חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: "החוק"), הינו חוק מיוחד, המגן על זכויותיהן של נשים עובדות – בכלל ובתקופת ההריון, בתקופת
תשלום קצובת הבראה (דמי הבראה) הינו תשלום חובה שעל כל מעסיק לשלם לעובדיו, בדרך כלל – בחודשי הקיץ. הזכות לתשלום
חוקי העבודה אינם קובעים כל זכות לעובד להיעדר מהעבודה על-חשבונו של המעסיק ב"ימי בחירה", שאינם ימי חג שנקבעו, בנוסף על
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 ותקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד – 1964, שהותקנו מכוחו,
מידי שנה, בחופשת הקיץ, יוצאים רבים מבני הנוער לעבודה ומצטרפים ככוח דומיננטי למעגל העבודה. חוק עבודת הנוער, התשי"ג – 1953
"דרך המלך" בנקיבת שכר עבודה היא נקיבתו בסכום "ברוטו", אולם, צדדים לחוזה עבודה רשאים לקבוע ולהסכים ביניהם, שהעובד יקבל לידיו
כידוע, עונת החורף מביאה איתה גם את "מחלות החורף", בגינן נאלצים עובדים לא מעטים להיעדר ממקום עבודתם עקב מצבם הבריאותי.
למעסיק נתונה הזכות לפטר עובד מסיבות ונימוקים שונים, אולם בצד זכות זו מוטלות עליו חובות שונות ובין היתר, חובת עריכת
מידי שנה, לקראת תקופת החגים, צצות ועולות שאלות בכל מה שקשור לזכויות ותשלומים להם זכאים עובדים מאת מעסיקיהם, בתקופה זו.
כלי נגישות