כל הפוסטים במאמרים

לא, לשבור!

בזיכרון הקולקטיבי הישראלי נחרטו מספר ניסיונות מפורסמים לשבירת שביתות שאף נעשו תוך שימוש בכוח צבאי, משטרתי או בליווי של חברות

עקרון האוטונומיה הקיבוצית – נקודת ארכימדס בהסכם הקיבוצי

קרון האוטונומיה הקיבוצית הוא עקרון יסוד עיקרון יסוד במשפט העבודה הישראלי הנובע מחוק הסכמים קיבוציים

מודרניותם של הסכמי שכר "מודרניים" – רפורמה בהסכמי שכר

בעת האחרונה מתגבר השיח סביב מה שאגף הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר,  טבע כמטבע לשון – הסכמים קיבוציים

דבר העורכת – גליון 16

גליון 16 נערך בצל הגל החמישי של הקורונה הדבר בא לידי ביטוי במאמרה של עו"ד ליהי גודל שעוסק בסנקציות במקום בעבודה

סנקציות במקום העבודה ככלי לעידוד התחסנות נגד נגיף הקורונה

במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה פועלת מדינת ישראל לחיסון תושביה. בצד מיליונים שהתחסנו ישנו מספר לא מבוטל של ישראלים אשר

פיטורין על ידי אלגוריתם כמנגנון אוטומטי

בבלוג זה, אני חוקרת את הצפוי במצבים של פערי הגנה אלו, כאשר הכלים המסורתיים של דיני העבודה, כגון דיני פיטורים

חריגה משכר עובדים במגזר הציבורי וסמכות של הממונה על השכר

רשימה זו עוסקת בתופעה המתרחשת במגזר הציבורי[1], במסגרתה גורם מטעם מעסיקו של עובד, בשלב מסוים במהלך חוזה העבודה, בוחר לשנות

הרהורים ראשוניים על הלכת כותה במבחן המעשה

האם יעלה בידי בית הדין לעבודה למגר את הסיווג הפיקטיבי ביחסי עבודה?[1] עניינו של פסק הדין בפרשת כותה (פסק דין

הכרה במחלת הסוכרת כמחלה שנגרמה בעבודה

תביעות רבות מוגשות למוסד לביטוח לאומי ולקצין התגמולים לגבי מחלת הסוכרת מסוג 1 – סוכרת נעורים, וסוכרת מסוג 2, כשהטענה

על הקשר שבין המעסיקים לקופות הגמל

בראי החובה לערוך לעובד/ת הסדר פנסיוני בהתאם לבחירתו חופש הבחירה של העובד בהסדר הפנסיוני הרצוי לו מעוגן, החל משנת 2005,

המהפך של ההסדר הקיבוצי  – מממזר לבן מלך

ואולם הולדתו של מאמר זה הינה בעקבות פרקטיקה נפוצה של הסדרת הסכמות אליהם הגיעו צדדים ליחסי העבודה

הפגנות עובדים מול בית המעסיק – טקטיקה חדשה בסכסוכי עבודה

לאחרונה דווח בתקשורת[1] כי המשטרה עצרה מספר מעובדי קבוצת אלפא (שבה נמנים עובדי חברות הבת של בזק: "פלאפון", "בזק בינלאומי"