הצטרפות טלפונית ומקוונת של עובדים לארגון עובדים
הצטרפות טלפונית ומקוונת של עובדים לארגון עובדים

מבוא

הכשרות ליצג עובדים ולחתום בשמם הסכם קיבוצי במקום העבודה תלויה ביציגותו של ארגון העובדים.

יציגותו של ארגון העובדים נקבעה בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 והיא תנאי לכשרותו לנהל משא ומתן עם המעסיק בשם עובדי הארגון ולחתום עימו על הסכם קיבוצי בשמם. הגדרת יציגותו של ארגון העובדים תלויה במספר החברים הרשומים בארגון כפי שהיא מוגדרת בחוק ההסכמים הקיבוציים כדלקמן: ארגון עובדים יציג לענין הסכם קיבוצי מיוחד הוא ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם או שהוא מייצגם לענין אותו הסכם, ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם. לעומת זאת, ארגון יציג של עובדים לענין הסכם קיבוצי כללי הוא רגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם.

בין אם זה הסכם קיבוצי כללי ובין אם זה הסכם קיבוצי מיוחד, היקף העובדים החברים בארגון הוא משמעותי ביותר. החברות בארגון נקבעת בהתאם לטופסי הצטרפות. כמובן שעובדים שממלאים לבד את טופסי ההצטרפות ומגישים אותם למזכירות הארגון נחשבים מיד לחברי הארגון. כיום, בעידן הדיגיטלי ההצטרפות לארגון לובשת פנים מגוונות. בנוסף על הצטרפות באמצעות טופס שנמסר ניתן להצטרף באמצעות שיחת טלפון וניתן להצטרף באופן מקוון.

הצטרפות טלפונית לארגון עובדים

ההצטרפות באמצעות הטלפון יצרה אירוע מורכב שנדון בפסק דין:

סקובר בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף להתאגדות עובדים (להלן: ענין סקובר)[1]. החברה בה התעורר הקושי היא חב' סקובר שהיא חברה-בת של תן-ביס ועוסקת במתן שירותי שליחויות לבתי עסק המקושרים עם תן ביס. בחברת סקובר נעשו מספר נסיונות התארגנות. נסיון מוקדם אחד היה של הסתדרות הפועל המזרחי, ולאחר מכן ההסתדרות הכללית החלה לפעול לצירוף עובדי סקובר לשורותיה. לעובדים נשלחו הודעות SMS שבהן היה קישור לדף מידע על ההתארגנות והודעות קוליות. נציגי ההסתדרות חילקו לעובדים עלונים ("פלאיירים") עם מידע על ההתארגנות, וטלפנים מטעם ההסתדרות יצרו עמם קשר טלפוני. יום אחד הודיעה ההסתדרות לסקובר כי מעל שליש מהעובדים הצטרפו לשורותיה ועל כן מאותו היום היא ארגון העובדים היציג בסקובר. להכרזה צורפו 557 טופסי הצטרפות להסתדרות, הכוללים הודעות ביטול חברות בארגון עובדים אחר (הסתדרות הפועל מזרחי, הסתדרות עובדים לאומית וכוח לעובדים)[2] וכן רשימה שמית של כלל העובדים שהצטרפו להסתדרות. סקובר התבקשה לקבוע פגישה להתנעת משא ומתן קיבוצי וכן התבקשה "לחדול לאלתר מהמשך הפגיעה" בהתארגנות. התברר שמאות מעובדי סקובר הצטרפו להסתדרות בדרך שכונתה "הצטרפות טלפונית-מקוונת". סקובר פנתה לבית הדין לעבודה בטענה כי השיטה הטלפונית אינה נכללת בחוקת ההסתדרות ושנפלו ביישומה פגמים רבים ועל כן יש לפסול את טופסי ההצטרפות של העובדים שהצטרפו בשיטה הטלפונית ולכן לא עלה בידי ההסתדרות להשיג יציגות. מנגד, ההסתדרות סבורה שהשיטה הטלפונית לגיטימית. ההסתדרות עתרה לבית הדין להכרה ביציגותה בקרב עובדי סקובר ולחיוב סקובר בפיצוי בגין פגיעה בהתארגנות. דעת הרוב בבית הדין האיזורי (הנשיאה הדס יהלום ונציג הציבור מר משה כהנא) קבעה כי חרף הפגמים שנפלו בשיטה הטלפונית, יש לאשרה בנסיבות העניין, וכי במכלול הנסיבות עלה בידי ההסתדרות להוכיח שהיא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי סקובר. בבית הדין הארצי לעבודה נדונה סוגית ההצטרפות לארגון עובדים בשיטה הטלפונית כדי לדון בערעורה של סקובר. שם, נקבע כי נקודת המוצא העקרונית היא שניתן להצטרף לארגון עובדים באמצעות אחר. אך כדי להעניק תוקף הצטרפות לארגון עובדים יש להתקיים בה יסוד הוולונטריות  שמשמעותו שההצטרפות היא מרצונו החופשי של העובד ומדעת. בהתאם, על טופס ההצטרפות לשקף את החלטתו הרצונית, המודעת והמושכלת של העובד להצטרף כחבר באותו ארגון עובדים בלבד, ופרישתו מהארגון בו היה חבר.

שיחת צירוף
שיחת צירוף

ואלו הם הקריטריונים יש לקיים במהלך שיחת הצירוף:

  • בשלב שיחת הצירוף שומה על העובד לראות את הטופס הטלפוני ולעיין בו לפני צירופו כחבר. יש להביא ראיות שהמבקש להיות חבר באמצעות הצטרפות טלפונית פתח את הקישורים שנשלחו במסרון בתחילת תהליך ההתארגנות או עיין בעלונים שחולקו.
  • בשיחת הצירוף יש לבצע את הפעולות הבאות:
  1. בכל שיחת צירוף להקריא כל הפרטים שבטופס (לפרטי הטופס ראו סעיף 19 לעיל).
  2. בשיחת הצירוף יש להזכיר את ההתחייבויות שבטופס.
  3. בשיחות הצירוף על העובד להודיע על הסכמתו לכך שפרטיו ישמשו לדיוור ישיר.
  4. בשיחת הצירוף להביא לידיעת העובד האיסור על חברות כפולה ונוגדת.
  5. בשיחות הצירוף יש לשאול את העובד האם הוא חבר בארגון עובדים אחר ו/או אם הוא מבקש לבטל את חברותו בארגון עובדים אחר,
  6. במידה והעובד חבר בארגון עובדים אחר עליו להצהיר במפורש על ביטול חברותו בארגון עובדים אחר ולתת את הסכמתו לביטול חברותו בארגון עובדים אחר.
  7. בשיחות הצירוף יש למסור לעובד שעליו להתחייב לקבל על עצמו את חוקת ארגון העובדים אליו הוא מצטרף.

באשר לתקינות הטפסים נקבע בהלכת אל בטוף[3] כי על הטופס בכללותו להיות נהיר וברור על פניו, הן לעובד המצטרף כחבר בארגון, הן לארגון אליו הצטרף ולארגון העובדים אותו עזב, או ארגון עובדים אחר במקום העבודה, כמו גם למעסיק ולכל גורם רלבנטי אחר. בנוסף נדרשת בהירות בהצהרות העובד והתחייבויותיו בטופס.

להלן הקריטריונים, כפי שנקבעו בהלכת אל בטוף, לבדיקת החברות הרצונית של העובד והסכמתו להצטרפות לארגון אחד וביטול חברותו בארגון אחר:

  1. טופס הצטרפות לארגון עובדים יכלול פרטים מזהים של העובד ושל המעסיק ובהם, השם המלא של העובד, מספר תעודת זהות, כתובת מגורים, שם המעסיק וכתובת מקום העבודה. פרטיו האישיים של העובד והצהרותיו על הצטרפות לארגון העובדים, יאומתו על ידי העובד על פני הטופס, באופן קריא וברור, בציון שמו המלא בחתימת ידו, ובציון התאריך.
  2. נדרשת הצהרת העובד כלפי הארגון אליו הוא מצטרף כי הוא בוחר להיות חבר באותו ארגון עובדים, כי הוא מסכים לתנאי התקנון או החוקה של הארגון, וכי אינו חבר בארגון עובדים אחר, או בארגון העובדים היציג, לפי העניין.
  3. עובד שהיה חבר בארגון עובדים אחר באותו מקום עבודה וחפץ לעבור לארגון עובדים אחר, נדרשת הצהרתו המפורשת על הפסקת חברותו בארגון אותו עזב. הצהרת העובד כלפי הארגון אותו עזב, תאומת בחתימת ידו ותכלול אותם פרטים הנדרשים בהודעתו לארגון אליו הוא מצטרף, בהתאמה הנדרשת לעניין.
  4. הצהרות העובד יכולות להינתן במשולב בטופס אחד, ובלבד שיומצאו לארגון העובדים אותו עזב העובד סמוך למועד הודעתו על ביטול חברותו, ולכל המאוחר במצורף להודעת היציגות של הארגון המתחרה.

לכן, כאשר החבר המיועד מצטרף בשיחה טלפונית שבה הטלפן ממלא את הטופס שהמועמד לחברות לא רואה אז יש בעיה בהצטרפות. כך נקבע בענין סקובר כי לא הוכח שחברותם של עובדי סקובר ש"הצטרפו" בשיטה הטלפונית כוננה והשתכללה על פי חוקת ההסתדרות עצמה. לכן, בהעדר התחייבות מצד עובדים אלה לקבל על עצמם את החוקה ובהעדר קיומו של יסוד הוולונטריות של ההצטרפות וכי לא הובהר להם האיסור בדבר חברות כפולה נוגדת ולא נתבקשה הסכמתם לביטול חברותם בארגון עובדים קודם נפסק כי אין לראות בהם חברי ההסתדרות.

הצטרפות מקוונת:

במקביל להצטרפות טלפונית לארגון עובדים יש אופציה להצטרפות מקוונת. כיום רובם המוחלט של ארגוני העובדים בארץ בעולם מאפשרים הצטרפות מקוונת. אך טבעי הוא שבשנת 2022, אנשים יצפו לשירותים דיגיטליים באיכות טובה מהארגונים שאיתם הם מתקשרים.

בענין קל אוטו בע"מ נ' הסתדרות העובדים הלאומית בישראל[4], נדונה סוגית הצטרפות מקוונת. בית הדין הארצי לעבודה, בפסק דין של הנשיא (כתוארו דאז) י' פליטמן, אישר הליך של הצטרפות המקוונת לארגון עובדים. זאת, בהתבסס על המציאות של המאה ה-21 שבה השימוש המקוון הפך לחלק מחיי היום יום כך שלא סביר יהיה למנוע הצטרפות לארגון עובדים באמצעים מקוונים. עם זאת, נקבעו מספר תנאים להכרה בטפסים המקוונים: א. בחינת האותנטיות של ההצטרפות לארגון העובדים גם באמצעים מקוונים, ובדיקה כי אותו עובד שביקש להצטרף לארגון העובדים הצטרף אליו בעצמו, ולא צורף על ידי אדם אחר ללא ידיעתו או הסכמתו. ב. בדיקת הוולונטריות והאותנטיות של ההצטרפות, כך ניתן יהיה לזהות כראוי את המצטרף ולעמוד על אופן הצטרפותו.

האתר של ה-TUC (באנגלית: (Trades Union Congress[5] הפדרציה של האיגודים המקצועיים בבריטניה מתייחס לטופסי ההצטרפות ומדווח כי טפסים אלו הפכו קלים יותר לשימוש, עם הדרכה טובה יותר, וגישה נוחה יותר לכל אחד משלבי התשובה. הם מדגישים באתר כי כיום כבר לא נתקלים בטופס הצטרפות גדול ועמוס שדות למלא בתחילת התהליך. בעת הצעדים הראשונים של ההצטרפות המקוונת לאיגודים רבים הייתה גישה דיגיטלית חלקית שדרשה מהמועמד לשלוח את המידע שלו באמצעות טופס מקוון לפני ההדפסה, החתימה והפרסום של ההצטרפות. כיום, עם התפתחות הסמארטפונים והטאבלטים, חברי איגוד פוטנציאליים בבריטניה מגישים מועמדות גם באופן מקוון באמצעות מכשירי מסך מגע קטנים. באתר ה-TUC מדגישים כי מהירות התגובה להצטרפות החבר יכולה גם להגביר את רמת המעורבות של חבר חדש עם האיגוד, ולהציע להם אינטראקציות נוספות כמו אקטיביזם, קמפיין או פיתוח מקצועי, בתקופה שבה תשומת הלב שלהם נמצאת בשיאה מיד לאחר ההצטרפות.

ההצטרפות המקוונת מעלה את הסוגיה של כשרותם של טפסי ההצטרפות שנחתמים באופן אלקטרוני. בפסק הדין בעניין ארגון העיתונאים[6] (שבו הועלתה טענה בדבר אי כשרותם של טפסי הצטרפות שנחתמו באופן אלקטרוני, נפסק כי לא כל פגם שהטופס לוקה בו, יהיה בו כדי לפסול את כשרותו, ועל בית הדין לבחון את משקלו של הפגם הנטען בנסיבות המקרה שלפניו. נעשתה הבחנה בין טענות לליקויים פורמליים שנפלו בטפסים, ובין טענות לליקויים מהותיים. משמעותם של ליקויים פורמליים היא ליקויים טכניים שנפלו בטפסים, אשר אין בהם כדי לפגום במידת הרצוניות והאותנטיות של ההצטרפות לארגון. בין ליקויים פורמליים אלו, ניתן למנות את הליקויים הבאים: מספר תעודת זהות חסר או שגוי, שם לא ברור או בלתי קריא – זאת בתנאי שאין מדובר בליקויים מצטברים, או בליקויים שיפגמו באפשרות זיהוי החותם על הטופס; פגם בכתובת המעסיק או אי ציון שמו (כאשר ברור כי מדובר בעובד שאכן מועסק בידיעות אחרונות), חתימה מקוונת על הטופס ולא חתימה ידנית (האפשרית בהתאם לחוקת ההסתדרות כאמור), טפסים שצורפו פעמיים, כאשר ברשימת השמות מופיע שמו של העובד פעם אחת, ועוד. לשיטתו של בית הדין הארצי ליקויים פורמליים טכניים אלו, אין בכוחם לפסול אותם טפסי הצטרפות.

ההצטרפות הטלפונית והמקוונת לחברות בארגון עובדים היא אפשרית אך מותנית במילוי תנאים פורמליים
ההצטרפות הטלפונית והמקוונת לחברות בארגון עובדים היא אפשרית אך מותנית במילוי תנאים פורמליים

לסיכום:

המסקנות הן כי ההצטרפות הטלפונית והמקוונת לחברות בארגון עובדים היא אפשרית אך מותנית במילוי תנאים פורמליים ששומה על הארגונים להקפיד בהם כדי למלא אחר דרישת היציגות.

קונגרס האיגודים המקצועיים (באנגלית: Trades Union Congress או TUC) הוא מרכז איגודים מקצועיים לאומי, פדרציה של איגודים מקצועיים באנגליה ובוויילס, המייצגת את רוב האיגודים המקצועיים. ישנם 48 איגודים מסונפים, עם סך של כ -5.5 מיליון חברים. [1] המזכירה הכללית הנוכחית היא פרנסס או'גריידי.

בשנת 2022, אנשים מצפים לשירותים דיגיטליים באיכות טובה מכל החברות והארגונים שאיתם הם מתקשרים. איגודים אינם יוצאי דופן – חברים פוטנציאליים יצפו להיות מסוגלים להצטרף בקלות ובאופן מיידי באינטרנט. הציפיות גברו גם סביב חוויית המשתמש באינטרנט, מונעות על ידי המספר ההולך וגדל של שירותי מנויים דיגיטליים שהאדם הממוצע מקיים איתם אינטראקציה כעת – מנטפליקס וספוטיפיי ועד Uber. זה נלקח על ידי שירותים מסחריים כמו בנקאות מקוונת ואפילו על ידי הממשלה עם תוכניות גדולות המתמקדות בייעול אינטראקציות עם שירותים ממשלתיים.

טפסי האתר הפכו לקלים יותר לשימוש, עם הדרכה טובה יותר, פריסות נקיות יותר וגישה שלב אחר שלב שמלווים את המשתמש בתהליך, עם מידע פחות חשוב שנאסף רק לאחר שהמשתמש נרשם כמנוי, ובזמן שמרגיש מתאים לו. כיום נדיר להיתקל בטופס גדול ומבולגן עם הרבה שדות למלא בתחילת התהליך. בימים הראשונים של ההצטרפות המקוונת, לאיגודים רבים הייתה גישה דיגיטלית חלקית שדרשה מהמועמד לשלוח את המידע שלו באמצעות טופס מקוון לפני ההדפסה, החתימה והפרסום של מנדט החיוב הישיר. זוהי דוגמה לגישה שתיפול כעת מתחת לציפיות. אנשים מצפים לחוויה הרבה יותר מצטרפת. עם עליית הסמארטפונים והטאבלטים, חברי איגוד פוטנציאליים רבים יגישו מועמדות גם באופן מקוון באמצעות מכשירי מסך מגע קטנים. שוב, הציפיות הן שזה משהו שהצטרפות מקוונת צריכה להקל עליו בקלות. באופן דומה, כל מי שמגיש בקשה למשהו באינטרנט יצפה כעת לתקשורת טובה. הם ירצו עדכונים שוטפים ומתוזמנים על התקדמות החברות שלהם ואישור מהיר, אם לא מיידי. מהירות היישום יכולה גם לעזור להגביר את רמת המעורבות של חבר חדש עם האיגוד, ולהציע להם אינטראקציות נוספות כמו אקטיביזם, קמפיין או פיתוח מקצועי, בתקופה שבה תשומת הלב שלהם נמצאת בשיאה מיד לאחר ההצטרפות.

 

 

[1] עסק (ארצי) 65708-08-21, פורסם בLawData , 19.6.22

[2]     טופסי ההצטרפות כללו הצהרות על ביטול החברות בארגון עובדים אחר. ראו הערת שוליים 6 להלן. יודגש כי לא נטען כי היו טופסי ביטול נפרדים מטופסי ההצטרפות.

[3] סב"א (ארצי) 31575-02-13, הסתדרות העובדים הלאומית – הסתדרות העובדים הכללית החדשה [פורסם בLawData] (9.9.2013) (להלן – עניין אל בטוף), 9.9.13

[4] עסק (ארצי) 2764-09-15 , פורסם בLawData , 21.3.16

[5] https://www.tuc.org.uk/national/about-tuc

[6] (סב"א 22825-08-13 ארגון העיתונאים – אגודת העיתונאים, [פורסם בLawData] ניתן ביום 12.3.2014),

פרופ' הדרה בר - מור

פרופ' הדרה בר-מור, עורכת כתב העת, היא פרופסור למשפטים בבית הספר למשפטים, מכללה אקדמית נתניה. מומחית לדיני עבודה ולדיני תאגידים. כתבה מספר ספרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותה. שימשה כ-6 שנים נציגת ציבור בבית הדין לעבודה.
שמשה עורכת בכתב העת "השנתון למשפט עבודה" שיהפוך לימים לכתב העת "עבודה חברה ומשפט". שמשה כעורכת כתב העת "מאזני משפט".

השארת תגובה