חיוני . על חשיבותם כשירות חיוני במיוחד בתקופת משבר הקורונה עומדים בתי הדין לעבודה כל אימת שמגיעים אליהם סכסוכי עבודה הקשורים בהם. דוגמה אחת היא סכסוך העבודה שהתפתח בנמל חיפה. בדיון שהתקיים בנושא בבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה התבקשו הצדדים “לרתום את מיטב יכולתם בנסיון להגיע ביניהם להסכמות שיהא בהן לייתר סכסוכי עבודה בתקופה רגישה זו” בה המשק מתמודד עם השלכות קשות של משבר הקורונה ובמיוחד כאשר לתפוקות הנמל ישהשלכות ישירות על הכלכלה והסחר. לשם כך בית הדין האיזורי בחיפה הורה לצדדים – לקיים פגישה דחופה עוד ביום הדיון בבית הדין כדי למנוע החרפה נוספת ביחסי העבודה בנמל חיפה[18].

דוגמה שניה היא סכסוך העבודה בנמל אשדוד: הסכסוך שהחל עוד ב-2013 הותיר נקודת מחלוקת בנוגע לדרישת העובדים כי חברת הנמל תפקיד סכום כסף בחשבון ייעודי להבטחת תשלומי הפרישה מרצון שהובטחו לעובדים. העובדים חששו שכספי הפרישה שהובטחו להם לא יעמדו לרשותם בגלל התחרות עם הנמל החדש[19]. חברת הנמל התנגדה לדרישתם בטענה כי הוצאת הכספים מקופתה תחליש את מצבה לקראת התמודדות מול נמל הדרום שאמור להתחיל לפעול בטווח זמן קרוב. ביום 31.12.20  עמד לפקוע צו המניעה הזמני שהוטל עוד ב-2013 והוארך בהחלטות שונות מעת לעת. בדיון בחודש דצמבר 2020 בית הדין הארצי לעבודה הבהיר כי הוא שוקל להסיר את הצו שמנע מהעובדים לשבות למעלה משבע שנים. על בסיס מעמדה החוקתי של זכות השביתה תמך בית הדין בטענת ההסתדרות הכללית כי “הזכות לשבות” אינה סעד שעליה לבקש אלא זוהי זכות יסוד המוקנית לעובדים. לכן הורה בית הדין הארצי על פקיעת צו המניעה תוך הדגשת חשיבותה ובלעדיותה של השביתה ככלי מאבק ארגוני גם בשירותים חיוניים. עם זאת הודגשה חשיבות כפיפותם של הצעדים הארגוניים לכללי ההתנהלות של הכרזת וניהול שביתה:  מטרת השביתה חייבת להיות קידום עילות לגיטימיות; יש לעשות בה שימוש רק לאחר מיצוי בתום לב של המשא ומתן; יש לתת התראה מספקת; עליה להיות מידתית. מאחר והארגון היציג שהכריז על השביתה עמד בכל הכללים בית הדין לא מצא קושי שלא להמשיך למנוע למרות צוק העיתים.

לסיכום:

זכות השביתה היא כלי שנועד ליצר איזון בין העובדים למעסיקים.[20] בתקופת הקורונה מעמדם של המעסיקים הפרטיים נחלש וחוסר האיזון אמור להתאפס אך חולשה זו היא דו צדדית ומשליכה גם על העובדים כך שחוסר האיזון בין הצדדים נותר בעינו. לעומת זאת, חולשה זו אינה תקפה במגזר הציבורי ובמיוחד בשירותים החיוניים שהצורך בהם מתחזק. בתקופה כזו של מתן שירות אינטנסיבי גובר החיכוך ביחסי העבודה והסיכון להתרחשותם של סכסוכי עבודה הולך וגדל. על רקע זה עוצמתה של זכות השביתה כזכות יסוד מודגשת באופן בולט. בכל הפסיקה שהבאתי בתי הדין לא פקפקו בזכותם של עובדים להשתמש בכלי זה למרות משבר הקורונה. כמובן שתחומי הפעלתה של השביתה הוגבלו באמצעות כללי ההתנהלות אך אין בכללים אלו כדי לאיים או להאפיל על הזכות עצמה ועל זכותם של עובדים לעשות בה שימוש.

 

 

 

[1] World Health Organization. Coronavirus Disease (COVID-19) Situation Report No. 167; World Health Organization: Geneva, Switzerland, 2020; Available online: https://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/situationreports/20200705-covid-19-sitrep-167.pdf?sfvrsn=17e7e3df_4 (accessed on 19 August 2020).

[2] זהו ציטוט מפסק הדין: ע”ע (ארצי) 28688-06-20 BAKHIT ISHAG DOOD ABDALLA – סופר שרות לכל בע”מ, מתאריך 6.8.2020; פה (חי’) 29957-04-19 הדר מעיין – עיריית כרמיאל,: בפסק הדין מודגמת גביית עדויות באמצעות הטלפון: “כמו כן במהלך הדיון קיים בית הדין, בהסכמת הצדדים ובשל מגפת הקורונה, שיחות טלפוניות עם גב’ שרון רז ומר תומר בדש וזאת על מנת לבדוק האם הדוברות מתנהלת במסגרת של מיקור חוץ או שמא, בפועל, מנהלים עובדי העירייה את מערך הדוברות”

[3] ר’ מתוך אתר הרשות השופטת: “בהנהלת בתי המשפט הוקם צוות היערכות שבראשו עומד מנהל בתי המשפט, השופט ד”ר יגאל מרזל, אשר בוחן כל העת את ההתפתחויות וההשפעות האפשריות של נגיף הקורונה על פעילות הרשות השופטת. הצוות פועל ליישום הנחיות משרד הבריאות בנושא ומקיים הערכות מצב שוטפות וישיבות היערכות. על רקע התפשטות נגיף הקורונה ובהמשך להוראות משרד הבריאות, לפניכם מידע על אודות היערכות והנחיות הרשות השופטת לציבור להתמודדות עם נגיף הקורונה.” https://www.gov.il/he/departments/general/the_judicial_authority_coronavirus_instructions

[4] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0001879120300609

[5]פה (חי’) 29957-04-19 הדר מעיין – עיריית כרמיאל,: בית הדין קבע כי המשבר אילץ את המעסיקה למצוא פתרונות על מנת לנסות להתמודד עם השלכותיו ולכן אין לנקוט בעמדה דווקנית כלפיה כאשר טענה כי הפעולות שביצעה נעשו מתוך רצון לסייע לעובדיה בתקופה זו. כן אני סבורה, כי לאור משבר הקורונה, יש להתייחס במידה של גמישות להסכמת הצדדים מיום 28.5.2019.

[6] ראה דיווח על כך בעיתון דבר: ניצן צבי כהן, https://www.davar1.co.il/273008/

[7] ראו: חוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969

[8] על מעמדה של השביתה כזכות ראו: ה’ בר-מור, השביתה ומיונה הגנטי – בעקבות בג”ץ חברת חשמל, עבודה חברה ומשפט טז (2020), 265

[9] מעניין לציין כי במדינות אחדות בעולם, הושבתו שירותי בריאות שחיוניותם בולטת במיוחד בעת המשבר הרפואי הגדול ביותר שהיה בעולם בשנותינו. ההשבתות היו נקודתיות ואופיינו בהיעדר פגיעה במחלקות הקורונה ובשמירה על חיי אדם. גם בישראל, נשמעו קולות מחאה מתחילת המשבר בסקטורים שונים ברפואה הציבורית כנגד מחסור כח אדם, ציוד רפואי מתאים וכיו”ב. המחאה החריפה ביותר התבטאה בשביתת האחיות בחודש יולי השנה: החל “מהבוקר (שני) פתחו האחים והאחיות בשביתה. זאת, לטענת הסתדרות האחים והאחיות, לנוכח אי מתן פתרונות והתעלמות ממשלת ישראל מהצורך בהקצאת כוח אדם ומשאבים בכלל מערכת הבריאות, ולאחר שדיוני הסתדרות עם משרד האוצר מוקדם יותר לא נשאו פרי. “- https://www.maariv.co.il/news/health/Article-778445. שביתת האחיות בישראל שנפתחה בבוקר הסתיימה בערב עם הישג משמעותי לאחיות בהקצאת אלפי תקנים נוספים לטובת ציבור החולים ולהפחתת העומס מהצוותות הפואיים – מדובר בשביתה “מעין פוליטית” לגיטימית. https://news.walla.co.il/item/3375036 בהונג קונג צוותות רפואיים בשירות הציבורי שבתו במשך שבועיים החל מסוף חודש ינואר השנה, במחאה על סירוב הממשלה לסגור את הגבולות בעקבות אבחנה במקרי הדבקה בנגיף הקורונה – שביתה מעין זו נועדה להציל חיים וניתן לסווגה לשביתה “מעין פוליטית” לגיטימית שהביאה לנקיטה בפעולות מצד הממשלה הנחצות להתמודדות עם משבר הקורונה – https://www.maariv.co.il/news/health/Article-778445 באנגליה ובארצות הברית נצפו שביתות של עובדים סניטריים במחאה על מחסור בציוד מגן מפני נגיף הקורונה – ר’ על שביתת הסניטרים במחוז  Medway באנגליה: “Strike threat over bin collections”. Kent Online. 24 March 2020. Archived from the original on 25 March 2020. Retrieved 31 March2020. ועל שביתת הסניטרים בפיטסבורג בארה”ב – “Pittsburgh Sanitation Workers Are On Strike Over Lack Of Protections Against Coronavirus”. BET.com. Retrieved 31 March2020. במהלך המשבר, כ- 800 אחיות במדינת אילינוי בעיר שיקגו, שבתו לאחר שמשא ומתן על תנאי העסקתן במסגרת הסכם קיבוצי עלה על סרטון –  Kenney, Madeline (12 September 2020). “Nurses launch seven-day strike at University of Illinois Hospital”. Chicago Sun-Times. Retrieved 18 September 2020. כנגד שביתת האחריות הוצא צו מניעה https://www.healthcaredive.com/news/some-university-of-illinois-hospital-nurses-barred-from-striking-judge-rul/584983/ ובחלוף 11 ימים שבו האחיות לעבודה במסגרת הסכמות בין האיגוד המקצועי שלהן לבין הנהלת בית החולים באילינוי לפיו יוספו 200 תקנים לאחיות ואילו תנאי העסקתן יוסדרו במשא ומתן ישיר בין האיגוד המקצועי לבין ההנהלה – https://www.healthcaredive.com/news/university-illinois-nurses-back-to-work-after-strike/585631/ בבית החולים  Backus שבמדינת קוניטקט בארה”ב, 400 אחיות פתחו בשביתה בת יומיים במחאה על תנאי שכר נמוכים ומחסור בציוד מגן מפני הקורונה – https://apnews.com/article/virus-outbreak-connecticut-strikes-norwich-7db8a7a43bb22a436d02cd345477544c דומה כי לא נעשה שימוש של ממש ב”נשק השביתה” בשירותים חיוניים בעולם במהלך משבר הקורונה – ודאי לא כזה שאיים לפגוע בשלומו של הציבור ובריאותו.

[10] סק (ת”א) 4645-09-20 מדינת ישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה הסתדרות הביוכימאים המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות, פורסם ב LawData  (3.9.20)

[11] שם, סעיף 9 לפסק הדין

[12] בשל חשש להתפרצות מחלות ומגיפות בית הדין הורה להמשיך לנטר את איכות המים והמזון על מנת לשמור על שלום הציבור, ומנע את שביתת המעבדות המופעלות על ידה בבתי החולים ובקהילה שעה שידיה של כללית כבולות ואין היא יכולה לנהל משא ומתן כאמור לעיל וכאשר אין לה כל השפעה על סיום השביתה.

[13] ברע (ארצי) 7687-09-20  מדינת ישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה הסתדרות הביוכימאים מיקרוביולוגים ועובדי המעבדות, פורסם ב LawData 6.9.20

[14] ברע (ארצי) 17962-11-20     ש.ל.ה. שירותי רפואה בע”מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות המעו”ף,

פורסם ב LawData (8.11.20)

[15] ס”ק (אזורי ת”א) 776-11-20 ש.ל.ה. שירותי רפואה בע”מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה-הסתדרות המעו”ף ואח, פורסם ב LawData (3.11.20)

[16] סק (ת”א) 776-11-20 ש.ל.ה. שירותי רפואה בע”מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה-הסתדרות המעו”ף, פורסם ב (19.11.20)

[17] מתוך אתר חברת נמלי ישראל: http://www.israports.org.il/he/PortIsrael/Pages/default.aspx

[18] סק (חי’) 33350-12-20 הסתדרות העובדים הכללית החדשה במרחב חיפה – חברת נמל חיפה בע”מ, פורסם ב (15.12.20)

[19] סקכ (ארצי) 13-07-40815 לשכת המסחר תל אביב והמרכז, איגוד לשכות המסחר – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פורסם ב LawData (27.12.20)

[20] על כוחה הכלכלי של השביתה ראו לדוגמה: א’ וייס, כיצד להתמודד עם פערי חוזק בשוק העבודה, דין ודברים יג יולי (2019)

פרופ' הדרה בר - מור

פרופ' הדרה בר-מור, עורכת כתב העת, היא פרופסור למשפטים בבית הספר למשפטים, מכללה אקדמית נתניה. מומחית לדיני עבודה ולדיני תאגידים. כתבה מספר ספרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותה. שימשה כ-6 שנים נציגת ציבור בבית הדין לעבודה.
שמשה עורכת בכתב העת "השנתון למשפט עבודה" שיהפוך לימים לכתב העת "עבודה חברה ומשפט". שמשה כעורכת כתב העת "מאזני משפט".

השארת תגובה