בתאריך 1.1.2021 נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ועימן הרפורמה במשפט האזרחי.  הרפורמה משנה באופן דרמטי את ניהול ההליכים המשפטיים בערכאות המשפטיות בישראל, עם כניסתן לתוקף תחל תקופה לא פשוטה הן למתדיינים ועורכי הדין והן לשופטים, בעת שיידרשו ליישם ולפעול לאור התקנות החדשות.

מטרת הרפורמה היתה התייעלות בניהול ההליכים המשפטיים, אולם המעבר הדרסטי מ-500 תקנות ויותר כפי שהיה קיים עד יישום הרפורמה ,  ל-180 תקנות, ידרוש פרשנויות שונות במשך שנים רבות, עובדה שתגרום לחוסר אחידות ויציבות בפסיקה.

הרפורמה משליכה ותשליך על כל סדרי חיינו, הציבור כולו בכלל והאזרח הקטן בפרט,  חיי המסחר, תאגידים, מוסדות פיננסיים וכו'.

התקנות החדשות מעניקות סמכויות רחבות ביותר לביהמ"ש, מנוגדות לשיטה האדוורסרית  שהיתה נהוגה עד היום בישראל, ומעניקות לבתי המשפט סמכויות רחבות ביותר.

כך למשל, מוגבלים מספרי העמודים של כתבי התביעה וההגנה מטעם הצדדים, הם מחויבים לעמוד בסדי זמנים קצרים מאד לעניין הגשת בקשות, תגובות. הצדדים לדיון לא יוכלו להגיש בקשות בין הגשת כתב תשובה לבין ישיבת קדם המשפט, אלא לגבי רשימה ספציפית. בכל בקשה. גם אורכם של הבקשות הוגבל.

ההליכים יתנהלו בדרך כלל בעל פה ללא הגשת תצהירים, מה שמקשה מאד על אזרחים מן השורה שאינם בקיאים בעדות בביהמ"ש, שעה שקודם לכן עדותם היתה מוגשת בתצהירים והם היו נחקרים עליה בחקירה נגדית.

התקנות  מאפשרות לבתי המשפט  להטיל הוצאות כבדות על הצדדים לדיון , למחוק תביעות בעילה של " שימוש לרעה בהליכי בית משפט", מה שגורם לכשעצמו לחשש רב פן מערכת המשפט תהפוך זירת התדיינות לעשירים בלבד. הטלת הוצאות משפט בסכומים משמעותיים תקשה ביותר על האזרח הקטן הפונה לבקש צדק בבית המשפט.

תפקיד חדש  מתווסף לבתי המשפט – מזכיר משפטי, שתפקידו יהיה לבדוק את כתבי הטענות שהוגשו ע"י הצדדים ובמידה והם אינם מקיימים את התקנות החדשות, לדחות את המסמכים. דהיינו, השופט לא יראה את המסמכים, אלא הגוף הראשון שיפגוש בהם הוא אותו "מזכיר משפטי " שכלל אינו עורך דין, ואינו מחויב לעבור את מערכת הסינון של רשמים /שופטים.

ההליכים כגון תביעה בסדר דין מקוצר והמרצות פתיחה, שנהוגים בתביעות בנושאי בנקאות , חברות וכו', חלפו מן העולם, ובמקומן הרפורמה מציבה תביעה בסדר דין מהיר שחלה על תביעות עד סכום של 75,000 ₪ בלבד.

התקנות מטילות חובה על הצדדים לתביעה לקיים הידברות ולדווח לביהמ"ש על תוכנה. כמו כן הורחבה חובת הגישור המקדמי.

אומנם העבודה על הרפורמה ארכה כ- 4 שנים, אולם התוצר הסופי אינו שלם , חלק מהתקנות עדין לא הושלמו, המזכירים המשפטיים עדין לא נכנסו לתפקידם, עורכי הדין עדיין לומדים את התקנות, ודברי ההסבר לגבי התקנות פורסמו רק לפני כחודש ימים . עתירות לבג"ץ של לשכת עורכי הדין ועמותות שונות לדחיית ישום הרפורמה  ( וביצוע של תיקונים מסיביים בהוראותיה) , נדחו ע"י בית המשפט העליון. ואם לא די בכך, הרי שתקנות מחמירות נוספות עומדות בפתח, כגון אלו שבטיוטת התיקון האחרונה, הכוללת רשימת סכומי עירבון  גבוהים שיהיה על המערערים להפקיד בגין הגשת ערעור, שהרי הטלת חובה של הפקדת ערבון משמעה פגיעה בזכות הציבור להגיש ערעור על פסיקת בתי המשפט.

דהיינו, הצבור כולו והאזרח הקטן בפרט עומדים בפני תקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. כמובן שהרפורמה חלה גם על בתי הדין לעבודה שעמדת המוצא שלהם

כשנשיא בית המשפט העליון בתואר דאז הש' אהרון ברק הושבע לתפקידו כנשיא בית המשפט העליון  , הוא הדגיש בתחילת דבריו:

" ביטויו העיקרי של שלטון החוק הוא בכך שהוא אינו שלטונם של אנשים – לפי החלטותיהם, שיקוליהם ומאוויהם הבלתי מוגבלים — אלא בכך שהוא נשען על הוראותיהן של נורמות יציבות, השוות לכל ואשר מחייבות את הכל במידה שווה".  

אין ספק כי הרפורמה במשפט האזרחי תגרום במשך תקופה ארוכה לחוסר יציבות, פרשנויות שונות של האמור בה, חשש מהגשת התביעות, פגיעה בגישה לערכאות המהווה זכות יסוד וכו'.

יש לקוות כי בתי הדין לעבודה, אליהם מגיעים עובדים מוחלשים, עם יכולת כלכלית חלשה, יתחשבו באוכלוסיה זו, לעניין ישום התקנות הרבלנטיות. עד כה, גובה ההוצאות הנפסקות במקרה של דחיית התביעה בבתי הדין לעבודה נמוך מהערכאות האזרחיות הרגילות, ויש  להניח שרמה זו תישמר גם במסגרת התקנות, כדי שהעובדים יוכלו להמשיך ולהגיש את תביעותיהם בבתי הדין לעבודה בלא חשש בפני הוצאות שלא יוכלו לעמוד בהן.

רפורמת סדר הדין האזרחי

נושאים רלוונטיים
הוצאה לפועל, בקשת רשות, כתבי טענות, סדרי דין, עו"ד, לפי תקנות, לפי תקנה, סדר הדין האזרחי התשע ט-2018, חוות דעת כתב הגנה לבית המשפט, סדר הדין האזרחי, סדר דין מקוצר, כתב תביעה, בעל דין, תקנות סדר הדין, בתי המשפט